00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של גליקמן

ברכה או בכיה לדורות?

ברכה או בכיה לדורות?
http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/436/163.html 
 
 היום הכריז מינהל מקרקעי ישראל על הזוכים במכרז לרכישת חוף כורסי. בתמורה לכ-13 מיליון ש"ח יזכו האחים נקש להקים במקום מלון דירות, מסעדות ומרכז בידור. הירוקים זועמים וטוענים כי האישור לבנות במרחק 50 מטרים מקו המים הוא "מכת מוות" לחוף.
יהודה גליקמן דווקא חושב שמדובר בברכה

 

בשבועות האחרונים מתקיים דיון ציבורי נרחב בעניין מכרז מנהל מקרקעי ישראל להקמת בית מלון על חוף אשלים (שטח חוף צאלון) ובצמוד לשמורת הדיימונד בצפון מזרח הכינרת .

מצד אחד עומדת קבוצה מצעירי הגולן ולאחרונה החריפה את המאבק  מפלגה פוליטית (מפלגת הירוקים)  הדורשים בתקיפות שלמרות כל ההליכים שאושרו, יש לעצור את הפרויקט ואילו מצד שני ניצבים (די בהיחבא) קברניטי הגולן ואנשי המנהל שיזמו  את כל המהלך.

אינני חושד שלאחד הצדדים ישנם מניעים נסתרים במאבק (למרות שעולות טענות כאלו) ולכן רציתי לבחון את הנושא מכמה היבטים עקרוניים:

 

1.      שמירת הטבע

בכל הסדר או הסכם בין שני צדדים מנוגדים ברור כי יש מידה מסוימת של ויתורים דו צדדים ולא ניתן להגיע לתוצאה כאשר כל צד מקבל את כל רצונותיו .

הפיתוח האורבני בכל העולם מתנגש לעיתים קרובות בנושא שמירת במיוחד במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו .  לכן הוקמו מנגנונים מיוחדים  בתהליכי אישור כל פרויקט אשר מטרתם להקשות ולברר היטב בכל מהלך את משמעויותיו לגבי הסביבה .

היזם נדרש גם לעבור דרך בירוקרטית מייגעת ולעיתים להשקיע בדוחות השפעה על הסביבה הגוזלים ממנו גם ממון וגם זמן.  ישנם גם לא מעט תוכניות שלמרות הכל נגנזות בשלבי הדיונים בשל פגיעתן בסביבה .

לכן, לאחר אישור התוכנית הסופי לא ניתן ציבורית לבוא בטענות למניעת הפיתוח.   

 

התוכנית האמורה לאישור המלון, עברה תהליך אישור  ארוך מאד (זקני הגולן זוכרים דיונים מסוף שנות השבעים !) והסתייגויות רבות של ארגוני סביבה ("הירוקים האמיתיים") שבעקבותיהן שונתה וקוצצה התוכנית לטובת שמירת הסביבה, לטובת שמורת טבע, לטובת מעגן הדייג העתיק ועוד..   עד שאושרה לבסוף בהסכמה בשנת 2000 .

לאחר האישור המוסכם, מה לנו כי נלין על תוצאותיו ?

השאלה היא מה רוצים לראות: את חצי הכוס המלאה או את מה שנשאר עדיין ריק ?

 

אנחנו עדים היום למס` מקרים גדל והולך של גורמים פרטיים המשתלטים על אתרי טבע , חופים ומעיינות ללא היתר וכל שאנו תובעים מהם הוא לפעול לקבלת היתרים כדין.

אם אנו לא נאפשר ליזמים לפעול ע"פ תוכניות מאושרות, כל מנגנון הדיון הציבורי והשקלול בין פיתוח התיישבות ומסחר לבין משאבי הטבע יישמט ונשאר ללא כלים נכונים.

 

2.      תפעול חוף צמוד למלון

             נושא  אחזקת חופי הכינרת נמצא אף הוא על סדר יומנו הציבורי כאשר מצד אחד החובה על

            הרשות המקומית היא לתת בחינם שירותי רחצה ומהצד השני כלל לא ברור איזה רשות

            מקומית יכולה לממן שרות חינם כזה. 

            המוצא היחיד שמאפשר הפעלת חופים כיום היא גביית אגרת דמי חניה .

