1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

תעלומת התחתית

השנה החורף לא מיהר להגיע לוורשה. דצמבר כבר התחיל אבל בחוץ שררו 5-7 מעלות נעימות בצהריים ושלג כמובן לא ירד.
למרות זאת, הרגשתי צורך להגביר את כמות התה ששתיתי: אבי לימד אותי שיש חשיבות גדולה למסורת ויש לקיים אותה ללא קשר לתנאים חיצוניים כלשהם. לדוגמא: ארוחת ערב יש לאכול בכל יום חול בשבע בערב, גם אם לא רעבים. (את המנהג הזה לא יצא לי להעמיד במבחן כי עדיין לא קרה שלא הייתי רעב בשבע בערב).
 
יחד עם שתיית התה המוגברת עלתה באופן טבעי צריכת העוגיות. כדי לפצות על כך החלטתי (באופן יוצא דופן) להקשיב לעצת הרופא ולהגדיל במקביל את הפעילות הגופנית: השתדלתי להכין בעצמי כל כוס תה שנייה (או שלישית) ולא להסתמך על הסמל שיכין לי את התה.
זה לא היה פשוט: לצורך הכנת התה עליי ללכת למטבחון של התחנה – מרחק של שלושה חדרים – להכין במו ידיי את התה ואז לחזור את אותו מרחק כשאני נושא בידי הימנית כוס תה חמה במשקל של כ-200 ג' (לא כולל כפית) וביד שמאל צלחת עוגיות במשקל של כ-200 ג' (כולל הצלחת).
לפעמים הגעתי לחדר מזיע כל כך שכבר לא התחשק לי לשתות את התה, אבל מנהג הוא מנהג (וגם אמא הייתה נוהגת לומר שכשמזיעים כדאי לשתות תה חם).
 
בוקר אחד הגעתי למשרדי השכם בעשר כרגיל (לאחר ארוחת בוקר קלה בבית וארוחת בוקר קצת פחות קלה בבית הקפה).
הסמל פגש אותי בכניסה לחדרי והציע שיכין לי כוס תה. הרגשתי שעוד קצת ספורט לא יזיק לי ולכן הודיתי לו בנימוס ואמרתי שאכין את התה בעצמי. הלכתי למטבח, הכנתי את התה, חזרתי עם התה והעוגיות לחדרי ורק אז גיליתי תעלומה:
במשך שנים רבות הייתה מונחת על שולחני תחתית עץ דקורטיבית עליה נהגתי להניח את כוס התה (או הקפה) כדי לא להשאיר כתמים על השולחן – וכעת היא נעלמה!
 
הנחתי את כוס התה בזהירות על אחד מתיקי החקירה שהיה מונח על שולחני והתחלתי לחפש את התחתית.
האם היא נפלה על הרצפה במקרה? לא מצאתי אותה מתחת לשולחן או לכסא.
אולי הכנסתי אותה בטעות לאחת המגירות? גם שם היא לא נמצאה.
 
פיניתי את השולחן בזהירות כדי לוודא שהתחתית לא נדחפה מתחת לאיזה נייר בטעות, אך היא לא נמצאה.
התיישבתי לשתות את התה (מסורת זאת מסורת) ותוך כרסום העוגיות כמעט ללא תיאבון ניסיתי לפתור את התעלומה.
 
לתחתית הזאת היה הרבה ערך סנטימנטלי בעיניי, אך לזרים היא וודאי נראתה סתמית.
ירשתי את התחתית הזאת יחד עם המשרד הראשון שלי בתחנה מספר 39: בלש התחנה הקודם יצא לפנסיה ואני קודמתי לראשונה לתפקיד בלש וקיבלתי את החדר. על השולחן היה מונח חפץ אחד: תחתית לספל.
אימצתי את התחתית בלב חפץ ומאז היא ליוותה אותי כל השנים במעברים בין משרדים וחדרים.
וכעת היא נעלמה.
 
האם ייתכן שמישהו גנב אותה? עובדה ידועה היא שבתחנות משטרה מסתובבים גנבים רבים, אבל לרוב הם באזיקים או לכל הפחות בליווי שוטרים.
וחוץ מזה, מדוע שגנב יסתכן בגניבת חפץ חסר ערך כמו התחתית הזאת?
 
ככל שחשבתי על כך נהיה לי ברור יותר שהגנב הנועז רצה להתנקם בי אישית, או לחלופין לאתגר אותי בתעלומה קשה במיוחד.
העובדות בידי היו מועטות למדי אבל היה לי ברור שאפשר לצמצם את החשודים לסגל התחנה – רק להם יכולים להיות הרצון, האומץ והיכולת לבצע פשע שכזה.
אבל מי בתחנה אחראי לכך?  פסלתי כמה שוטרים שללא ספק חסרו את האומץ הנדרש, אבל עדיין נותרו לי יותר מקומץ חשודים.
 
לפתע גיליתי כי גם התה וגם העוגיות נגמרו! אמנם כעת היה תורו של הסמל להכין לי כוס תה, אך מכיוון שהוא היה ברשימת החשודים לא רציתי להיעזר בו עד שתוכח חפותו.
לכן קמתי וניגשתי למטבח במו רגליי (פעם שנייה בתוך שעה!) כדי להכין לי עוד כוס תה.
 
במטבח, בזמן שפתחתי את צנצנת העוגיות, שמתי לב לפתע לדבר מוזר: על מייבש הכלים שליד הכיור עמדה התחתית החסרה, מצוחצחת ומבריקה.
אין ספק שהמנקה קצת הגזימה.
 
 
מוסר השכל:  המשרת עשה את זה.
 
שבת שלום!
 
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שקרה לי לפני כשבועיים.
 
 
והרשומה המומלצת היא – המקלחת המשותפת - בבלוג של עמי128

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

44 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת