00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אנחנו לא לבד

קוד חופשי

אנחנו לא לבד

 ספר רב-מכר (24,000 עותקים), רב תחומים, להכרת היהדות  לרכישה אונליין

 תמימות דעים בקרב המדענים - העולם שבו אנו חיים הוא יצירה מכוונת-תכליתית ולא תוצר של שרשרת מקרים ממוזלים
 לראשונה נמצאה הדרך לגשר בין הגשמי והרוחני באדם
 חיי האדם אינם מרוץ עכברים אכזרי הנשלט על ידי גורל עיוור, אלא מכוונים על ידי השגחה פרטית
 הקדמה מאת אילן בן דב
 חיוני עבור מי שמחפש משמעות לחייו 
 מקצת הנושאים הנידונים בספר: משמעות החיים, חכמת התורה, בריאה יש מאין, המפץ הגדול, הקבועים האוניברסליים, אבולוציה, הקודים שבתורה, לשון הקודש, נבואות שהתגשמו, בינה מלאכותית, מוות קליני, גיל העולם, מוסר, ערכים, מספר הכוכבים, קידוש החודש ועוד.
 פרופסורים ידועים תומכים  

                

התנ"ך כהיסטוריה

אף כי בתחילת דרכה שימשה הארכיאולוגיה כמכשיר ביד מתנגדי התנ"ך כדי לנגחו, כיום לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים התהפכו היוצרות והארכיאולוגיה הפכה למכשיר עזר לאישור אמיתותה של התורה, ובצד היות התורה מסמך אלוקי היא גם הולכת ומתקבלת כיום כמסמך היסטורי מדויק להפליא.

המאה התשע עשרה נודעת בכינויה "המאה ללא אלוקים". בתקופה זו שמו להם למטרה רבים מהארכיאולוגים להכחיש את האוטנטיות של התנ"ך כמסמך היסטורי. ספרו של וילהאוזן, שהיה מראשי אסכולת מבקרי המקרא התקבל אצל כמעט כל החוקרים כספר מהימן וסמכותי. בספרו הוא הניח הנחה אחת יסודית, שהוכחה אחר כך כטעות, וממנה נבעו כל מסקנותיו לגבי האוטנטיות של ספורי התנ"ך.
הוא טען שבתקופת משה רבנו עדיין לא נודעה חכמת הכתב, אולם כאמור הנחתו התבדתה, כאשר בעקבות התקדמות הארכיאולוגיה הגיעו החוקרים למסקנה שכבר לפני ארבעת אלפים שנה ידעו בני האדם את מלאכת הכתיבה.

ד"ר יוחנן אהרוני כותב בספרו "זה אלי": "הארכיאולוגיה גילתה תילי תילים של הוכחות נגד וילהאוזן בעקבות ממצאי אור מארי, נוזי, נינוה, בבל, ואשור, ולאחרונה אבלה".
וכך כותב ד"ר יוחנן אהרוני בספרו "א"י הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית":  "התגליות החדשות שינו לחלוטין את גישת החוקרים למקרא. הם רואים בו עתה מקור היסטורי ממדרגה ראשונה. גישת החוקרים השתנתה לא רק משום שבינתיים נמצאו מקורות מקבילים המתארים את ההתרחשויות המסופרות במקרא מנקודת ראותם של המצרים, האשורים או הכנענים הקדמונים. גישת החוקרים השתנתה משום שתיאורי המקרא אינם שרויים עוד בחלל הריק; היום אנו מכירים יפה את התמונה היישובית והמדינית של העולם ושל הארצות שבתוכם התרחשו, את המנהגים והחוקים המתוארים במקרא. את שמות האנשים והמקומות הנזכרים, וכל אלה מתאימים רק לתקופה הנידונה. שום סופר או עורך לא היה יכול לחבר, או להמציא סיפורים אלה מאות שנים לאחר התרחשותם, אין עוד חוקר רציני אשר יכול היום לפקפק בעובדה שמסורות אלה אמנם נמסרו בנאמנות מפליאה מדור לדור".

וכך כותב הארכיאולוג ווילים פוקסול אולברייט, שנחשב לאחד מהמומחים הגדולים  לאזורינו: "המסורת העברית הלאומית עולה על כל המסורות הלאומיות האחרות בתמונתה הברורה על "יסודות שבטיים" ומשפחתיים. במצרים, בבל, באשור, בפניקיה, ביוון וברומא נחפש לשוא אותה תופעה. בניגוד לעמים אלה, שמרו בני ישראל על תמונה בהירה באופן יוצא מגדר הרגיל של התנחלויות, פשיטות, הגירות ושנויים קיצונים.

עד הזמן האחרון נהגו ההיסטוריונים של תקופת המקרא להתייחס אל מסורת האבות של ספר בראשית כאל יצירות מלאכותיות של סופרים ישראלים בימי המלוכה המפולגת, והנה התגליות הארכיאולוגיות של הדור האחרון שינו יחס זה בתכלית. מחוץ לכמה עיקשים מבין החוקרים הוותיקים אין למעשה אף היסטוריון אחד, שלא התרשם מן הריבוי המהיר של עובדות התומכות בנאמנות ההיסטורית היסודית של מסורת האבות".

פרופסור נלסון גליק כותב בספרו "עבר הירדן המזרחי":  "ימים הרבה עסקתי בארכיאולוגיה מקראית, ועד היום לא הוצאתי ממעבה האדמה שום חפץ, לא חשפתי עיר קדומה, ולא נזדמן לי לראות דבר ארכיאולוגי כלשהו, שיהיה בו סתירה כביכול לדברי המקרא".
ויל דורנט כותב בספרו "ההיסטוריה של התרבות": "סיפור היהודים כפי שמגולל בתנ"ך, עמד במבחן הביקורת והארכיאולוגיה, כל שנה מוסיפה אישורים מתעודות, מונומנטים וחפירות. עלינו לקבל את דיווח התנ"ך".

להלן נסקור כמה מהסיפורים התנ"כיים שנמצאו להם בעת האחרונה סימוכין מתחום הארכיאולוגיה, גילויים אשר יצרו את המפנה שחל בתחום זה ובתפיסת עולמם של הארכיאולוגים.

המבול

כותבת התורה בספר בראשית (פרשת נח): "ויאמר אלוהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ... ואני הנני מביא את המבול על הארץ, לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים, כל אשר בארץ יגוע... ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ, וכל האדם וכל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. וימח את כל היקום אשר על פני האדמה עד רמש ועד עוף השמים וימח מן הארץ ...".

כך מתארת התורה את הקטסטרופה העולמית אשר ארעה במבול. הארוע הגלובלי הזה השאיר את חותמו על המין האנושי כולו ועדויות שונות נמצאו לכך במאובנים ובחפירות ארכיאולוגיות.

פרופסור משה טרופ בספרו "הבריאה מוצא האדם",  מוכיח על פי ממצאי מאובנים, שבתקופה שלפני 4500-5000 שנה, חלה ירידה דרמטית בממצאי המאובנים, דבר המצביע על שואה כבירה אשר התרחשה בעת ובעונה אחת בשני חצאי כדור הארץ, ושגרמה להפחתה פתאומית בכמות החי והצומח והאנושות בפרט. לעומת זאת בתקופה שלפני 5000 שנה, בתקופה המתאימה למבול כפי שמספרת התורה, נמצאו מאובנים בשפע בשכבות משקעיות, עובדה שמחזקת את הדעה על התרחשותו של שיטפון עולמי.
התגלית ב"אור": בספר "התנ"ך כהיסטוריה" מתוארת תגלית מעניינת שנחשפה בקברי "מלכי אור" שבארם נהריים. במהלך חפירות שנעשו על מנת לראות אם אין שכבות המצביעות על ישוב עתיק, ירד הארכיאולוג וולי לפיר שנחפר לשם כך, ובחן את הקרקע שברצפת הפיר, והשתומם, הלא זהו חומר טיט טהור! (כזה שמתהווה רק לאחר שקיעת טיט במים). טיט במקום הזה? והרי קרקע המחפורת במקום שבו מתחילה שכבת הטיט, גבוהה מטרים רבים מעל פני הנהר. לא ייתכן איפה שאלה הם חומרי משקע של הפרת, מהי איפה, משמעותה של שכבה מוזרה זאת? איך נוצרה? תשובה לשאלה זו לא נמצאה אף בפי עוזריו.

הם הוסיפו לחפור ולהעמיק את הפיר, מטר אחד, שני מטרים ועדיין היה זה טיט נקי, לאחר שלושה מטרים כמעט נעלמה שכבת הטיט, ופתאום החלו להופיע ממצאים שאיש מהחופרים לא היה יכול לחלום עליהם. הם שיערו כי יגיעו לקרקע טהורה, אבל הדבר שהופיע לאור השמש היה, פסולת עתיקה, ובתוכה שברי כלי חרס ללא ספור. מתחת לשכבת טיט בעובי של שלושה מטרים כמעט, שוב הגיעו אל שרידי ישוב אנושי. מראה הקרמיקה ואופיה השתמר באופן מפתיע. בעוד שמעל שכבת הטיט היו כדים וקערות שנעשו כנראה בעזרת אבניים, מתחת לשכבת הטיט היו חרסים שנעשו במלאכת כפיים, וכן כלי מלאכה פרימיטיביים העשויים אבני צור מסותתות אך כלל לא שברי מתכות. בו ביום הודיע הטלגרף מארם נהריים את הידיעה המרעישה, שהסעירה את הרוחות: "גילינו את המבול".
דבר הממצא המרעיש הזה ב"אור" התפרסם בעתונות ארצות הברית ואנגליה באותיות של קידוש לבנה. המבול היה ההסבר האפשרי היחידי לשכבת הטיט העצומה מתחת לתל "באור", שהפרידה הפרדה שלמה בין שתי תקופות יישוב. הים השאיר את עקבותיו הבלתי מפוקפקות בצורת חיות ים קטנות בתוך הטיט.

וולי מוכרח היה לאשר בוודאות את מסקנתו, ולכן במרחק 300 מטר מן המחפורת הראשונה הוא פתח במחפורת חדשה. התוצאות היו זהות למחפורת הראשונה: שברי חרסים, שכבת טיט, ושוב שברי חרסים של מלאכת כפים. מסקנתו של וולי היתה בלתי נמנעת: שואת מבול גדולה, התואמת את התאור המקראי, אשר הספקנים ראו אותה כאגדה, נמצא שאכן היתה במציאות. אירוע היסטורי זה התרחש בדיוק כפי שהוא מופיע בספר בראשית.
 
נהר הפרת

עד היום אפשר למצוא למרגלותיו של מגדל המדרגות העתיק של השומרים ב"אור", סמוך למרוץ התחתון של הפרת, את הפיר הצר. אפשר לרדת לתוכו בסולם ולמשש את שרידי שואת המבול, הלא היא שכבת הטיט בעובי של שלושה מטרים כמעט".

תאומות סיאמיות נולדו כאשר לאחת כמעט ולא היה סיכוי לחיות בעוד לשניה היה סיכוי רק אם הראשונה תמות... האם מותר להרוג ילדה אחת כדי שאחרת תוכל לחיות?
להמשך >>

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל anigma1000 אלא אם צויין אחרת