00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

the story of my life

הבדידות

28/01/2016

אני תלמידת תיכון בשנה הראשונה וכמו הרבה בני נוער גם אני חווה קשיים ומצוקות.
אני נחשבת ילדה די ביישנית ושקטה, אפשר להגיד שאני פרח קיר.
עד היום לא היו לא הרבה חברות ואף פעם לא הייתי מה"מקובלות" או כאחת ששייכת לחבורות הגדולות, אבל כל עוד היו לי את מספר החברות שלי לא היה לי אכפת.
בכיתה ז רבתי עם חברה הכי טובה שלי והתרחקנו.היא עברה כיתה ואני נשארתי כמעט לבד ובלי חברות.
אבל ,לשמחתי, יצאה לי כיתה טובה עם ילדים נחמדים והכרתי שם כמה חברות.
הקשר ביני לבינן לא היה מאוד קרוב אבל היינו ביחד בהפסקות ועשינו עבודות ביחד.
עכשיו כשאני בכיתה י הבנתי שהחברות שיצאתי איתן בכיתה לא אמתיות והן מתנהגות אליי מגעיל ומנדות אותי.
יש לי חברה אחת בשכבה שאיתה אני נמצאת כמעט כל הפסקה, אבל זה לא תמיד אפשרי להיות אחת עם השנייה.
אני ילדה מאוד ביישנית ולא מתחברת מהר, ואכפת לי מה אנשים חושבים עליי.
ברגעי הבדידות בבית ספר אני אומרת לעצמי שאני חזקה ולא אכפת לי כדי לא להישבר, אבל זה לא תמיד מצליח.
הגיע מצב שאני אפילו לא רוצה שיהיו חלונות או ביטולים של מורים בבית ספר כדי שלא תיהיה שעה חופשית ואני לא אצטרך להיות לבד.זה ממש מביך.
יש כמה בנות בכיתה שהן חברות של החברות הקודמות שלי שגם נמצאות איתי בכיתה ובהתחלה הן היו נחמדות אליי, אבל הן התחברו עם החברות הקודמות שלי ועכשיו הן מתחמקות ממני כזה ואני מרגישה לא רצויה, ואני לא אוהבת להישאר במקום שאני לא רצוייה בו כי אז אני מרגישה נדחפת.
הימים האחרונים היו מאוד קשים. אני נמצאת לבד בכיתה ובין לבין השיעורים.אחד הדברים שכואבים לי זה שהחברות הקודמות שלי רואות שאני לבד ואני מרגישה מושפלת וצורך להראות להן שאני לא צריכה אותן ואני יכולה להסתדר בלעדיהן, אבל אין לי עוד חברות...
שאר הבנות בכיתה הן "מקובלות" וקשה לי לדבר איתן כי אני ביישנית וגם כי הן מקובלות ואני לא.אני יודעת שכל זה נובע מביטחון עצמי נמוך ואני מנסה לעבוד על עצמי.
אני מתביישת אפילו לנסות לפתוח נושא שיחה וגם כשאני שואלת את הדבר הכי פשוט כמו "מה יש שעה הבאה" אני חושבת על זה כמה פעמים כדי לוודא שזה ייצא בסדר.
כשאני חוזרת הבייתה אני מרגישה מועקה וקשה לי.
כדי לנסות להעביר את המועקה הזאת אני רואה טלוויזיה או קוראת ספרים (שזה דבר שאני מאוד אוהבת) באנגלית בקינדל שלי.
פתחתי את הבלוג הזה כדי לשפוך את מה שקורה לי ואת ההרגשות שלי שאני בטוחה שהמון בני נוער חווים חוויות דומות ואחרות.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנונימית4496 אלא אם צויין אחרת