00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מוניטור 2.0

TheMarker הולך יחף

 
ב-TheMarker אולי יודעים To talk the talk, אבל ממש לא To walk the walk. קצת מביך להיות המכתיר של משפיעי 2006, בזמן שהאתר שלך נראה כמו חוד החנית של 2002

לפני כחמש שנים נבחרה מנכ"ל ערוץ 10, יוהנה פרנר (ז"ל), למקום הראשון בגיליון השנתי המיוחד של מגזין התקשורת הממפה את המשפיעים בתקשורת בישראל. חודשיים-שלושה אחר כך וכבר היה ברור גם לאופטימיים שבין אנשי הטלוויזיה בישראל שהערוץ יצא, איך לומר, קצת פלופ. זה קורה, לפעמים, בחירות שנכונות לשעתן האחת, וברגע הבא מתברר לכולם שההר לא הצליח להגיע אל מוחמד כי הוא בדיוק המליט עכבר, או משהו.
 
זה לא שהבחירה במאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל וחתן פרס המקום הראשון של מגזין TheMarker, תהפוך את הגיליון האחרון של מגזין TheMarker לגליון אספנים בתוך כמה חודשים. הבחירה בו בהחלט לגיטימית וראויה לדיון.

ודיון שכזה אכן החל התפתח. כי ברנד הוא, מן הסתם, אחד מהמועמדים ההגיוניים למקום, בעצם היותו נושא התואר הסקסי ביותר באינטרנט הישראלי. יובל דרור עומד על כך שהבחירה בברנד היא סוג של חנופה תקשורתית לפקיד הממונה של גוגל בישראל. גם דרור וגם גילעד נס הוסיפו והביאו צילומי מסך המעידים על כך שבאופן מפדח להפליא, הידיעה על בחירת הנציב העליון של גוגל בקורפורייט פלשתינה ב-TheMarker הועלתה לאתר כולל פרטי היחצ"נים. דרור חתם בניתוח שופך מצחוק על איך קרה שהמצגת של ברנד בכנס TheMarker היתה אחד הדברים המשעממים והממוחזרים ביותר שיצא לכם לראות.

גם אני נכוויתי בפאדיחה קטנה, בחרתי בגוגל ניוז לאתר הבית שלי ועוד פרסמתי על כך רשומה רק לפני חודש. אחרי פאדיחת העל במוצאי הבחירות, כשהאלגוריתם המשוכלל של גוגל ניוז הצליח גם הוא להעלות לראש החדשות ידיעה על קדימה - המושב קדימה, שתחנת הדלק בו חשודה בזיהום הקרקע והמים - הבנתי את הרמז, שיניתי את עמוד הבית ואני מקווה שגוגל יידעו אותי כשהמוצר יתקרב למשהו שאפשר לקרוא לו בטא.


אינטרנט בטעם של פעם

כל מי שפותח את המוסף בעיתון עם הקפה של הבוקר, כמוני, יודע שב-TheMarker יודעים לדבר את הדיבור הנכון. המוסף המודפס והאתר מעלים על נס את המודלים המתקדמים בתעשיית האינטרנט בארץ ובעולם, חלק מכותבי הטורים שם בהחלט מרחיבי דעת ומעוררי מחשבה ויחד עם גלובס (לא נערוך את ההשוואה עכשיו, אבל אולי בהזדמנות) הוא מהווה קריאת חובה לאנשים העוסקים בביזנס של האינטרנט. מגזין TheMarker הוא מוצר דעתני ומשובח, והגיליון האחרון שהוקדש כולו לאינטרנט, מרתק, מנומק וראוי גם ל-42 שקלים שתוציאו עליו במידה ואין לכם מנוי.

אבל. שהות קצרה באתרים של TheMarker ובמיוחד של מגזין TheMarker, יכולה להסביר את הבחירה השנויה במחלוקת. ב-TheMarker אולי יודעים To talk the talk, אבל ממש לא To Walk the walk. יש משהו חצוף בניסיון להובלה התודעתית של האינטרנט, נאה ומנומק ומרחיב דעת ככל שיהיה, כולל בחירת המשפיעים לשנת 2006, כשהאתרים שלך נראים כל כך 2002.

מילא העומס המטורף על מעבד המחשב שלך ברגע שאתה מפנה את עכברך לשם - זו בעיה של כלל האתרים הישראלים וגם בה עוד נתעסק. מילא העובדה שבשל - אני מניח מהיכרותי עם התחום - גמישות טכנולוגית מועטה יחסית, פורמט הבלוגים הפנימיים באתר TheMarker מזכיר קצת את זה של  ynet או הארץ, כלומר נטול תכונות בלוגיות מתקדמות (אפשרויות קלות לקישור וחיבור פנימיים בין בלוגרים) או בסיסיות (רשימת דיוור לעדכון? RSS?). בלוג ככותרת יותר מאשר בלוג בפועל. גם היהירות הנושבת מדפי האתר אינה שונה מזו הקיימת בכלל האינטרנט הישראלי.

אבל אז נכנסים לאתר של מגזין TheMarker, זה שהכריז על רשימת המשפיעים, ומקבלים פלאש לעבר. ככל שהמגזין מבהיק - הן בדפי הנייר שלו, הן בכותבים ובמרואיינים והתובנות שהוא מביא - כך האתר מביך. יש הפניות למיטב הכתבות במגזין, בהן מופיעות שתי פיסקאות והפניה למגזין המודפס כדי להמשיך לקרוא.

כי הרי ברור, כמו כולם (זאת אומרת, כל ותיקי המדיה שמפחדים כי האינטרנט מזיז להם יותר מדי את הגבינה) גם במגזין TheMarker מפחדים מקניבליזציה של התכנים. זה מגיע לאבסורד כשהם מצפים ממני לדפדף מעדנות בין עמודי רשימת האתרים המומלצים ואז, מן הסתם, לטרוח להקליד אותה ידנית רק כדי לגלות שפספסתי אות, או שהאתר נמצא בתחום הכתובות org ולא com. מילא הפחד מקניבליזציה, אבל גם בלינקים אתם שולחים אותי למגזין המודפס? איך אומרים אצלנו באינטרנט? פחחחחחחח.

הייתי בכנס של TheMarker השבוע, ונהניתי. לא כמו בכינרנט - שם לא רק נהנים אלא מקבלים תובנות מהסוג שלעולם לא יוצגו על במה מכובדת בפני קהל של מקבלי החלטות משלמים, אבל בהחלט כן. פגישות עם אנשים שמזמן לא ראיתי, כמה קשרים חדשים פה ושם, התעדכנות ברכילות הבראנז`ה. גם המושבים היו מסקרנים ובסך הכל הכנס ראוי להיחשב כמוצלח.

אני מסתכל באתר השיווקי של הכנס, ועיני חושכות. אכן, נראה מרשים בעיני כל מנהל שיווק שהוזמן ושילם על הכנס. רק למה, למען השם, אין באתר את פירוט המושבים המלא, גם באנגלית (חלק מ-40 האורחים המכובדים שהוזמנו אליו מחו"ל נאלצו לפרסם בבלוגם, לטובת הקולגות, את לוח האירועים באנגלית)? למה לא הועלו פרטי המידע על המשתתפים במושבים השונים, המופיעים בספרון שחולק בכניסה, גם לאתר הכנס? למה בספרון עצמו אין את כתובות הבלוגים (לאורחים מחו"ל, שחיים ב-2006 עוד לפני שהתחילה) וכתובות הדואר של אלו מהמשתתפים שיסכימו לכך?

העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לאנשי אתר מגזין TheMarker היא לקחת את המגזין המצויין שעושים בחברה שלהם, נדמה לי שקוראים לו פשוט "מגזין TheMarker", לקרוא אותו ולעשות את מה שהם מצפים מהקוראים שלהם: להפנים.

 

גדי שמשון הוא יועץ מקצועי לאתרי אינטרנט וחברות המבקשות לפעול בתחום ודירקטור בחברת "תפוז אנשים", הנסחרת בבורסה של תל אביב. עורך ועיתונאי מאז 1989, ושימש כעורך הראשי הראשון של הפורטלים וואלה! ונענע. קורות חיים. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גדי שמשון אלא אם צויין אחרת