00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מוניטור 2.0

וואלה! ו-ynet הן חברות תקליטים

 
גוגל ניוז ישראל, על שלל בעיותיו (אין להם שום 100 מקורות חדשותיים, וגם אלו שנמצאים אינם, בהכרח, מקורות חדשותיים, וכמו בתוצאות החיפוש בגוגל עצמו, יש מי שיודעים לעשות קונצים כדי להכניס לשם ידיעות בדויות), יצר תזזית שגרמה לשני האתרים שאחריו (וואלה ו-ynet) להודיע שאינם מעוניינים שגוגל ניוז יסרוק את אתריהם ותפנה אליהם גולשים. לגיטימי, כמובן.

במקרה של וואלה זה נעשה בצורה יהירה וקולנית. מכתב מעו"ד והעתקים לכל מערכות התקשורת, שבאופן בסיסי נוזף בגוגל על שהיא משתמשת בפרקטיקה שהיתה מקובלת בוואלה בתחילת דרכה. גוגל עצמם הודיעו שהם יסירו כל ספק תוכן שיבקש זאת מהם, בלי בעיות. אז וואלה הגזימו? ירו ביתוש עם תותח, או שהם יודעים שהיתוש הזה הוא מהסוג שאם הוא עוקץ פיל, הפיל מתחיל לשלוח מכתבים מעו"ד?

בשתי החברות יושבים אנשים שמבינים את הרשת. הם יודעים או לפחות אמורים לדעת שההווה והעתיד של הרשת נמצאים בשירותים כמו גוגל ניוז ודומיו, מאשר במקבץ תכנים ושירותים המוגשים לגולש בעמוד בית סופר-עמוס, סופר כבד (נכון, המפרסמים באים, אבל לא בטוח שהם מבינים מה טוב להם. עמוד השער הוא העמוד הנצפה ביותר היום, וגם העמוד שהגולש נמצא בו הכי פחות זמן).

הם מ-פ-ח-דים

אבל הם מפחדים. ובצדק. הם יודעים שימי האולר השוויצרי אל מול הזנב הארוך ספורים (קראו את הטור המשובח של עידו קינן בעניין), כמו ימי הדיליג`נסים אל מול מנוע השריפה הפנימית . וכמו חברות התקליטים, שיודעות שהמוצר המרכזי שלהן, קופסת פלסטיק עם דיסק מצופה, הוא לא המוצר שאנו רוצים לקנות אלא רק האריזה שלו, הם נלחמים בכל הכלים האפשריים כדי להאט את גלגלי המהפכה. וכל עכבה תהיה לטובה, מבחינתם.

קצת חבל לראות (אבל באמת, רק קצת) שני אתרים מהפכניים וחדשניים לזמנם מחליטים שעכשיו הזמן להפוך לבונקריסטים. אילן ישראלי מוואלה! ויון פדר מ-ynet נדמים בעיני לאברם גרנט והדרור קשטן של אתרי האינטרנט בישראל. מבחינתם, השיגו את האחד אפס ועכשיו בואו נדאג שלא לחטוף. בישראל, עד היום, הגישה הזו הספיקה לאליפויות ואיזה גביע מדי פעם. אתה לא לוקח איתה מונדיאל. 

גרנט התגאה בזה שנבחרת ישראל שלו  לא הפסידה אף משחק. לו היו מעזים ובגלל זה מפסידים משחק אחד - אבל מנצחים באחד מאלו שבהם פשוט ויתרנו - היינו במונדיאל. בפוקר אומרים You can`t win if you`re not in, בסיירת מטכ"ל (שהעתיקה את המוטו מה-SAS הבריטי) קובעים ש"המעז מנצח", ואצל אברם גרנט וחברות התקליטים אומרים: בואו נחכה, נרדים, אין מה למהר, בינתיים אנחנו מרוויחים או לפחות מפסידים פחות, יהיה בסדר, הפריץ ימות בסוף, העיקר שנדע להיות תקיפים בתקשורת.

וכמו חברות התקליטים, שגם הן יודעות את זה, הם יפסידו בסוף אם לא ישתנו. חברות התקליטים (ושוב אנו חוזרים לעולם הדימויים הוותיק של העגלה עם הסוסה, עמכם הסליחה) נוהגות כאותן חברות כרכרות שעסקו במלחמה נגד המנועים ובעד הסוסים, ולא כאותן מועטות שהבינו שהעסק שלהן הוא הובלה של אנשים ולא דאגה לאיגודי הסייסים.

