11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא לאחת וחצי

רשמים ראשונים מהדרך לשתיים וחצי

אז למי שלא מפענח את הרמז שבכותרת - אני מנסה להכנס להריון. החצי בשיתוף פעולה חלקי, גם לי לא באמת ברור מה זה אומר. 

אבל אני, כבר שני מחזורים שאני שם.  ואוהו כמה שיש לי להגיד...

זה מאוד שונה מארבעת השנים שבהם כל חודש ציפיתי לקבל מחזור. או לפחות פעלתי כדי למנוע הריון באופן מודע.

קודם כל להתמסר לתקווה זה מפחיד. ההתלבטות הזאת של האם לזרום עם קו מחשבה חיובי, ולקבל את ההתרסקות, או להחליט שלא יקרה החודש, להתמודד עם האכזבה מראש, ואז אולי וואו. המוח בוחר ב׳, הלב לגמרי א׳. והקטע המצחיק הוא, שאני מתמודדת עם ההתלבטות הזאת בערך חמשת אלפים פעמים ביום. כל דבר, אבל כל דבר, מוביל לזה. AAAAAAAAAAAAAAAAAAA!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

דבר שני, הגוף שלי התחרפן. המחזור מאחר, ובאופן כללי שונה מהרגיל. מיחושים מוזרים מופיעים בביוץ ואחרי יחסים. גודש ורגישות בשדיים שבאים והולכים. אבל הכי חמור זה הבחילות. חברתי צחקה עלי, ואמרה שזה בחילות הריון דימיוני, וצחקתי בחזרה, ועניתי שאני עוד לא עד כדי כך מחורפנת. לאור השבועות האחרונים שעברו עלי, נראה לי שאני לגמרי מחורפנת עד כדי כך ויותר.

לא, אולי בעצם הכי חמור זה שאפילו בזמן המחזור, עולות לי תקוות שאולי זה מחזור דימיוני, או דימום השרשה, או עוד איזו דיאגנוזה מצוצה מהאצבע שתאפשר לי בחודש הבא לגלות שבעצם אני כבר בהריון. פאק.

אז עוברים עלי ימים שלמים שבהם אני ספק מנסה להיות קשובה לגוף שלי , ספק ממציאה ומדמיינת את מה שאני רוצה להרגיש, ספק חולת נפש פסיכוסומטית, נושמת עמוק, בולעת גוש של פחד, ומתמכרת לתקווה.

ובתוך כל זה, ישנן עוד נקודות ראויות לציון. דברים קטנים, כמו זה שאני צופה בפרסומות של בייבי בום, ואפילו יצא שראיתי חצי תוכנית. הסיפוק הזה בלהגיד בקול שאני רוצה עוד הריון בלי להוסיף מיד למה לא עכשיו, שאני מוכנה לעוד הריון. לדבר על הריון כמטרה קרובה. לתכנן הריון. להיות מסוגלת עם החברות הקרובות לעשות ספירת מלאי של ציוד תינוקות ולהשוות דגמים של סלקלים. 

ויש את הבדידות החדשה. כל הפעמים שבהם אני שומרת את ההתלבטות שלי האם הבחילה שלי דימיונית  או אמיתית רק לעצמי. כי אני בעצם לא יודעת מה אני מרגישה, אז איך אפשר לספר? ובעצם, למי? האיש השאיר את ההחלטה בידי. מה שאומר שהוא מסכים. מה שאומר שהוא נמנע. מה שאומר שאני בעצם לבד בתוך זה. וניחשתי את ההחלטה שלו מראש, מה שאומר שתיארתי לעצמי שזה יהיה ככה. 

לא יאומן, איזה קוקטייל של תקווה ופחד. אז ככה זה מרגיש, הניסיונות להכנס להריון. מעניין לדעת. בהצלחה לנו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מאמארוני אלא אם צויין אחרת