00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של גליקמן

מי השתיה בישובי הגולן

17/5/2006
 

במרבית הרשויות הארץ, הרשות המקומית היא זו האחראית על אספקת מי השתייה לתושביה.

המועצה או העירייה מקימים את תשתיות המים,מתחזקות את המערכת, קונות את המים ממקורות  ומחייבות את מחזיקי הנכס בפועל (גם אם הוא אינו הבעלים) בעלות מים ע"פ תקנות המים. 

 

ברמת הגולן, כמועצה אזורית,  המצב שונה :

א.      מרבית הישובים הוקמו כאגודות חקלאיות אשר מקבלות את אספקת המים ישירות ממקורות או מאגודת המים האזורית לפי מכסה קבועה.  אספקה זו כוללת הן את מי החקלאות והן את מי השתייה לבתים.  מאחר וביישובים חקלאים חלק מהענפים נמצא בתוך שטח המחנה (בעלי חיים, חממות ..) אין למעשה הפרדה פיזית בין המערכות וכך המחיר נמוך יותר .

ב.       רק בשני ישובים בגולן שלא הוקמו כאגודות חקלאיות, תשתיות המים הוקמו ע"י המועצה והיא זו שאחראית לאספקה השוטפת בהם: חספין ובני יהודה .

המחיר לקו"ב מים בו מחייב המועצה את התושב משתנה לפי הכמות  החודשית הנצרכת 

מחיר  לשמונה קוב ראשונים לחודש ומחיר גבוה יותר לכל קוב מים חודשי נוסף .  בימות הקיץ יש תוספת של  מכסת מים להשקיית גינות צלפי התעריף הנמוך.

 

המבנה הנ"ל היה נכון ויעיל בעבר, כאשר היו אגודות חקלאיות חזקות ופעילות וכל תושביהן היו חברי האגודה כך שכולם היו שותפים באחריות .

 

בשנים האחרונות התרחשו שינויים במבנה יישובי הגולן:

  1. עקב משבר ההתיישבות שעבר עלינו בדור האחרון והליכי ההפרטה שבאו בעקבות כך, חלק גדול מהאגודות צמצמו את פעילותן העסקית למינימום ומרבית מהתשומות משולמות ישירות ע"י החברים (אין כרטיס!) .

כל האגודות  נזהרות מאד בכל התחייבות ולקיחת סיכון עבור הפרט הבודד .       

  1. הקליטה ברחבי בגולן עברה כבר את 1000 המשפחות, כאשר רובם ככולם, נקלטו כתושבים שבאו לבנות את ביתם בהרחבה קהילתית ללא חברות באגודה החקלאית.

      לא ירחק היום בו רוב תושבי הגולן לא יהיו חברים באגודות החקלאיות ויש לכך השלכות ישירות על

      העניין שלנו "אספקת מי השתייה".

 

לכאורה מרבית תושבי הגולן הגרים ביישובים החקלאים, נהנים ממחיר נמוך יחסית של אספקת מים אולם לדעתי זו עצימת עיניים מהמשמעות האמיתית לטווח הבינוני והארוך :

א.      באספקת מים (יותר אולי מכל תשתית אחרת) ישנם בעיות טכניות הגורמות לאיבוד מים.      בד"כ פחת זה הוא שולי (עד 10%) ומשוקלל בעלות הכוללת.

      אולם מה יקרה כאשר יהיה פחת במי השתייה בהיקף משמעותי לישוב ?

      לפני שנתיים במושב נוב פחת מים בשנה אחת  הגיע לעלות של 120,000 בשכונת

      עמידר (החדשה) ובנוסף, איתור התקלה ועלות התיקון הסתכמו בעשרות אלפי ₪ נוספים!

      במצב זה, העלות האמיתית לקוב מים לא הייתה נמוכה כלל .

      האם האגודה החקלאית תוכל/תרצה להמשיך במקרה כזה (או חמור יותר) לשאת בנטל

      הכבד של אספקת מים לכלל התושבים ?

 

ב.      מערכות המים בגולן הנן חדשות יחסית (35 שנה ומטה ) ולא ירחק היום בו נדרש לשיקום תשתיות משמעותי בעלויות ניכרות.

