00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

1110200250

היסטוריה כיתה ח

מאפיינים שהיו קיימים ברפורמציה וקיימים עד היום:

  1. ביקורת על הממסד הדתי ועל השפעתו על חיי היום יום. הרפורמציה החלה בעקבות מתיחת ביקורת מצד מרטין לותר וממשיכי דרכו על הכנסיה הקתולית. בימינו להרבה אנשים יש ביקורת על השפעתה של הדת על חיי היום יום לדוגמא מניעת תחבורה ציבורית בשבת.
  2. מלחמות דת – תקופת הרפורמציה התאפיינה במלחמות דת שהתפרשו על פני כ- 120 שנים, בעיקר בגרמניה הולנד צרפת ואנגליה. מלחמות דת קיימות בעולם גם בימינו לדוגמא מלחמות בין הפרוטסטנטים לקתולים בצפון אירלנד. מלחמות הדת של דאעש נגד העולם כדי להפיץ את האסלם .
  3. הפרדה בין דת ומדינה. בעבר לא הייתה הפרדה היה קשר הדוק בין הדת לשלטון והרפורמציה גרמה להתרופפות הקשר הזה. בימינו יש מדינות שבהם הפרדה מלאה לדוגמא ארה"ב. במדינת ישראל קיימת הפרדה חלקית בין הדת למדינה, כאשר הוראות החוק הן חילוניות אך למשל נושא הישואין והגרושין מנוהל ע"י אנשי הדת. לעומת זאת במדינות אחרות הממסד הדתי שולט כליל בניהול עינייני המדינה לדוגמא איראן.
  4. מלחמות אחים בעבר למשל בין האיכרים לנסיכים בגרמניה בימינו בין מדינות יוגוסלביה לשעבר כתוצאה מכך יוגוסלביה התפצלה ל 7 מדינות שונות
  5. מלחמות שחרור על רקע דתי בעבר הולנד הפרוטסטנטית נלחמה נגד ספרד הקתולית. בימנו קוסובו שהייתה מחוז מוסלמי בתוך סרביה הנוצרית נלחמה והשיגה עצמאות.
  6. הגירה המונית שיוצרת מציאות דתית מורכבת ומחייבת חשיבה חדשה ומעמיקה בתורת המדינה. בתקופת הרפורמציה, עקב המלחמות הרבות ורדיפות הדת הרבה אנשים נדדו ברחבי אירופה. למשל הגירת כמיליון הוגנוטים מצרפת לכיוון המדינות הפרוטסטנטיות לאחר עלייתו לשלטון של לואי ה- 14. לעיתים נוצרו בעיות רבות חדשות במקומות אליהם היגרו. בהווה למשל עליית היהודים לישראל אחרי מלחמת העולם השניה יצרה חיכוכים ובעיות עם האוכלוסיה הפלסטינית המקומית. גם המלחמה הנוכחית בסוריה גרמה לנדידה מוסלמית ענקית לאירופה שצפויה להשפיע רבות על אופי האוכלוסיה שם ועלולה להביא לשינויים רבים בשלטון ובאופיו בעתיד.
  7. גיוון דתי. בתקופת הרפורמציה, האנשים שהשתחררו מכבלי הכנסיה הקתולית ראו עצמם כחופשיים לבחור את דרכם הדתית. כך נוצרו הרבה זרמים, קבוצות, כתות וכנסיות בדת הנוצרית, למשל פרוטסטנטים, אנגליקנים, קלוויניסטים וכו'. גם בימינו הדתות משופעות זרמים, ודעות למשל ביהדות: חסידים, מתנגדים, חצרות רבנים שונים, כיפות סרוגות, ספרדים תומכי תורה, רב אשכנזי ורב ספרדי, רפורמים כו'.
  8.  הישגים כלכליים ותרבותיים בזכות חופש הדת-  בתקופת הרפורמציה, ההגמוניה (שליטה הובלה) הכלכלית והתרבותית עברה מן האזורים הקתולים לפרוטסטנטים. יש הטוענים כי בארצות הקתוליות נחנקה האינדיבידואליות החשיבה העצמאית ורוח היזמות. בנוסף לכך, באותן ארצות, מיטב כישרונות החברה גויסו לשירות הכנסייה ואילו בארצות הפרוטסטנטיות לא הייתה קבוצה בה כישרונות אלה היו עלולים להתבזבז. בימינו די בולט כי מדינות המצויות תחת שלטון האיסלם אינן חדשניות וכמעט שלא הצמיחו מתוכן הישגים מדעיים, בעיקר לנוכח כמות האוכלוסיה בהן.
  9. המתח בין השלטון לדת-בתקופת הרפורמציה נוצרו מתחים בין חלק מהמלכים לבין הכנסיה הקתולית, כאשר המלכים רצו בשלטון מלא ללא הגבלות. למשל המלך הנרי השמיני אשר רצה להתגרש מאשתו אך האפיפור לא נתן לו מכיוון שע"פ האמונה הקתולית אסור להתגרש. לכן פתח הנרי את הכנסייה האנגליקנית והעמיד את עצמו בראשה. בימינו, מתחים אלו קיימים בתחום הנישואים, בזמן האחרון מנסה הממשלה להעביר חוק המאפשר נישואים חד מיניים למרות שמנגד, מבחינה הלכתית נישואים אלו אסורים.