            תוכנית המכרז האמור, משתרעת רובה ככולה על כל שטח החניון הקיים של חוף צאלון

            ומובטח לנו בתוכנית כי חוף הרחצה ורצועה של 50 מטר יהיו חופשיים ונגישים לציבור ואף

            תבנה טיילת לכל אורכו של החוף .

            השאלה  היא מי יממן את תחזוקת החוף ?

            בגולן יש לנו כבר חוף אחד ללא מקומות חניה כלל וצמוד לבית מלון – חוף כינר 

             חוף כינר שונה ומיוחד משאר חופי הגולן בשתי עובדות מרכזיות:

א.      מאחר ושטח המלון מגיע עד ממש לכניסה לחוף – אין באתר מקומות חניה מורשים כלל

(ע"פ בדיקות מהנדס תעבורה)

ב.       חוף כינר הוא  חוף מוכרז נפרד הפועל בימי חול לציבור הדתי, ולכן הוא מהווה בפועל  שני חופים מוכרזים (אחד לגברים והשני לנשים) על כל המשמעיות הכלכליות  הנובעות מכך (בעלויות שירותי ההצלה והניקיון)

              מצד אחד אין אפשרות להכנסות מהותיות  ומהצד השני העלויות הם גדולות הרבה יותר מכל

              חוף אחר,  

              כל מי שמבקר בשנים האחרונות בחוף כינר נדהם מרמת השירותים (תרתי משמע) הנמוכה

             המוצעת במקום.  אפילו ההכרזה על החוף כמוכרז, הכולל שירותי הצלה, הוקפאה ע"י משרד

             הפנים על כל המשתמע מכך . 

             ללא הכנסות מהותיות וללא מודל כלכלי, אף מפעיל לא ישקיע מכספו סכומי עתק לתפעול

             החוף ואין קשר בעניין לגורם המפעיל את החוף ע"י המועצה .

              

 לכן, הדרך היחידה להפעיל את חוף כינר ואף את החוף החדש (לאחר בניית המלון) עם שירותים ראויים, כיאה לאזור המעונין למצב את עצמו כתיירותי, היא באמצעות מימון מרכזי של המועצה/משרד הפנים לאחזקת החופים.

 אכן, במרבית הרשויות בים התיכון המפעילות חופים ישנו "חוף עירוני" ו "חוף נפרד" המופעלים ישירות ע"י הרשות  ומוצעים כשרות חינם לתושב.

זהו כנראה הפתרון הראוי לחופים מסוג זה.

 

3.      תיירות

 בכל הבדיקות הכלכליות שנעשו בעבר בנושא תיירות נמצא כי על מנת למצב את האזור באופן מובהק כחבל תיירותי יש להגיע למכסה מינימלית של  3000-4000 מיטות אירוח על מנת שניתן יהיה ל"קפוץ רמה" בשיווק התיירותי ובשירותים הנלווים לענף זה .

יש אפילו תוכניות תיירותיות לשיווק חבילות תיור לחו"ל ישירות למנחת פיק !

תהליך דומה התרחש גם באילת שדשדשה תיירותית וקפצה כיתה לאחר הוספת מלונות נוספים.

 

כיום יש בגולן 1700  מיטות אירוח (כולל הכל) כך שמבחינה שיווקית אנו עדיין רחוקים מהיעד גם לאחר  שיבנה המלון החדש.

 

 

לסיכום,

התוכנית הזאת היא עובדה מוגמרת ומוסכמת  ועלינו לתמוך ביזם שיבחר לטובת פיתוח האזור והקפדה על ביצוע התוכנית שאושרה .

המועצה צריכה להגדיר את החוף ליד המלון ואת חוף כינר  כחופים ציבוריים ולמצוא תקציבים יעודים למימון עלויות  אחזקת חופים אלו ברמה נאותה. 

 

הרווח מהמאבק

מעבר לדיון בחוף המדובר, עצם העלאת הנושא לדיון ציבורי רחב, גורם לכולנו (כולל מערכות המועצה)  לחדד את החושים ולהיות ערים הרבה יותר לכל נושאי שימור הסביבה הן לפרויקט עצמו והן לעוד פרויקטים חדשים הנמצאים בקנה לשנים הקרובות.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל GlikmanY אלא אם צויין אחרת