השאלה מתי וואלה! ו-ynet יראו לנו שהן מבינות שהמהלכים הנוכחיים שלהן הם רק שלב ביניים, ושאם לא ישכילו להשתנות הן לא יישארו פה. כי בניגוד לליגה הישראלית, האינטרנט לא מפסיקה להשתנות. וגוגל ניוז הוא מתחרה לגיטימי באתרים הישראליים הגדולים. עובדה, ממש כמותם, גם אצלו העליה לאוויר מלווה בתקלות טכניות הנובעות מעומסים חריגים. אם האתרים המובילים יסתפקו רק במהלכי חסימה לגוגל-ניוז, בלי שום חשיבה אסטרטגית לעתיד שמעבר לשניים שלושה רבעונים, המתחרים יכולים להתחיל לחייך.

גוגל-ניוז, אגב, עם כל הבעיות, הוא ההום-פייג` שלי.

 

דיבורים מהפוזיציה

הופעת גוגל אמנם לוותה באמירות די מקיפות של כלום מצד החברה המגניבה מאמריקה וסוכנות המכירות שלה כאן (צר לי, אבל טרם נתקלתי באנשי שיווק מגניבים), שלא לומר שתיקה ממש. מצד שני, את כל מה שחסר מילאו הכתבים, ההודעות של האתרים, המכתבים מעורכי הדין (כי הרי ברור שאחרת יחשבו שוואלה! לא רציניים) ובעלי הטורים.

מבין כל הדברים שנאמרו להלן כמה שצדו את עיני. או כי היו נבונים במיוחד, או כי לא הצלחתי לעזאזל להבין למה הם מתכוונים או כי היו דוגמה נאה לאופן שבו כולנו מדברים מהפוזיציה בה אנו נמצאים:

ב-TheMarker ראיינה גליה ימיני כמה מראשי האינטרנט בישראל. כולם, כמובן, דיברו מהפוזיציה שלהם, שוודאי מעניינת יותר מגוגל ניוז.

יעל זכריה, מנכ"לית פורטל התוכן נענע: "יש כאן סוג של טפילות שהיא נפוצה בעולם האינטרנט. זה דומה למצב שבו היינו מחכים בעולם המודפס שעיתון "ידיעות אחרונות" יודפס, ושעתיים אחרי זה הייתי מוציאה עיתון שיצטט את כל מה שנאמר ב"ידיעות אחרונות". כאשר הטפילות האינטרנטית הזו עוברת מעולם של חיפוש לעולם של יצירת דף בית על בסיס יצירת חומרים של אנשים אחרים - יש כאן חצית גבול בעייתית".

גוגל כמובן מפנה, לא מצטט, וה"טפילות האינטרנטית" היא חלק מעקרונות של מה שנקרא, אהם, web 2.0. אבל, מאחר ואני מכיר מעט את זכריה ואת נענע, ומשוכנע שהם יודעים את זה, מה שהם בעצם אומרים הוא: "אנחנו מחכים לראות אם יצליח לוואלה ו-ynet, ואם כן אז נתנפל גם אנחנו על גוגל. אבל לא נמהר עם זה, כי בהחלט יש מצב שהם הולכים בכיוון הנכון".  

שאולי אלימלך, מנכ"ל NRG מעריב, לא פחד לדבר לעניין: "לא רואים אותם כמתחרה אלא כפלטפורמה טכנולוגית להעברה של תכנים שמופיעים באתר שלנו. עבורנו זה עוד ערוץ". אבל כמה שדיבר בחשיבה אינטרנטית נכונה, דבריו הבאים הקפיצו לי פיוז: "לעתים הסיפור שמקבל הפניה ראשונה הוא זה שעידכן את הידיעה אחרון, ואז יוצא שזה אתר הזוי או שולי שאף אחד לא שמע עליו, ובכלל העתיק את הידיעה מהאחרים. אני חושב שקודם צריך לתת מקום למי שהעלה את הסיפור ראשון, ולא למי שעידכן אותו אחרון".