הנושא

כנסיה קתולית

כנסיה פרוטסטנטית

ראש המערכת

האפיפיור

         ---------

כהן הדת, מעמדו וסמכותו.

(הכומר)

  • נמשח לתפקידו ע"י בעל סמכות גבוהה יותר.
  • נחשב לבעל כח מיוחד לתווך בין הקהילה לבין האל.
  •  אי אפשר לפטר אותו.
  • בעל זכויות מיוחדות

     ( כגון פטור ממיסים).

  • נאסר עליו להתחתן
  • נבחר ע"י הקהילה, אשר יכולה להדיחו אם לא מילא את תפקידו כראוי.
  • תפקידו: ללמד את עיקרי האמונה, לנהל את התפילה, לייעץ למאמינים ולהדריכם.
  • אין לו זכויות מיוחדות.
  • יכול להתחתן

שפת התפילה

 בלטינית

שפת המקום

טקסים בכנסייה

שמרו כל כל שבעת הסקרמנטים (הטקסים)

 

שמרו רק על שני טקסים: הטבילה והמיסה, כי שניהם נזכרים בברית החדשה.

המבנה החיצוני והפנימי של הכנסיה

כנסיות גבוהות,מפוארות, עם מגדלי פעמונים, מעוטרות בפסלים, פיתוחי אבן ותמונות יקרות.

צורת הישיבה: גדר הפרדה בין הכומר למאמיניו.

כנסיות פשוטות,מסוידות לבן,

ללא מגדלי פעמונים, ללא קישוטים יקרים.

הקישוט היחיד- צלב.

צורת ישיבה: כל המאמינים קוראים ביחד את התפילה.

אין מחיצה בין הכומר לקהילה.

היחס לנזירות

יחס חיובי, כי האדם צריך להקדיש את חייו לעבודת האל.

לא התחתנו.

יחס שלילי, כי האדם צריך להינות מחיי העולם הזה.

יכלו להתחתן.

מסקנות מן הטבלה:

  1. הכנסייה הקאתולית ריכוזית יותר – האפיפיור מרכז בידיו סמכויות רבות.

הכנסייה הפרוטסטנטית פחות ריכוזית – הכומר המקומי אחראי על הכנסייה המקומית.

  1. הכנסייה הקאתולית – מפוארת, יש ניצול של האדם הפשוט.

הכנסייה הפרוטסטנטית – פשוטה יותר, אין ניצול של האדם הפשוט.

  1. בכנסייה הפרוטסטנטית – לאדם זכות בחירה (הוא בוחר את הכומר

המקומי).

  1. בכנסייה הפרוטסטנטית – האדם במרכז (שפת התפילה, בחירת הכומר

המקומי, צורת הישיבה, הכומר יכול להינשא), בהתאם לרוח הרנסאנס.

הרפורמציה – מהפכה דתית

 

עד המאה ה-16, היתה הנצרות דת אחת – הנצרות הקאתולית.

קאתולית – כללית.

הנצרות הקאתולית כללה בתוכה את כל המאמינים הנוצרים.

כינו אותה בשם "הכנסייה (ארגון דתי) הקאתולית".

בראש הכנסייה הקאתולית עמד האפיפיור.

לכנסייה הקאתולית היה כוח רב ביבשת אירופה.

 

לכנסייה הקאתולית היה קשר חזק בינה לבין מאמיניה:

                                                                  

                                                         

 

הכנסייה דאגה למאמיניה בכל תחומי החיים:

חינוך, תמיכה בנזקקים, עזרה לחולים.

נציגי הכנסייה:

(כמרים,בישופים, ארכיבישופים)

השפיעו השפעה חזקה על המאמינים.

רכוש רב נמצא בידי הכנסייה.

(אדמות, מבנים)                                   

                                                                  

מרטין לותר:

איש דת מגרמניה, שהתחנך בכנסייה הקאתולית.

בעקבות ביקורו ברומא, נדהם למראה העושר הרב של הכנסייה הקאתולית,

והזדעזע מן השחיתויות בה.

טענותיו היו:

  1. בזבוז וחיי מותרות (דברים שאינם הכרחיים לאדם, פינוקים) של אנשי

הכנסייה.

  1. שחיתויות אצל ממלאי התפקידים – אנשי הכמורה.

(נזירים לא צייתו לתקנון המנזר,

 כמרים לא ידעו קרוא וכתוב,

 כמרים לא שמרו על פרישות מנשים (הימנעות מנשים),

 רכשו ומכרו משרות בכסף)

  1. מכירת שטרי מחילה (אינדולוגנציות) – הכנסייה הקאתולית מכרה שטרי

מחילה לציבור מאמיניה.

אנשי הכנסייה הבטיחו לציבור המאמינים שיקנה את השטרות, מחילה (סליחה, כפרה) על חטאיהם.

והבטיחה להם גם גאולה (הצלה) בעולם הבא.

מכירת השטרות הכניסה לכנסייה הקאתולית ולאפיפיורים, כסף רב.

 

כאשר גם תושבי עירו של מרטין לותר רכשו שטרי מחילה,הוא החליט לפרסם מסמך שנקרא – "95 התזות"  (תזה = עקרון) – 95 העקרונות, הדעות של מרטין לותר נגד הכנסייה.

 

בעקבות פרסום מסמך זה, החלה באירופה  מהפכה דתית.

מטרתה של המהפכה היתה להביא לרפורמה בדת הנוצרית.

רפורמה – תיקון, שינוי, עיצוב מחדש.

מהפכה זו נקראה רפורמציה ופירושה: תיקון, שינוי ועיצוב מחדש של הכנסייה הקאתולית, והחזרתה לטוהרתה, לדרכה הנכונה.

 

עיקרי תורתו של מרטין לותר

  1. רק אמונה אמיתית (האמונה שבלב), הופכת את האדם לצדיק.
  2. האדם יכול לפנות ישירות לאל – אין צורך בתיווך של אנשי הכנסייה.
  3. האדם צריך להאמין בדברי האל המובאים בכתבי הקודש: בתנ"ך ובברית החדשה – אין צורך בפרשנות.

 

בעקבות פעולותיו של לותר, החרים אותו האפיפיור.

לותר לא נבהל מכך, ושרף עם תלמידיו את כתבי החרם.

בנוסף לכך, גם קיסר גרמניה החרים את לותר.

מרטין לותר הציג את עמדותיו בפני הקיסר, וסירב לבטל את דברי הביקורת שלו נגד הכנסייה.

בתגובה, הטיל עליו הקיסר חרם.

אולם כוחו של לותר לא נפגע, וסביבו התכנסו תומכים רבים.

 

לותר תרגם את כתבי הקודש, מהשפה הלטינית, לשפה הגרמנית.

כך יכלו המאמינים, לקרוא ולהבין את כתבי הקודש בלשונם.

 

מאפייני דמותו של לותר:

יחיד המוביל מהפכה נגד ממסד חזק ומבוסס:

  • עושה דברים בפומבי.
  • פונה לקיסר.
  • מפרסם את העקרונות – התזות.
  • שורף את כתבי החרם של האפיפיור.

 

 

 

הרפורמציה הביאה לפילוג הנצרות:

                         

 

 

נצרות קאתולית                 נצרות פרוטסטנטית

מאמינים בסמכות               פרוטסט = מחאה, נגד

האפיפיור                          תומכי מרטין לותר נקראו פרוטסטנטים,

                                       על שם המחאה שביטאו.

                                       הכינוי הורחב וכלל את כל תומכי הרפורמציה,

                                       שניתקו את קשריהם עם הכנסייה הקאתולית.

 

 

 

הסיבות הדתיות לרפורמציה

מניע דתי

הכנסייה הקתולית שלטה באופן מוחלט בחיי האנשים באירופה.

אנשי הכנסייה נטעו באנשים פחד וחרדה מכעסו של האל.

הם הדגישו את חולשתו של המאמין מול כוחו של האל .

אנשי הדת ניצלו את תמימות האנשים  המפוחדים ומכרו להם שטרי מחילה שהבטיחו את

סליחת האל על חטאיהם.

 

מניע חברתי - מרד האיכרים

מניע פוליטי - הצטרפות שליטים של נסיכויות  ללותר, מלחמת 30 השנה (שלום אוגסבורג ושלום וסטפליה מעידים על המניעים הפוליטיים) ופעילותו של הנרי ה-8 באנגלייה.

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רומי מ אלא אם צויין אחרת