      ברשויות מקומיות ניתנה רשות בחוק  לגבות לכל קוב מים "קרן חידוש" (כ 15 אג` לקוב)

      כך שיצברו כספים בקרן  סגורה למטרה זו והמדינה אף נותנת הלוואות מיוחדות לרשויות

      למימון נושאים כאלו.

                        האם האגודות החקלאיות  נערכות כראוי להשקעות העתיד ?

 

מי גולן

לכאורה לא היינו אמורים להידרש לסוגיה זו.  יישובי הגולן החקלאים שותפים באגודת המים מי-גולן אשר הקימה מאגרים ומספקת מים.

אכן עד לפני מס` שנים מי גולן ראתה את עצמה אחראית גם למי השתייה על כל המשתמע מכך.

 

 לפני תקופה לא ארוכה , קיבלה הנהלת אגודת מי גולן (כנראה גם המליאה) החלטה אסטרטגית שמשמעותה היא שהאגודה  אינה רואה את עצמה מטפלת בנושא מי השתייה בגולן מאחר ונושא זה אינו עולה בקנה אחד עם יעדי האגודה כפי שהוגדרו בעבר.

לפי הבנתי, החלטה זו מבוססת על חוסר הרצון של מנהלי האגודה לעסוק בגביה פרטנית ולכן העדיפו להיפטר מכל הנושא של מי השתייה. (ברור שיותר קל ומעניין  לעסוק במאבקים ארציים מול מקורות לטובת הישובים מאשר לגבות מים מתושבים).

האגודה מפנה את  היישובים המחפשים פתרון לגופים פרטיים חיצוניים כמו חברת ארם וכדומה..  שמבקשות מחיר מים מלא (כמו מהמועצה)  מהתושבים כתנאי לטיפול בישוב .

החלטת מי גולן תמוהה מאד בעיני .

אגודת מי גולן משותפת לכל היישובים וצריכה לטפל בנושאים המטרידים את הישובים תוך התאמת התקנונים והניסוחים למצב העובדתי הקיים היום.

בכל היישובים, הבעייתיות שתוארה לעיל קיימת, וההרחבות הקהילתיות מביאות למצב בו לא ירחק היום שנזדקק לגביה פרטנית בכל הישובים . 

עדיין לא מאוחר לתקן ולהחליט כי מי גולן תמשיך לטפל גם במי השתייה (כאחת החלופות) .

 

סיכום המצב נכון להיום מראה כי :

·        מי גולן החליטה אסטרטגית לא לטפל במי השתייה

·        חלק מאגודות הישובים לא ערוכים באמת לטפל בנושא .

·        המועצה מטפלת כיום רק בשני ישובים וגם בהם אין לא גובים קרן חידוש לתשתיות .

 

            המצב אם כן יוביל לקריסה בשלב כזה או אחר והתעלמות שלנו מהנושא מהווה למעשה טמינת ראש

             בחול.

       

אחריות המועצה

 בחוק המים נקבעת זכות כללית לכל אדם לקבל מים בתשלום ולהשתמש בהם .

בפקודת העיריות (שהוחלה על כל הרשויות המקומיות) נקבע כי יש חובה על כל רשות מקומית לדאוג לכך כי לכל בית תפוש הנמצא בתחומה תהא במרחק לא רב כמות מצויה של מים טהורים אשר תספיק לתצרוכת ולשימוש לצורכיהם של יושבי הבית.

אם חלילה תהיה בעיה אמיתית של אספקת מי שתייה לאחד הישובים, הבעיה תנחת ישירות לשולחן המועצה למרות שעד היום היא לא טיפלה בנושא.

 

הבעיה היא סבוכה וזה לא מעשי לשלוף הצעות פתרון ללא בחינת כל ההיבטים .

לכן אני מציע לא לחכות ולהקים צוות מקצועי משותף למועצה ולמי גולן שיבחן את כל המשמעויות ויביא המלצה מסודרת לטיפול העתידי במי השתייה בגולן .

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל GlikmanY אלא אם צויין אחרת