אכן, עדיף שהאייטם הפותח יהיה, נניח, מהארץ, ולא מהודעה לעיתונות של איזה מוסד ציבורי. אבל הפוזיציה הנוכחית של אתרי התוכן בישראל מעצבנת אותי: מי פרסם לפני, מי מאשים את מי שהוא מזיז את השעה בידיעה החדשותית. קרב והולך היום, חברים, שלכל תחזית מזג האוויר יוצמד אייקון של "בלעדי" או "פרסום ראשון". אולי הביזור שיביא עימו גוגל-ניוז יסייע לאתרי החדשות להתמקד בעיקר (אהם, העשייה העיתונאית של החדשות) ולא בטפל (הקדמנו את וואלה! בשמונה דקות, יש!).

דורון אביגד, עורך אתר גלובס (ארכיון בתשלום): "ביטול ההיררכיה, תוך הצבה ממוחשבת ונטולת יד עורך של אתרים מכל שרשרת המזון של עולם העיתונות והיחצ"נות - מזיקה לגולש, המחפש לא רק עושר תוכני אלא גם - ואולי בעיקר - סדרי עדיפויות מנומקים. גוגל ניוז חייבת לשקול מתן העדפה לאתרי תוכן המייצגים מערכת עיתונאית פעילה ובועטת, ולא לאתרים קיקיוניים-למחצה שמעסיקים שלושה משכתבי קומוניקטים".

הכל נכון, אבל אצלי עלתה גבה - פשוט, המרחב בין עיתונות ליחצ"נות הצטמצם גם באתרים בעלי "מערכת עיתונאית חיה ובועטת", ואת דעתי לגבי יד העורך בתחום החדשות של האתרים הישראלים כבר הבעתי במקום אחר, אחרי שהתברר לי שאם הייתי בונה עליהם - אין מצב שהייתי שומע על אסון קתרינה במשך ימים ארוכים. אז נכון, אבל.

עו"ד אביב אילון (הכתבה ב-TheMarker): "בנוסף, גוגל דולה את הידיעות מהאתרים באמצעות סורקים שיכולים להכביד על האתר הנסרק ולגזול ממשאבי המחשוב שלו, ועל כך אפשר לטעון לגרימת נזק".

גם זה, כמובן, נכון, גם אם נתעלם מזה שהגולשים מעמיסים פי כמה מהסורק של גוגל - שידוע בכך שהוא מתחשב באתרים אותם הוא סורק ולא מעמיס עליהם. רק חבל שאין אפשרות לדין תורה של "הגונב מגנב פטור" בנושא הזה. כי את מה שהסורקים של גוגל עלולים לעשות לאתרי התוכן הגדולים בישראל, האתרים עצמם עושים לנו בכל יום ויום.

תעשו ניסוי בחלונות XP: לחצו ביחד על Control+Alt+Del. בראשית ימי המחשב האישי זה היה מפעיל אותו מחדש – היום יופיע לעיניכם לוח הבקרה. תעברו ללשונית האמצעית שלו, Performance ("ביצועים" עבור אלו שהחלונות שלהם עם תפריטים בעברית). מולכם תראו שני גרפים המשתנים עם הזמן. העליון מתאר את העוצמה שמפעיל המעבד. בהנחה שאתם לא טוחנים בדיוק מולטימדיה, זה אמור להיות אצלכם בסביבות ה-10%.

עכשיו תפתחו את הדפדפן שלכם על גוגל ניוז. תעברו אחד אחד לאתרי התוכן הגדולים שהוזכרו כאן. שמתם לב למשהו מעניין? האתרים טוחנים את המעבד של המחשב שלכם כאילו שהייתם עסוקים בהפקת סימולציה של פיצוץ גרעיני או ניסיון פיצוח של הגנום האנושי. למה? כי יש המון פרסומות. כי האתרים כתובים בניגוד לסטנדרטים והאופטימיזציה שלהם גרועה (ואז הדפדפן מצליח להתמודד עם הבעיה, אבל המחשב מתאמץ).

גדי שמשון הוא יועץ מקצועי לאתרי אינטרנט וחברות המבקשות לפעול בתחום ודירקטור בחברת "תפוז אנשים", הנסחרת בבורסה של תל אביב. עורך ועיתונאי מאז 1989, ושימש כעורך הראשי הראשון של הפורטלים וואלה! ונענע. קורות חיים 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גדי שמשון אלא אם צויין אחרת