00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גזוז עושים מבועות

מדורת הרשת

אתמול בערב נפלה עלי שפעת. מהזן הלא נוצתי, מסתבר, כי כמו שהדברים נראים כרגע, מחר בבוקר אני כבר אלך לעבודה ולא למיון. מחלות בבית, מנקודת מבט של מדיה, הן הזמן של הטלוויזיה. לקרוא הרי אי אפשר, כשענן סמיך במיוחד לוחץ לך על הקרקפת מלמטה. גם אינטרנט זה עניין אקטיבי מדי. לא, מה שאתה צריך זה משהו שיבוא אליך. או טלוויזיה או רדיו, ומכיוון שאתה סובל כל-כך, למה לא למסך כמה שיותר חושים מפני החולי?

 

אבל לי אין טלוויזיה. הרבה בגלל שטלוויזיה עושה אותי חולה בימים בהם אני בריא. זה לא יימשך עוד הרבה זמן, כי מנעימת לילותיי כבר זוממת על חיבור רב-ערוצי שכזה, אבל היום לא היתה טלוויזיה. לקרוא לא יכולתי, אז לקחתי את הלפטופ של המנעימה למיטה, וראיתי טלוויזיה. בעיקר את "ארץ נהדרת", אגב.

 

פאצ`ה פיצ`ה מישלוחה?

מה שמביא אותי לדבר על מה שכבר כמה ימים אני סוחב איתי. אומרים שחברות הטלוויזיה בארץ רוצות להיכנס ביתר שאת לאינטרנט. זכייניות הערוץ השני, משאספו את עצמן לאחר המכרז, ומשהכירו במצבן הקשה מול המפרסמים המידלדלים והאינטרנט הצומח, רוצות לדרוס רגל במדיום החדש-חדש. חברת החדשות שלהן, שסוף-סוף האריכה את חוזהו של מנכ"לה הוותיק, רוצה גם היא להיכנס לקלחת הרשת.

 

[מאמר מוסגר: מי שחשב ששוק האינטרנט הישראלי התגבש כבר, ומה שישנו הוא שיהיה, כנראה שנכונו לו עוד כמה שעות מעניינות. רכיבי ערוץ 2 נכנסים למשחק. גם שלמה בן-צבי אמר לא מזמן ל-TheMarker שהוא מתכוון להפוך את קבוצת התקשורת שלו לשחקנית במגרש במקוון. מתישהו גם ערוץ 10 ייכנס. אם השחקים החדשים יישכרו את האנשים הנכונים, עוד עלולים להיות כאן שינויים במפה ה-TIMית.]

 

 

מעט מדי, ארוך מדי, מנותק מדי

 

ונשאלת השאלה, איזו צורה צריכה ללבוש הנוכחות האינטרנטית של גופי טלוויזיה? שאלה לא פשוטה, אם מסתכלים על האופי של התוכן אותו מייצרים אותם גופים. ראשית, נדבר על כמות: גופי טלוויזיה מייצרים מעט מאוד אייטמים. חברת החדשות מייצרת כ-20 אייטמים ביום, ועוד 20 אייטמי אולפן מזן החמש-עם. אצל הזכייניות, ממילא רק הפריים טיים יכול להתחרות באמת בתוכן שמייצרים אתרי אינטרנט אחרים – נאמר 20-30 אייטמים ביום - אם מפרקים את התוכניות כמו תרנגולות.

 

מה שמוביל אותנו לבעיה נוספת. בניגוד לעיתונים שתמיד עבדו ברמת האייטם הצר, זה שעומד בפני עצמו ומחובר לאייטמים שסביבו בחוטים דקים של הקשר וקטגוריה, בטלוויזיה עובדים בחבילות ענק של תוכניות. "משחק מכור" היא תוכנית, שבדיחה אחת מוצלחת בה מכינה את הצופה לצחוק שבבדיחה הבאה. דרמות בכלל אי אפשר לפרק. שעשועונים, ריאליטי, לא משנה מאיפה תסתכלו על זה, קשה מאוד להעביר את החוויה ההוליסטית של תוכנית הטלוויזיה להוויה המפורקת של האינטרנט. או במילים אחרות: החומר הטלוויזיוני ארוך מדי לרשת.

 

הידעתם? תוכנית הבוקר של רשת משודרת במ-לו-אה בנענע

בעיה נוספת, בעיקר של הזכייניות, היא עניין סדר היום. כשאתה ערוץ טלוויזיה, אתה יכול להרשות לעצמך סדר יום בידורי-אסקפיסיטי. אבל אתר אינטרנט מוביל צריך להציע סדר יום מלא יותר. הצופה בדודו טופז צריך רק לדעת שעוד מעט חדשות, והערוץ כולו בסדר, אבל באינטרנט אתה צריך להראות שעכשיו יש לך חדשות מעודכנות. מי ייכנס לאתר של "קשת" אם אי אפשר יהיה לקבל שם תמונת מצב מהירה על מה שקורה? לא ברור.

 

לחברת החדשות, זו שסדר היום שלה מוכוון לאומית ממילא, תהיה בעיה של זמן תגובה. להכין כתבת טלוויזיה זה סיפור ארוך, הרבה יותר ארוך מלהכין כתבה כתובה. כדי לשמור על רלוונטיות במדיום בו המהדורה המרכזית נמשכת כל היום, בחדשות ערוץ 2 יצטרכו להרים מערכת כתובה. ל-CNN יש את AP ורויטרס להישען עליהן, על מי יישענו בחדשות ערוץ 2?

 

[והנה מקום לעוד מאמר מוסגר: כל השחקנים החדשים האלה באינטרנט; וואלה שתמיד מרחפת מעליה סכנת נטישה מ"הארץ"; נענע שכבר שנים לא יודע מה לעשות עם החדשות שלה, אבל לא יכולה בלי. אולי הגיעה שעתה של איזה יזמת זריזה לקים כאן סוכנות ידיעות כמו שצריך, אולי אפילו תוך ניצול חורבותיה של עתי"ם? לא בדקתי את זה עד הסוף, אבל נראה לי שאפשר להרוויח מזה.]

 

 

ערוץ בתוך אתר?

 

כמובן שתמיד קיימת האופציה, וקראתי שהיא נשקלת בכל הגופים המדוברים, להיכנס תחת כנפי אתר קיים. הגם שזו אפשרות נוחה, הרי שאם היא תתקבל היא חייבת להיות מוגבלת מראש בזמן (גם אם לא במוצהר). שהרי הכסף הולך וזולג את האינטרנט, ומי שיכניס את עצמו כאתר משנה בוואלה או ב-ynet, עלול למצוא את חברות ההפקה שלו עוברות לעבוד ישירות עם הענקים המתהווים האלה, כשתגיע השעה הכלכלית הנכונה.

 

טוב, ארוך מספיק הפוסט הזה. את הפתרונות האפשריים נשמור לאחד הפוסטים הבאים (ובכלל, עוד לא סיפרתי לכם על מקום העבודה שלי).

 

עדכון במקום טראקבק: אורי ברוכין משיב ומרחיב בבלוג החדש שלו. מז"ט

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

17 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צביקה בשור אלא אם צויין אחרת