00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הצמח הנכון במקום הנכון-אינדקס צמחי נוי בעברית

עפץ / עפצים

עפץ Gall עפץ, מבנה לא-אופייני הנוצר בצמח כאשר רקמותיו גדלות גידול חריג בתגובה
לגירוי או פעילות של אורגניזם זר. עפצים נוצרים על כל אברי הצמח – שורשים,
גבעולים, עלים, פקעים, תפרחות וחלקיהן, פירות וזרעים. בדרך כלל, האורגניזם גורם-העפץ
עפץ הוא גידול של רקמת הצמח, הנוצר בתגובה לפעילות של אורגניזם זר.
רבים מגורמי העפצים הם חרקים (לדוגמא, צרעות, יוצרות עפצים על עצי אלון
ויתוצים [יתושי עפצים] על צמחים ממשפחת הסלקיים). העפצים על עצי האלה
בארץ נגרמים על ידי כנימות מבת -משפחה Fordunae. לכנימות אלה מחזור חיים
מורכב, שרק חלקו מתרחש בתוך העפצים, וכולל חילוף בין דור מיני ודורות אל
מיניים (פרתנוגנטיים) וברוב המקרים גם חילופי פונדקאים. לעפצי הכנימות
מצדם יש תכונות ייחודיות המבליטות אותם מעפצים של חרקים אחרים, הן
במבנה והן בתפקיד.

כנימות העפצים מכל מין צמודות לעץ-פונדקאי ראשוני - אחד, ועל כל
אחד ממיני האלה הנפוצים - אלה אטלנטית, אלה ארצישראלית ואלת
המסטיק - מתקיימים מינים שונים של כנימות עפצים, חלקם שכיחים מאוד
וחלקים נדירים. לא ברור כיצד בדיוק משנה הכנימה את ההתמיינות של רקמות
הצמח ליצירת העפץ, אבל כל מין כנימה יוצר עפץ שונה בצורתו ואופייני לו.
העפצים הם אובייקט נוח למחקר אקולוגי, בהיותם קבועי-מקום ובחלקם גדולים
ובולטים. כל עפץ של Fordunae נוצר ע"י כנימה מייסדת אחת, ובמשך הקיץ
נוצרים בו 3-4 דורות של כנימות-בנות, ברביית בתולין. בדורות הראשונים הכנימות
חסרות כנפיים; הדור האחרון מתכנף ועוזב את העפץ בסוף העונה. מלבד הכנימות,
שמספרן בסוף העונה יכול להגיע למאות ואף לאלפים (תלוי במין הכנימה), אפשר
למצוא בעפצים גם טפילים, טורפים ודיירי-משנה כך שאפשר לראות בעפץ בית
גידול שלם על כל מרכיביו.
מיני צמחים שונים נתקפים אף הם בידי מגוון נרחב של חיידקים גורמי מחלות. מבין אותם
סוגי חיידקים גורמי מחלה בצמחים קיים סוג חיידק בעל ביולוגיה מעניינת וייחודית. ביולוגיה
זו, המכוונת במהותה לגרימת מחלה בצמחים, מנוצלת כיום בידיו של המהנדס הגנטי דווקא לשם שיפורם
של מיני צמחים. חיידק זה ידוע בשם הלטיני אגרובקטריום.
האגרובקטריום, זוהה כבר בשנת 1931, והעניין הראשוני בו התעורר בשל היותו גורם מחלה בעל
השלכות כלכליות בעגבניות, בגפנים, בוורדים ועוד. נמצא, שחיידק האגרובקטריום המצוי באופן
טבעי בקרקע, תוקף אזורים פצועים בצמחים וגורם להיווצרותה של רקמה דמוית סרטן באזורים
אלו. רקמה זו המוכרת בשם "עפץ" (crown gall), גדלה בצורה בלתי מבוקרת וחסרת מבנה מוגדר. מחקר
מדוקדק יותר הראה, כי רקמה זו יכולה לייצר חומרי מזון עתירי חנקן הידועים כאופינים (opines), המנוצלים
על-ידי החיידק, אך לא על-ידי הצמח, כמקור לחנקן. הפניית תוצרי ההטמעה (פוטוסינתזה) של הצמח
לכיוון גדילת העפץ ויצירתם של האופינים, גורמת לפגיעה בצמיחתו הטבעית של הצמח, לירידה בכמות
ובאיכות יבולו, ולעתים אף גורמת למותו.
בשנת 1982, עם התפתחותו של המחקר המולקולרי, התברר כי האגרובקטריום גורם לשינוי גנטי ברמת
ה-DNA בצמח המותקף – תהליך הידוע בשם התמרה (טרנספורמציה) גנטית. זאת בניגוד למיני חיידקים
אחרים הנוקטים באסטרטגיות אחרות של תקיפת רקמות צמחיות, תוך ניצול תרכובות קיימות בצמח, ללא "הפניית" כושר
הייצור של הצמח לייצר תרכובות הנחוצות להם. למעשה, חיידק האגרובקטריום הוא החיידק היחיד הידוע
כמסוגל להתערב גנטית במסלולי המטבוליזם הצמחי.
המרכיב החשוב ביותר המצוי בחיידק האגרובקטריום, ושבלעדיו מאבד החיידק את יכולתו לתקוף
צמחים, הוא מולקולת DNA גדולה ומעגלית הנושאת גנים מסוימים. מולקולות DNA מעגליות הן מבנים
המאפיינים חיידקים רבים, והן ידועות בשם "פלסמידים"*. כאשר התגלו לראשונה פלסמידים ספציפיים
אלו באגרובקטריום הם זכו לשם "פלסמידי Ti" (Tumor inducing plasmids, כלומר: "פלסמידים
גורמי עפצים").
צרעת האקליפטוס - בשנים האחרונות מזיק חדש של עצי אקליפטוס התבסס בישראל. המדובר בצרעת
עפצים אוסטרלית הפוגעת בצימוח צעיר של איקליפטוס. מאז חדירתו של נובר האיקליפטוס (בשנות
הארבעים) לא נמצא בישראל מזיק ספציפי של סוג זה. הצרעה שהתגלתה היא מזיק ראשוני אשר תוקף את
הלבלוב הצעיר של עצים מגילים שונים, תוך העדפה ברורה לעצים צעירים. הצרעה פוגעת גם בשתילים
רכים במשתלות. במהלך השנתיים האחרונות התפשטה הצרעה ברוב הנטיעות של האקליפטוס בישראל, והיא
מצויה כיום בכל המרחב שבין דרום רמת הגולן לנגב המערבי. קצב ההתפשטות של הצרעה הוא מהיר ביותר
ויש להניח שבמוקדם היא תימצא בכל בתי הגידול שבהם נטוע העץ. המדובר בצרעה קטנה, צבעה
שחור, אורכה כ- 2 מ"מ. הצרעה שייכת למשפחת Eulophidae מתת-משפחת Tetrastichinae.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל arielbe אלא אם צויין אחרת