00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פונטיאק סגולה - תום דובר אל הנמצאים ב"דרך"

אז מה בדיוק את עושה?

 
ובכן,
אני נשאלת כל כך הרבה פעמים, מה בדיוק את עושה?.
אני מבינה את השואלים. העיסוק שלי בריפוי נראה מוזר מאד..אין בו מתן תרופות, אין בו בהכרח תהליך פיזי של נגיעה, אז אולי אין בו מטרה ברורה?.
בעודם שואלים אני מודה להם על השאלות החוזרות ונישנות. כך בכל פעם אני מארגנת את החשיבה וההסבר עבור עצמי.

העבודה התרפויטית שאני עושה אינה שוקטת על שמריה.
אפשר להגיד במידה בהירה של כנות שהעבודה שלי מתפתחת יחד עם המודעות העצמית שלי. ככל שמתרבים הנסיונות שצברתי בריפוי ובהתבוננות שלי על עצמי, ככה מתרחבת ומעמיקה העבודה עם האנשים המבקשים ממני ריפוי.
הנה מעין סיפור..להמחשת דברי.
בתחילה...נולד תינוק.. התינוק יכול להיות גם אני או אתה. לא במקרה אנחנו אומרים עליו: וואו, איזה מלאך..גוף רך ענוג שכביכול אינו זוכר דבר ואינו אמור לזכור דבר. אלא שגוף זה שהתחיל עתה את המסע החדש בגוף חדש לרוב נושא נשמה ותיקה שיודעת מה ביקשה לחוות בחיים שזה עתה החלו.
רבים סוברים שמדובר בתינוק שאינו יכול לבטא ואינו יודע דבר. עלינו ללמדו מלכתחילה..אנחנו אומרים.
גדל התינוק, בעודנו מספרים לו מה דעתנו על החיים. אנחנו מלמדים אותו את מנהגי השבט שלנו, העם, הלאום, המשפחה, אנחנו אומרים לו זה מותר וזה אסור. אנחנו ממלאים את חייו במי שאנחנו, ופחות קשובים למי שהוא. וכך גדל התינוק הזה להיות אדם הגון בשבט שלנו. הוא יותר דומה לנו מאשר לעצמו..הוא העתק מופלא שלנו...
אולם לעתים יש והתינוק גדל כילד שעובר בדרך חייו אירועים שונים, שגרמו לצריבות בנפשו, להתנהגות שונה, לכאב בזכרונותיו, ויש והוא אינו עונה על ציפיות העדה שלנו...אנחנו מאשרים לו שהוא שונה והוא כתגמול מוסיף ומאשר לנו ברוח התנהגותו השונה. לעתים התינוק הזה הוא בכלל אנחנו..הרי לכל מי שהיה תינוק ועבר בדרכי החיים קרו דברים..שהיוו שינוי במתווה שהתווינו לו ..לכך אני קוראת האירועים שמגשימים את החוזה הנשמתי של התינוק לפני בואו אלינו.
בראייה בדיעבד אנו מגלים שנשמת התינוק הותיקה עוד לפני רדתה לגוף ערכה טקס רב מוזמנים בו הזמינה משתתפים מיוחדים להיות עמה בהתגשמות החיים או אף לגרום לה אירועים שנקראים שיעורים כדי ללמוד דרכם .
כולנו רואים שהתינוק הזה מלא כרימון ביכולות. אולם הוא אינו מסוגל לראותן בעצמו או לממשן במלואן ובדרכו נתקל במכשולים שונים. את המחסומים האלו הוא הסכים עם משתתפי הטקס להציב לעצמו בדרך, כדי לגבור עליהם בתהליך הצמיחה שלו. לעתים הוא מפתח מחלה, או נפצע, או עובר בתוך מערכת של יחסים עם מישהו מעמנו ונושא את הצלקות האלו כמחסומים נוספים.
התינוק הזה רוצה להגיע אל המקום בו יוכל להגשים את כל יכולותיו, ומרגיש שמעטה או וילון או חומה מפרידים בינו לבינן. הוא חולם על עצמו המלא, בלילה הוא מרגיש את נגיעת הכנפיים של המלאך שהוא, או את המלאכים ששומרים עליו באירועי הדרך, אבל כשהוא מושיט יד לעברם, הוא שואל עצמו אם זה אמת או דמיון. לרוב איש לא יאמר לו שאמת מה שהוא חש, כי איש אינו רואה בעיניו מלאכים או שומרי ראש..בדמיונו המתעתע, כך הוא חושב, בודאי הוא מדמה את כל החלומות האלו...וכשאומרים לו הוריו או מוריו וחבריו שהוא רק הוזה, פחד משיגעון נכנס לחייו, והוא סוגר לגמרי את מקור התמונות התחושות והידיעות המחזקים שנתנו לו כוח מרפא. ואז התינוק מחפש מישהו שיאמר לו מה נכון לעשות..
רבים כל כך בחברה האנושית מסתובבים בתחושה ובודאות שהחיים שלנו הם חד פעמיים, שיש להספיק הכל כי חיים רק פעם אחת, ויחד עם זאת אנחנו מתנהלים על פי מתכונים כתובים מראש של משפחה חברה או מורה שדבריו הופכים להיות לנו דברי אלוהים חיים.

