00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

SilentMike ניוז

הבעיה שלי 2.

למה 2? כי כבר כתבתי פוסט אחד בשם "הבעיה שלי" שנגנז. אל דאגה, איני עומד להטיל פה פצצה אמוציונאלית על הקשיים הנוראים בחיי האישיים. זה עומד להיות פוסט פלספני ישבשושי משהו על הבלוג ומהותו ולמה הוא כל-כך גרוע לדעתי.
 
הנה, חשפתי את הקלף היחיד שלי. אני לא מרוצה מהבלוג של עצמי. "כל-כך גרוע" זו הגזמה, אבל אפשר לומר שהרמה שלו לא אחידה לדעתי. הוא לא מספיק מעניין/מצחיק. יש לזה כל מיני סיבות. עם אחת מהן אני נאבק עכשיו. היה לי את הרעיון לכתוב את הפוסט הזה, ועוד כמה אחרים, וידעתי איך הם צריכים להיראות, אבל איכשהו זה לא היה זמן טוב, ועד שהתיישבתי אני כבר לא בדיוק יודע מה אני עושה. אז אני אנסה לחזור לעצמי ולבעיה שבאמת רציתי להתייחס אליה.
 
אין לי פורמט לבלוג. כשהתחלתי חשבתי שיש לי. להגיב על ענייני השעה מנקודת מבטי, ואולי גם קצת על דברים שקורים בחיים שלי, אבל בלי להפוך את הבלוג לאישי מדי. כל הענין הזה של לשפוך את הלב ולפזר את התיסבוכים והתסכולים בפני זרים בתור תרפיה לא מדבר אלי. רציתי לכתוב על דברים שמענינים אותי, וזה גם מה שאני עושה. אבל איכשהו, לא יוצא לי טוב ומהוקצע כמו שקיוויתי.
 
אז אספר לכם עלי קצת, כי אם כבר לשעמם אתכם למוות אז למה לא ללכת עד הסוף? אף-אחד לא ישאר חי.  את ה-"קריירה" שלי בתור סיילנט-מייק באינטרנט הישראלי התחלתי באתר הייד-פארק. הסתובבתי שם בכל מיני פורומים. בהתחלה בעיקר בפורום שנקרא "ויכוחים באמונה ודת". שם, כפי שבוודאי ניתן לנחש, התווכחתי וקברתי עמוק מתחת לאדמה לא מעט קשקשנים ופונדמנטליסטים. קברתי וקברתי עד שהייתי כולי מלא באדמה ונמאס. ובאותו הזמן, בין בור לבור, נהייתי מנהל משנה ואח"כ המנהל של פורום אתאיזם בהייד-פארק. שם ניהלתי דיונים ברמה גבוהה קצת יותר ,וגם תרגמתי מספר מאמרים. אני עדיין מנהל את הפורום הזה ומשתתף בו, למרות שלא הכנסתי שם תרומה רצינית מאז היות הבלוג (But the south shall rise again). בין לבין יצא לי להיות לכמה חודשים מנהל משנה בפורום אקטואליה אחד, שמאז התדרדר לזנות, השתתפתי בפורום אסטרונומיה ופילוסופיות, ובפורום החידות והחידודים "פורום לאנשים חושבים". כמו כן השתתפתי במספר פורומי מסטיקה בהם הגעתי למספר תובנות חשובות (מיסטיקה זה לא סתם שטויות. היא למעשה מבנה מורכב ורב רובדי -עם גורמים פסיכולוגיים שונים ומשונים- של שטויות). כמו כן צצתי בשנים האחרונות פה ושם בתפוז, בעיקר בפורום אבולוציה שגם בו מופיעים כמה מאמרים ותרגומים שלי.
 
אז מפה אנחנו מגיעים לבלוג הזה. לויכוחים כבר אין לי ממש כוח. באמת שלא בא לי. לא הייתי צריך עדיין לעשות כן, אבל אני יותר ממוכן מנטלית למחוק כל השתוללות שתהיה פה ללא ניד עפעף. אם יעלה לי איזה משהו על אתאיזם אני ישר, אבל ישר, כותב אותו בפורום שלי, ושולח מסר מתחנף ליו ואלנטיין כדי שיפרסם אותו באתרו. אז מה שנשאר פה זה כל מיני מישמאש של דברים שמדגדג לי פתאום לכתוב, ועוברים מיון די מינימלי. למרבה הצער בגלל כל מיני סיבות רבים מהם לא ממש עומדים בסטנדרטים הדי גבוהים שאני מציב לעצמי, וזה המצב בינתיים.
 
שלא תבינו לא נכון, אין פה הודעת פרישה. אפילו לא קרוב. הבלוג מקבל צורה של מין שולחן טיוטות פומבי. זה מתאים לי יופי, ויש לי את כל הכוונה להמשיך ולכתוב בבלוג הזה בתקופה הנראית לעין, ולהמשיך להיות בלתי מרוצה מהתוצאה אם היא תמשיך לא לעמוד בסטנדרטים שלי. כמובן שהייתי מעדיף לשוט לי בכיף עם הודעה ורבע בשבוע אל עבר הצפיה המאה אלף, אבל זה לא המצב, אז בינתיים הבלוג ימשיך להזדחל לו לאיטו אל עבר הצפיה האלף, ואני אמשיך להנפיק טיוטות בקצב שבו תנחת עלי המוזה.
 
מי שחושב שבכל זאת שווה מוזמן להמשיך לבקר כאן ולעקוב. בסך הכל אני חושב שהפוסטים כתובים היטב, הם לא רעים, וחלקם אפילו די טובים ומענינים. ואולי דווקא בזה שאני פותח את הצוהר הזה למה שהולך לי בראש, לבלוג בכל זאת יש גם זווית אישית מאוד.
 
היתרון הוא שגם אם עכשיו אני חושב שגם הפוסט הזה יצא לי חרא, הנסיון מלמד שיכול להיות שבעוד כמה שבועות, כשאני אסתכל עליו ולא אזכור כבר את כל הדברים שרציתי לכתוב, פתאום הוא יראה לי דווקא בסדר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל SilentMike אלא אם צויין אחרת