00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נייר ועוד

שמש עולה

29/03/2006
הילד שלי מראה לבובת הטלטביז שלו את החברים שלה בעוד אחותי מנסה למנוע מהתינוקת מלזחול אל הפסלונים.
 
סוף סוף יום חופש. אז לקחתי את הילדים לראות תערוכה שרציתי לראות מזמן - "שמש עולה ירח נמס", תערוכה של 18 אמנים יפנים במוזיאון ישראל.
זה לא בלתי-הגיוני לקחת ילדים לתערוכה הזאת. זו תערוכה מאוד כייפית, עם מיצבים צבעוניים, ציורים של ילדות מתוקות ואפילו הקרנה של קטעי אנימה, שהילד שלי היה מרותק אליה, ולא הסכים לעזוב עד שהראיתי לו את העץ שיורק עלים.
בכניסה ממוקם מיצב "מסגרות קפואות" של קבוצת dumb type, שנוסדה בקיוטו ב- 1984. המיצב מורכב ממסכים ענקיים שעליהם מוקרנות במהירות תמונות שצולמו מתוך כלי רכב נוסע במצלמת וידאו דיגיטלית. הדימויים עוברים כל כך במהירות, שהצופה ממש מתהפנט. את תחושת ההיפנוט קוטע צליל צורמני ובלתי נסבל, כמו צליל של "שלג" בטלוויזיה.
באולם הבא, שני אמנים שמתכתבים עם אמנות ממקום אחר או מזמן אחר.
יסומאסה מורימורה (יליד אוסקה 1951) מתכתב עם העבודות של פרידה קאלו. הוא מתחפש לדמותה הצבעונית, ומצטלם בסצינות דומות עד מאוד לסצינות שמופיעות בציוריה. לי זה נראה כמו תחפושת של תחפושת - הרי גם פרידה קאלו לא הציגה בצילומיה את דמותה האמיתית, אלא תחפושת כלשהי. צילומיו יוצרים הרגשה של היכרות מצד אחד, כי העבודות של פרידה קאלו כבר נהיו מוכרות מאוד, אבל גם הרגשה של זרות, כי הצופה מצפה לראות את הפנים של פרידה קאלו, ולא של מורימורה. באתר שלו, ממנו לקחתי את התמונה, מוצגים גם תצלומים שלו בדמויות של כוכבות עבר מפורסמות, שנראים כמו מופע דראג.
 
בסמוך לו מוצגות עבודותיו של אקירה ימאגוצ`י (יליד טוקיו 1969), שבוחנות את השאלה: כיצד היו נראים הציורים היפניים המסורתיים, לו תיארו את ימינו אנו. הציורים נראים כעשויים בטכניקות מסורתיות - לוחות אנכיים, וסיפורים שנקראים אופקית, אך הדמויות מעורבות - יש גם אנשי עסקים בחליפות ושוטרים, וגם סמוראים, לוחמים ואיכרים.
 
כוכב התערוכה הוא יושיטומו נארה (יליד הירוסאקי 1959), שמציג כמה מיצבים גדולים וציורים שעל כולם אפשר להגיד: "קאוואי!!" (כלומר "חמוד!!". צריך לצרוח את זה בקול ילדותי).
המיצב המרכזי, שגם מופיע במודעות הפרסומת לתערוכה הוא "הליכה לילית" מ- 1999, שמורכב מפסלי פיברגלס וכותנה בגובה חצי מטר בערך של מעין נזירים עם אזניים מחודדות והבעה של תינוק ישן על הפנים החמודות שלהם. הם משדרים שלווה, שלנו, המערביים, מסתדרת היטב עם מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על זן, פנג שווי ומינימליזם. מצד שני, הם מזכירים את הטלטביז וכל מיני מרצ`נדייז שמחלקים במקדונלדס או בביצי הפתעה, תוצרים של שיווק אגרסיבי.
 
המיצב השני, "כלבים מהילדות שלך", כולל שלושה כלבים ענקיים עם פרצוף חמוד, אף הם מפיברגלס, שעומדים על קביים. אפשר לדבר כאן על התעללות בבעלי חיים, אבל לי הם הזכירו את "הפיתוי של אנתוני הקדוש" של דאלי (בכלל אצל דאלי יש הרבה קביים).
 
על הקירות תלויים ציורים יפנים קלאסיים, שיושיטומו נארה טיפל בהם על ידי הוספת דמות של ילדה עצבנית למראה, במקום הדמויות שבציור או בתוספת להן. הילדה מדברת עם הדמויות האחרות באנגלית, בקללות או בשאלות מופתעות.
 
צ`יהו אושימה (ילידת טוקיו, 1974) מציגה ניגוד עצום בציור אחד ("עורבים שחורים").
על רקע של פריחת משמש נאיבית, ציור בסגנון מנגה של בחורה עם עיניים גדולות, קשורה עירומה.
זהו דו שיח בין ה"קאוואי" (חמוד!!) ל"האנטאי" (אנימה פורנוגרפית, שבה צופים בעיקר בחורים צעירים).
 
 
 
 
 
 
נובויושי אראקי (יליד טוקיו 1940) מציג צילומים יפהפיים בשחור לבן ("עירום טוקיו", 1988) שמורכבים משתי תמונות. באחת - בחורה עירומה, ברוב המקרים קשורה, ובשניה - דימוי יפני מסורתי, כמו עץ דובדבן פורח, דלתות מעץ ונייר אורז וכד`.

המשך מחר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

אתם על המפה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עלמה7 אלא אם צויין אחרת