 אני כתבתי את כל המסר הזה כדי לספר שהתינוק האיש שלנו שכח שהתשובות כולן נמצאות בטווח שלו. רבים מתהלכים בתחושה שהם נשכחו כאן לבד, שאין תכלית להיוולדם ואיך יתכן שכל כך הרבה נולדים לריק הזה שאנחנו חווים.
האם זה יתכן- שאלתי את עצמי לפני כמה שנים- שאני מיותרת כאן? האם יתכן שאני לא באמת נחוצה כאן למשהו? ויותר מאוחר הוספתי מחשבה, הרי אני והבריאה כולה לא היינו יוצרים מסע כזה, כדי שאיעלם מעל האדמות לנצח או אהיה מתווה קל ובלתי חשוב לחלוטין בתולדות העולם.
כשהתינוק האיש מתעורר ושואל: מה עוד יש שם שעלי לדעת?, הוא מתחיל את המסע שלו אל ההיזכרות במי שהוא...או..מה הוא בא לעשות כאן..


בעקבות המסע שלי ובעודו נמשך אני רוצה להעז ולומר שבתוכי (אני מאמינה שגם בך) קיים מקום שיודע, שלא שכח, שניתן להידבר עמו ולגעת באמצעותו באמת שלנו. אנשים ותרבויות קוראים למקום הזה בשמות שונים:
הקול הפנימי, הניצוץ האלוהי, הנר הדולק, הלב, הנני, האמת, אהיה אשר אהיה, החיבור לתת מודע..
ועוד המון שמות בכל שפה ותרבות
.

כשאני נוגעת במקום הזה בתוכי, יש לי הרגשה חזקה של אמת. לא אמת אבסולוטית או שניתן לומר עליה שגם יש אותה לאחרים. זוהי אמת אישית, והיא מורת דרך מדהימה.
אני מספרת לכם את זה כי פגשתי אותה מתגלה אצל רבים שהסכימו ללכת לשם. העזו להגיע אליה חרף מחסומי הכאב, המנהגים העתיקים, הדעות הקדומות, והפחד..בעיקר חרף הפחד...שעמדו ועומדים בדרכם. הגיעו עד אליה לבחון את חייהם מאותה נקודה פנימית...שעבור הנגיעה במקום הזה, היה שווה להם להיפגש בסלעים חוסמים, בשומרי סף אימתניים, באירועי עבר מהחיים שלהם, כדי לגעת ולדעת בנקודה הזו, כי היא מעתה הפכה להיות מורת הדרך העיקרית...זו שנותנת נחמה, כיוון, מראי מקום, נסיבתיות, הנחיות,..

אז מה אני, מאיה בת-חן, עושה?
אני הולכת עם אלו שמבקשים למצוא את הנקודה הזאת בתוך עצמם.
אני פוגשת יחד עימם את המחסומים, פורמת יחד עימם את קצות החוט, קוראת עמם בחוזי הנשמה, עדה לכאבים העתיקים שהסכימו לפגוש מחדש כדי לגבור עליהם דרך חוויה ורגשות. אני מאמינה שהרגשות הם כלי הביטוי האנושי הכי יעיל כדי לנוע הלאה בצמיחה האנושית שלנו. אני נדהמת ומתרגשת עמם מכוחה האדיר של נקודת ה"הנני" שלהם כאשר היא נגלית.
זה אפיה של "הדרך".
בעודי מלווה בדרך את אותם אמיצים- אני תומכת, משקפת, מנתחת, מאירה, מרפאה, מהדהדת, מוסרת מסרים, מתרגשת מחבקת מנגבת דמעות ועוד..

זוהי לי זכות גדולה להיות עמכם בדרך, מאחר וביקשתם אותי להיות שם, להתלוות אליכם. זוהי לי זכות אמת להיות עדה חיה בתהליך צמיחתכם המדהימה לעבר מי שנועדתם להיות במלואכם.

מאיה בת-חן
מנחת דרך, מרפאה ומתקשרת.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל mbatchen אלא אם צויין אחרת