00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

lightrose

מדוע אני כול כך נגד רטלין- אישור מהשטח דווח של רוקח

שלום יקרים

שמחתי לקבל היום מייל עוצמתי

כבר 10 שנים שאני נלחמת בתרופת הרטלין לילדים עם בעיות קשב וריכוז

והנה זה בא

אדם מקצועי רוקח במקצועו שלח לי מייל

שווה לקרוא כול מילה

רוקח מסביר:

למה ה`ריטלין` מזיק?

איך פותרים `הפרעת-קשב`, ו`היפראקטיביות` ללא `ריטלין`?

 

שלום רב,

 

שמי אילן סלומון ואני רוקח מזה 15 שנה, בוגר האוניברסיטה העברית.

במהלך שנים אלה חזיתי בעלייה תלולה ביותר ברישום סמי מרץ לילדים ומבוגרים (כדוגמת ה`ריטלין`). הדבר מאד הפריע לי כיון שהיו ידועים לי הנזקים שהם גורמים. מקובל לחשוב שאין פתרון אחר לבעיה, ושאין ברירה, אולם נוכחתי בוודאות שזה לא נכון.

מרגע שראיתי שברוב המקרים יש פתרון לתופעה (אני אישית מכיר פתרונות שעובדים), אני עושה הכל כדי שילדים ומבוגרים יפסיקו לצרוך סמים אלה באלפיהם שלא לצורך. כיון שאני לא מצפה שחברות התרופות, שעושות הון מהשוק האדיר הזה, יחשפו את הנזקים של ה`ריטלין`, ואת הפתרונות החלופיים, החלטתי לעשות זאת בעצמי. אם תתקלו בגל של ביקורת על מה שכתבתי, תדעו מהיכן הוא מגיע ואת המניעים לו.

 

במאמר זה תגלה:

 

1. למה גורמים סמים ממריצים?

2. ל`הפרעת קשב` ו`היפראקטיביות` אין בסיס רפואי אמיתי!

3. איך קרה שפתאום ל`כולם` יש `הפרעת קשב`?

4. מהו הפתרון שמצאתי שבאמת עוזר לילדים ולמבוגרים?

 

אגב:

חומר זה הינו בגדר המלצה, ואין בו התחייבות או אחריות לתוצאות. ברוב המקרים ההחלטה לרדת מ`ריטלין` איננה החלטה רפואית, כיון שמדובר בהתנהגות ולא בבריאות, אולם למען הסדר הטוב יש לתאמה עם רופא.

 

1. למה גורמים סמים ממריצים ?

 

א. `ריטלין` או `קונצרטה` הינם `אמפטמין`, סם ממריץ שזהה במבנהו הכימי לסם ה`אקסטזי` כמעט לחלוטין. ה`ריטלין` מוגדר כ"סם מסוכן" על פי התקנות בכל העולם המערבי, והוא מוחזק בכספת של בית המרקחת עם רישום ודיווח קפדניים על כל כמות שנקנית או נמכרת. בארה"ב יש דירוג של סמים מסוכנים והריטלין מדורג שם  בקבוצה 2 יחד עם...קוקאין!

כיום תרופות פסיכיאטריות רבות הן , למעשה, סמים. סמים תמיד שימשו במהלך ההיסטוריה להקלה על כאב ומצוקה נפשית. אולם תמיד גרמו בסופו של דבר למצבים של דיכאונות, מכאובים ותלות. שנים רבות של עבודה כרוקח המחישו לי את זה.

 

ב. ה`ריטלין` מרסן התנהגות `היפראקטיבית` באמצעות הרעלה.

כיצד יכול סם ממריץ להרגיע `היפראקטיביות`? זה פועל בדיוק כמו יין: יין בכמות קטנה ממריץ ומעורר את האדם, אולם יין בכמות גדולה מרעיל אותו וגורם להאטה ודיכוי בפעילותו. למרות משקלם הנמוך ביחס למבוגרים ,ילדים מקבלים מדי יום כמות `ריטלין` שעולה על מה שמקבל אדם מבוגר, וזה מה שמרסן אותם. זהו ריסון כימי. כמות כזו של `ריטלין` היא ממש מרעילה. תופעות ההרעלה ניכרות גם בתופעות הלוואי המוכרות של ה`ריטלין`: ירידה במשקל, האטת הגדילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן ובחילות.

 

בשימוש ב`קונצרטה`, שהיא `ריטלין` שמשתחרר לאורך כל היום, כמות הסם הממריץ שמקבל הילד גדולה לעיתים פי שלוש, כיון שהוא ממשיך לקבל את החומר גם בשעות הערב.

 

 

 

ג. ה`ריטלין`, כמו סמים רבים, מצטבר ברקמות השומן של הגוף, במוח ובמערכת העצבים. סמים אלה ממשיכים לפגוע בצלילות, בשמחת החיים, במרץ, ובשלווה גם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בהם. בספרות מתייחסים לעובדה שהוא יוצא מן הדם לאחר כמה שעות, אולם לא מזכירים את המאגרים הנוצרים ברקמת השומן, עובדה הידועה לכל רוקח. כמובן שעם `קונצרטה`, שמשתחרר לאורך כל היום, הכמויות שמצטברות יהיו רק גבוהות יותר.

 

ד. ה`ריטלין` מדכא את הילד מבחינה גופנית ונפשית.

ה`ריטלין` מאט גדילה, פוגע בכבד, מוריד תיאבון, פוגע בשמחת החיים, ומביא לאפאתיות, התבודדות חברתית ואף לעוינות ותוקפנות. הוא גורם תלות אצל מבוגרים, ולאורך זמן פוגם ביכולת הריכוז ובשמחת החיים של המשתמש.

 

ה. לאחר שימוש ממושך ב`ריטלין` ילדים מגיעים, לעיתים, לתרופות פסיכיאטריות נוספות כמו נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות לסכיזופרניה. הורים ומורים מדווחים שילד אשר שוכח לקחת את הכדור מתנהג לעיתים באופן מוטרף או אלים. זוהי השפעה ידועה של `אמפטמינים` שמחמירה ככל שהשימוש ממושך יותר. תופעה זו מופיעה גם אחר הצהריים כאשר הריכוז בדם פוחת. משום כך פיתחו את ה`קונצרטה`, אשר לא פותרת את הבעייה אלא מסתירה אותה, ו`דוחפת` עוד מנה של סם גם אחר הצהריים. מחקרים מראים שאחוז ניכר של צרכני סמים בוגרים קיבלו טיפול ממושך ב`ריטלין` בגיל בית הספר ואף טענו שזו הסיבה לכך שפנו לסמים (מחקרים של ד"ר נורה וולקוב מהרשות האמריקנית למלחמה בסמים N.I.D.A)

 

2. ל- ADD (הפרעת קשב) ו-ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות) אין בסיס רפואי אמיתי!

 

א. אין שום ממצא גופני המבדיל ילדים אלה מאחרים.

במדריך האבחונים הפסיכיאטרי יש אלפי הפרעות שונות. כולן `מטופלות` על ידי 4 קבוצות  סמים בלבד. הסיווג לכל כך הרבה הפרעות מבוסס על התבוננות ולא על בדיקות רפואיות כלשהן.

כאשר מאבחנים ילד, לא מבססים את האבחנה על בדיקות גופניות. הבדיקות הגופניות נעשות רק כדי לשלול סיבות בריאותיות אחרות להתנהגותו.

 

ב. המושג `חוסר איזון כימי במוח` הוא סילוף של העובדות.

אין `מוח מאוזן`. לאף חוקר אין מושג מהו מוח מאוזן. אין דבר כזה. אי אפשר למדוד ריכוז חומרים בין מליארדים של תאי עצב. העובדה שסמים כמו `הרואין` או `אקסטזי` מעלים רמות של חומרים מסוימים במוח לא אומרת שאם ניתן סמים אלו לאנשים אומללים הם יהיו מאוזנים. זה נכון שנגרום להם לתחושות מסוימות, אולם לא נפתור להם שום בעייה. יתרה מזו, מצבם עלול להחמיר רק בגלל אותם סמים, בין אם אלה יוצרו ברחוב או על ידי חברות התרופות. כשבולעים סמים, החומר מגיע דרך הדם לכל הגוף ולכל כלי הדם שבמוח. הסם לא יכול לאזן את המוח, הוא רק מציף את כל מה שנקרא בדרכו, ולכן גם יוצר הרבה בעיות.

 

מדי פעם אנו נתקלים בטענות על צילומי מוח המראים שוני במבנה המוח או בריכוז של חומרים באזורים מסוימים במערכת העצבים של אנשים ש"אובחנו" כבעלי `הפרעת קשב` לעומת `נורמאליים`. חשוב מאד להבין שאלו טענות שווא, שכן ריכוזי החומרים הללו משתנים מרגע לרגע ומיום ליום במידה כה מהותית שלא ניתן לבודד כאן גורם משפיע יחיד. גם מצב הרוח הרגעי של האדם משנה תוצאות אלה לחלוטין. כמו כן הממצאים במחקרים אלו מוצגים תמיד באחוזים. הם לא נכונים תמיד.

תארו לעצמכם שיגדירו את קפטן הנבחרת האנגלית בכדורגל כ`היפראקטיבי`, וישוו את מוחו לזה של פקיד `נורמאלי` כלשהו שעובד במשרד האוצר,ויטענו שיש לו בעיה בריכוזי החומרים במוח ביחס לפקיד. ברור שזה שרירותי לחלוטין, זה לא מדעי ולכן זהו מחקר שעשוי להיות `מוזמן` על ידי גורמים בעלי אינטרס.

 

 

 

 

 

ג. האבחון של הפרעות אלה מבוסס על התרשמות ודעה בלבד.

האבחון מבוסס רק על התרשמותם של העוסקים במקצוע או על קו מבדיל שהם קבעו על פי השקפתם ושנמדד על ידי שאלון תואם. הם מתבססים באופן כמעט בלעדי על דיווחי מורים או משפחה כיון שאין להם באמת מה לבדוק או למדוד.

לכן כדי להחליט היכן עובר הגבול שבין ילד עם "הפרעה" לילד "נורמאלי" יצטרך המאבחן, בסופו של דבר, להתרשם בעצמו מהילד, וזהו אבחון שתלוי בדעתו. כי אם אותו מאבחן הוא ספורטאי מלא התלהבות, הוא ישים את הגבול במקום אחר מאשר מאבחן קצר רוח או משועמם. גם אבחון ממוחשב, שהילד צריך לעבור, נבנה מלכתחילה על ידי אנשים שהחליטו על סמך דעתם האישית איזו מידה של פעילות מבטאת "הפרעה", ואיזו היא נורמאלית. מסתבר, למרבה הפלא, ובדקתי את זה, שאין כלי מדעי יותר מאשר דעתם האישית של כותבי המבחן. שום ממצא גופני, רק התייחסות להתנהגות הילד ודעתו של הבוחן לגביה.

 

ד. לכל תלמיד או סטודנט שמתקשה בחומר הלימוד יש תופעות של `הפרעת קשב`. התלמיד לא ממש הבין. המורה ממשיך לדבר והתלמיד מאבד את הקשב שלו. לקראת סוף ההרצאה זה קורה כמעט לכולם. הערפול הזה יכול להצטבר משיעור לשיעור. זה בולט כאשר ילד מפסיד חומר לימוד בגלל היעדרות. רוב התלמידים מתביישים לשאול את המורה כאשר לא הבינו כדי לא להיראות טיפשים, או כיון שבכיתה גדולה נהוג לשאול שאלות רק בסוף כדי לא להפריע למורה להעביר את החומר.

התוצאה: החומר הופך לא מובן ומשעמם ואין חשק `להתאמץ` ולהכין שיעורים. התלמיד לא קשוב ולכן מפטפט. הוא כבר מתקשה להקשיב גם בבית.

 

ה. אם הילד הוא "חסר  קשב", כיצד הוא יושב במשך שעות מול הטלוויזיה וצופה בתכניות שהוא אוהב.

מסתבר שילדים רבים מתגלים כחסרי קשב דווקא בבית הספר ולא בבית, או רק במקצועות שהם חלשים בהם ולא באחרים. זה מוכיח שהבעיה איננה גופנית אלא תלויה בשיטת ההוראה של מקצועות מסוימים. זה מראה גם שהפיתרון צריך להיות בתחום החינוך, ולא בתחום הפסיכיאטריה. כיון שאין שום בעיה מוחית כפי שמנסים גורמים אינטרסנטיים לטעון.

 

ו. ילדים בדרך כלל פעילים ושמחים יותר מהמבוגרים או מהמורים. זה לא אומר שזוהי הפרעה. כמה מתלמידי השכבה שלי בבית הספר, שנחשבו ל`בעייתיים` או `מופרעים`, מצליחים היום פי כמה יותר מכל תלמיד `צייתן` שלמד איתנו בשכבה.

 

ז. את המדדים ל`הפרעת קשב` ו`היפראקטיביות` אפשר למצוא אצל כל ילד נורמאלי.  

 

מדדים לאבחון `היפראקטיביות` ( לדוגמה):

 

- מדבר במידה מופרזת.

- מתקשה לשחק בצורה שקטה.

- קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.

 

מדדים לאבחון `הפרעת קשב` (לדוגמה):

 

- הילד מתקשה לשים לב לפרטים או עושה טעויות שנובעות מחוסר תשומת לב.

- הילד אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות.

- הילד לא אוהב לבצע מטלות הדורשות מאמץ מנטאלי- כמו הכנת שיעורי בית.

 

כשבוחנים גורמים אלה הם מזכירים לכל היותר התנהגות שהיא עדיין לא בשלה, ושכל ילד עובר אותה בשלב זה או אחר. כמובן אין לזה קשר למבנה המוח, לבעיה גנטית או לאיזון הכימי במוח.

 ח. יכולת הריכוז והשליטה של ילדים מתפתחת בקצב שונה, אולם היא תמיד משתפרת עם הגיל.

השוואתם לחבריהם או ל`טבלת ההתפתחות הנורמאלית` שקבע מלומד כלשהו באוניברסיטה מיותרת ומזיקה להם. הגדרתם כ`לקויים` כאשר הם מצויים עדיין בשלבי למידה והתפתחות היא מעשה לא חינוכי. זה כמו שיכנו ילד בכינוי `טיפש` כאשר יכשל במבחן במקום לעזור לו להשלים את החומר ולשפר את ציונו במבחן חוזר. (אפשר לאמן את הילד לשפר את שליטתו העצמית.). זה איננו ליקוי שילד עדיין לא לגמרי שולט בגופו, או בולם את רצונותיו.

התפתחותו הטבעית של כל ילד מביאה אותו בסופו של דבר להתבגר וללמוד לתפקד כראוי. הלחץ המוטל על הורים להשוות את קצב התפתחותו של ילדם לזה של אחרים הוא מוגזם לעיתים. לשבת יום שלם בבית הספר מבלי לזוז זה סוג של טירונות עבור כל ילד שנפשו בריאה. הוא עדיין לא הגיע לגיל צבא, לכן משמעת הברזל הנדרשת מטירון או התנהגות כמו של רובוט צייתן הינם מדרגה תלולה מדי עבורו. אין פלא שהוא עלול להתקומם או להישבר בדרך. אבל עם אימון מתאים (שלא ישבור אותו) הוא יוכל ללמוד לשלוט בעצמו.

 ט. ילדים מוכשרים רבים מסווגים כ"חסרי קשב" ללא הצדקה.

ספורטאים, ממציאים, אמנים(רקדנים, זמרים, שחקנים, בדרנים), מנהיגים, אלה תמיד נחשבו לבעייתיים בהתנהגותם בבית הספר. זה נכון שרבים מהם אף נפלטו מן המערכת בשלב זה או אחר (לפני שהיה חוק חינוך חובה). הם תמיד היו מעל הממוצע של הכיתה בפעלתנותם, וזה הפריע לכיתה. אולם הם מעל הממוצע גם בתרומתם לחברה. משום כך אין לסמם אותם, זו פגיעה ישירה בעתיד החברה. זה סימום מטעמי נוחות שבא על חשבון הילד, ולכן זו בגידה בו.

 י. מבחןT.O.V.A.  (מבחן תפקוד מתמשך) הוא כמעט תרגיל מכירות! המבחן אמור לבדוק אם `ריטלין` "מתאים" לילד. נותנים לילד לעשות מבחן ללא `ריטלין` ואחר-כך אותו מבחן עם `ריטלין`. למעשה המבחן ממחיש להורה שלקיחת כדור ממריץ משפרת ביצועים, אבל האמת היא שכל אדם ממוצע שיעשה מבחן זה יגלה ש`ריטלין` משפר את ביצועיו. מכאן הדרך לשכנע את ההורה להסכים לטיפול ב`ריטלין` קצרה ביותר! גם זה איננו מבחן מדעי תקף, להיפך, הוא מטעה את ההורה, שחושב שיש לו עסק עם מומחיות רפואית ראויה לשמה.

 י"א. תופעות חוסר הקשב שמתוארות על ידי מבוגרים שלוקחים `ריטלין` הם לעיתים קרובות תיאור של התמכרות לסמים ממריצים. אם התמכרו, מה הפלא שהם לא מצליחים להתרכז ללא `ריטלין`. הם מהללים את ה`ריטלין` וזה עשוי להישמע משכנע.

 3. איך קרה שפתאום ל`כולם` יש `הפרעת קשב`?

