44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הגן המרחף בין העולמות...

האוטופיה שבלחשי הכבילה

"אני כובלת אותך ננסי, אני כובלת אותך נגד פגיעה בעצמך ופגיעה באחרים." אומרת שרה בזמן שהיא עוטפת תמונה של ננסי בסרט משי לבן. היא חוזרת על הלחש שוב ושוב. כמובן שהלחש הזה לחלוטין לא עובד, ולמחרת ננסי תופסת אותה בשירותים ומאיימת עליה ברצח. בהמשך הסרט של אנדרו פלמינג, "הכישוף", מלחמת המכשפות של שרה וננסי נגמרת בכך שננסי נכבלת, מאבדת את כוחה ושפיות דעתה. תמונת הסיום של הסרט היא כזו שהיא מקבלת זריקה של חומרי הרגעה והיא מחזיקה ברעיון שהיא עפה.

יש משהו מפתה ברעיון הזה, להשתמש במאגיה החלטית, חזקה, ברצון וכמובן באור לבן, כדי למנוע פגיעה של מושא הכישוף באחרים, וויג'ילנטיות נוסח אטלנטיס, מוסר מושלם, כמו שהוא צריך להיות. חבל שמאגיה פשוט לא עובדת ככה. רעיון הכבילה כמאגיה לגיטימית קודם על ידי סופרים נאו-פגאנים רבים שכתבו בספרים בסוף המאה שעברה, והטרנד עדיין לא חלף מן העולם לצערי. חלק מן הסופרים הפופולאריים כתבו עליו בצורה יותר ריאליסטית וחלקם פחות.  דוגמא נהדרת קיימת בספר של הזוג פרר- "לחשים וכיצד הם פועלים" שציינתי בעבר בבלוגי זה. הם הקדישו לנושא של הכבילה שני עמודים שלמים (!!) אחרי חצי ספר שבו הם כתבו על לחשי ריפוי, הגנה ואהבה. הם ציינו כי אין להשתמש במאגיה הזו אלא במקרה חירום קיצוני. המתכון? יש להכין בובה של הקורבן ולהטביל אותה ולתת לה שם, וללפף אותה בסרט שחור.

מה הבעייתיות של לחש הכבילה? קודם כל, לפני שאנחנו בכלל מתעסקים בשאלה של חסרונות הלחש הזה עלינו להכיר בו כמה שהוא. מדובר בקללה. אולי קללה מקובלת חברתית, או קללה יחסית נעימה (היא לא, אכתוב על זה בהמשך), אבל אכן קללה. מעבר לסתם קללה זה לחש מניפולטיבי שמניח מראש שמטילו מכיר ויודע יותר טוב מה צריך להתרחש במציאות ומונע מגורם שלילי להפעיל את כוחו עליה- משמע, לחש מאוד לא דמוקרטי שמבסס את העניין של בעל הכוח הוא האדם הקובע. לפעמים זה הכרחי. לפעמים זה הכרחי לשלוט ולקלל, אבל השטיפה הלבנה והמתקתקה של האידיאולוגיה המקדמת את הקללה הזו עשויה להיות גורם סמוי היוצרת אשליה של גושפנקה חברתית שאינה שם במציאות. ועתה לבעיות הטכניות.

הקללה הזו משתמשת באנרגיה סאטורנית כדי לעבוד. זה לא משנה שאנחנו קוראים לאור הלבן, אם האור הלבן כובל ומגביל, הוא מכיל לפחות רכיב סאטורני אחד.  למי שלא מעודכן, כוכב הלכת שבתאי, (סאטורן) הוא כוכב הלכת של המגבלה, המכשלה, הזקנה, המחלה, החולשה, הרפיון והמוות. הוא מאוד חשוב ללחשי הגנה כי הוא בעצם מעניק את אלמנט ה"קיר" או הגבול- בין האדם לנזק. כאשר אנחנו שולחים לאדם את אנרגיית הגבול הזו, היא אוכלת את כוחו, מתישה אותו ושמה אותו במצב אדיש, עייף, מדוכא ובאופן כללי לא מסוגל לפעולה. הבעיה היא, שגם מכשף עם כוח רב, יצטרך להתמודד עם חלק מהתסמינים הללו. זה מתיש, מדכא ומעייף לכבול, ואלו מתופעות הלוואי הלא מדוברת של סוגת הכשפים הזו. העיצוב של אנרגיה סאטוראנית אגב, זה אחד החלקים הנסתרים של עבודה עם יסוד האדמה שהמכשף עושה בתחילת דרכו.

בנוסף, סיפוק של אנרגיה מספקת כדי למנוע פעולה מהעניין הסאטורני דורשת תחזוק מתמיד. כמה מתמיד? כל הלחש צריך להיות מוטל מחדש כל שבועיים בערך אם יש עניין של כבילה לטווח ארוך. לא, זה שקידשתם את הסרט השחור לסאטורן לא אומר שהאנרגיה הזו תחזיק את האדם במקום לזמן רב. סורגים נשחקים וכבלים ומתרופפים.  מעבר לזה, אם האדם אהוב יותר על ידי האלים, (משמע, נותן מנחות יותר משמעותיות מכם בכל דיסיפלינה זו או אחרת) או בעל כוח מאגי רב משלכם, קל לו לעקם ולשבור את הקללה הסאטורנית הזו ואחרות, ומשכך כמעט בלתי אפשרי להטיל עליו קללה שכזו, וההגנות  המחוזקות שלו יסיטו אותה ממנו הלאה. היא תחליק ממנו כמו מים מקשקשי דגים, או עלים מעץ בשלכת. בכלל את הקללות הללו עדיף לשמור לאנשים שאינם מכשפים, שלא יודעים מה הם עושים ואיך הם יפגעו באחרים. וגם את אלה, רצוי לשמור למקום זמני, עד אשר ימצא פתרון טוב יותר.

בקיצור, הכשפים הללו הם לא ההבטחה המוסרית שהיו רוצים שהם יהיו, והם לא יגינו עליכם ממכשפות זועמות, ובטח שלא לזמן רב. הם אולי יקנו לכם זמן מה בטרם הלחש הבא יפול על ראשיכם אבל לא יותר מזה. הם לא מוסריים יותר מקללות מתוחכמות יותר, הם לא טובים יותר ממה "שהברברים האלו עושים". השימוש בסרט, שחור או לבן גם הוא לקוי. עדיף להשתמש בכלים טבעיים שיש להם יכולת להכיל ולחסום. קרח, צמחים מטפסים, עופרת זו בחירה קלאסית וגם כמובן, זפת. מתכונים ינתנו בנפרד.

 

ארדן,

של הגן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RainBird אלא אם צויין אחרת