11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חושבים טוב

כשמירב קיבלה מכתב

 


* קיבלתי מתאום2 את שרביט מכתבים שיזמה dyona

כיוון שזכרוני קצר וגם שום מכתב אצלי לא נשמר

לקחתי את השרביט למקום אחר, הרחק הרחק מכאן...


 

כשמירב קיבלה מכתב

"מירבי, מה קרה, מדוע את עצובה?"

שאלה אמא, תוך שאת דמעותיה ניגבה blush

"מישהו העליב אותך או שאולי קיבלת מכה?"

מירב רק השפילה ראשה ושמרה על שתיקה 

בכל יום הייתה מירב חוזרת מבית הספר עם חיוך

בבית, השולחן עם ארוחת הצהריים כבר ערוך 

אך עוד לפני שהייתה טועמת מהצלחת

הייתה פותחת עם אמה בשיחה קולחת yes

סיפרה כל מה שקרה היום בבית הספר

בשיעורים, בהפסקות ובקיוסק של גברת שפר 

אבל היום היא רק שתקה ולא רצתה גם לאכול

הלכה ישר לחדר וחיבקה את הדובי הכחול 

לפנות ערב, נכנסה אמא אל חדרה, מביטה בה בחמלה

ניגשה אל מיטתה וחיבקה אותה בלי לומר מילה 

"אמא" החלה מירב לפתע לדבר 

את חברתי הטובה, ענת, לא אראה יותר! angry

"מדוע את חושבת כך?" שאלה אמא ולא הבינה

"הרי היא לומדת איתך בכיתה של המורה פנינה!" 

"לא, היא כבר לא, היא עוזבת לארץ אחרת...

היא נוסעת עם המשפחה לארץ...לא זוכרת" 

"עכשיו אני מבינה מדוע את כל כך עצובה

יש בינכן חברוּת כל כך טובה ויפה 

אני בטוחה שמדי פעם היא תבוא לארץ לבקר

ובודאי תוכלי, אם תרצי, אליה להתקשר 

כדאי מאד לשמור על חברוּת שכזו

גם אם לא תפגשו כל יום זו את זו" 

מירב נרגעה קצת ונרדמה במיטתה

חולמת על חברתה המשחקת איתה 

מאז חלפו כבר מספר שבועות

והיא למדה לשחק עם חברות אחרות 

יום אחד, כששבה לביתה אחרי הלימודים

לאחר שאכלה, התקלחה והחליפה בגדים 

באה אמה ובפיה בשורה משמחת

"יש לי הפתעה בשבילך!" אמרה לה בנחת  

"קיבלת מכתב והוא מחכה לך בחדר על הכרית"

"מה זה מכתב?!" שאלה "זו מילה בעברית?" 

"בטח" צחקה אמא" מכתב כותבים למי שרוצים

ואחר כך, בדואר, שולחים לאן שחפצים 

"אהה, קוראים לזה דואר אלקטרוני בעברית

אבל למה שמת לי את המחשב על הכרית?!" 

אמא פרצה בצחוק "מה פתאום חמודה, חל כאן בלבול,

מכתב כתוב בעט על דף בתוך מעטפה עם בול" 

"בול?! זה קשור לבול פגיעה? את ממש לא ברורה

אמא, היום את מדברת בצורה מאד מוזרה!" laugh

"טוב, אולי פשוט תגשי לחדר ותראי בעצמך

במקום שאנסה לענות לך על שאלתך" 

על הכרית שבמיטה הייתה מונחת מעטפה,

לבנה מנייר ועליה בול עם תמונה יפה 

על המעטפה היה רשום שמה ושם משפחתה 

ומתחת הייתה רשומה גם כתובתה 

בצד השני - ראתה את שמה של ענת

ולאחריו, הכתובת שלה בצרפת devil

"קדימה, עכשיו תקראי את המכתב

את בטח מאד סקרנית עכשיו" 

פתחה מירב את המעטפה הלבנה

מרוב התרגשות זלגה דמעה מעינה 

ענת סיפרה לה על המקום החדש

וגם כתבה שהיא מתגעגעת ממש 

אבל יש לה גם בשורה נהדרת

בעוד שלשה חודשים היא כבר חוזרת! 

מרוב שמחה, מירב קפצה כמעט עד לתקרה

"אמא, אני רוצה לכתוב לה מכתב בחזרה" 

"בטח, אני אתן לך מעטפה ובול מתאים

ומחר נלך לשלשלו בתיבת המכתבים" 

"את יודעת אמא, זה כיף לקבל מכתב

כזה בכתב יד אמיתי ולא ממוחשב!" 

מאז מירב וענת התכתבו עוד מספר פעמים

עד שענת חזרה ועתה הם יחד כמעט כל הימים 

ובכל זאת מדי פעם זו לזו כותבות מכתבים

ככה סתם כתחביב נחמד ונעים indecision

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חושבים טוב אלא אם צויין אחרת