 התשובה לכך היא "כסף". חברות התרופות הן הגורם המממן העיקרי היום של מחקרים בתחום הרפואה. הן משפיעות בעקיפין גם על בתי חולים ומערכות בריאות, ויש להן יד ורגל במימון רשויות הבריאות כולל ה-FDA.

הן תומכות בנבחרי ציבור. החלטות רבות בתחום הבריאות נעשות בתמיכתן ובהשפעתן וכדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם; לעיתים גם על חשבון הציבור.זה לא מקרה שעל מוצרים טבעיים כמו ויטמינים שונים אסור לכתוב למה הם משמשים, ושעל כל צנצנת מוטבעות רק אזהרות. מחקרים הבודקים נזקים של תרופות מקבלים, מן הסתם, מימון זעום ביותר ולא מבוצעים ללא הנחייה מפורשת מרשויות הבריאות. מחקרים על תחליפים טבעיים בקושי נעשים כיון שאין אינטרס כלכלי לשום חברה להשקיע במרכיבים שכל חברה יכולה להרוויח מהם אחר כך.  ילדים מהווים יותר ממחצית האוכלוסייה. מנגנונים שמורשים לגשת אליהם ולאבחן אותם באופן סיטונאי כפי שקורה במערכות חינוך של מדינות רבות יכולות להזרים מיליארדים לחברות התרופות, וכאשר מדובר בסמי מרץ מסוכנים כדאי להתחיל לדאוג, כי לא יהיה פשוט לעצור את זה. כיון ש`ריטלין` מקל מאד על המורים ועל מערכת החינוך, מופעל לחץ ממשי על הורים לתת "סמים ממריצים" לילדים. ההורים, שחוששים שהילד יעבור למסגרות של חינוך מיוחד נכנעים בחוסר ברירה.

 4. הפתרון

 1. כאשר התלמיד יודע באמת ללמוד בעצמו הוא יכול להחזיר לעצמו את הקשב.

 2. אם מאמנים אותו לשלוט בעצמו (בהסכמתו), כדי לעמוד במשמעת הנדרשת בכיתה, הוא יהיה מספיק ממושמע ובשליטה עצמית.

 את שיטת הלימוד בכיתה (מורה אחד מול תלמידים רבים) לא נוכל לשנות ביום אחד.

שיעורי עזר בדרך כלל לא נותנים פתרון מספק והם גם עולים המון כסף.

לכן צריך לטפל במשהו בסיסי בהרבה.

יש כלים ודרכים רבות לסייע לילדים אלו, מבלי לסמם אותם ללא הצדקה.

 התכנית המלאה:

 (בהנחה שנעשתה בדיקה מקיפה על ידי רופא כדי לשלול סיבות גופניות למצב כמו בעיות ראייה או שמיעה, אלרגיות, חוסרים תזונתיים, טפילים, או כל מחלה גופנית אחרת)

 1.     לקבל אישור מרופא לרדת מהסם הממריץ.

2.     לפנות למנהלת, ליועצת או למחנכת ולהודיע על כוונתכם לעבור לטיפול חלופי ללא סמים ממריצים.

3.     לפנות למטפל טבעי, שימליץ על ויטמינים כדי לתקן את הנזקים של ה`ריטלין` וכן שימליץ על תזונה ותוספי מזון מתאימים, שבמקרים רבים משיגים תוצאות לכשעצמם.

4.     לאמן את השליטה העצמית והתקשורת של הילד.

5.     להקנות לילד מיומנויות למידה שהוכחו כעובדות, ולוודא שהוא אכן מפיק מהן תועלת.

6.     איתור כל חומר קודם שהתלמיד לא ממש הבין מאז שלראשונה היה חסר קשב או היפראקטיבי והשלמתו.

7.     אם לתלמיד יש עדיין קשיי למידה, או שהוא מתקשה להשלים את החומר, יש לבצע תרגילי למידה מתקדמים עם הילד שיאפשרו לו להתגבר על כך.

 לכל שאלה נוספת ולפרטים נוספים אל תהססו לפנות אלי.

 אנא העבירו מידע חשוב זה לכמה שיותר אנשים, ובמיוחד להורים, מורים, יועצים, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך.

 בהצלחה,

 

אילן סלומון - רוקח

054-5481939

ilanSalomon@hotmail.co.il

יישר כוח אילן על דבריך הכנים

באהבה בשם ילדי האינדיגו והקריסל

ובשם כול הילדים כולם

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מיכל מנדל אלא אם צויין אחרת