00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אישית לוחצת

הגיליוטינה ההולנדית

האם שמעתם כבר על המושג "הגיליוטינה ההולנדית", או אולי נתקלתם באדם שחזר מטיול באירופה ועל אצבעות יד ימינו סימני-מכה חזקה? כפי שבוודאי שיערתם, השם קשור להולנד, אבל תייר המבקר בארץ זאת במסגרת טיול מאורגן בן 10 ימים, לא יידע על מה אני מדבר. הוא סייר בבית אנה פראנק, בבית-הכנסת הפורטוגזי, ברובע החלונות האדומים, אולי גם ברייקסמוזיאום ומוזיאון וואן גוך, שייט בתעלות העיר, ביקר בשוק הגבינות באלקמאר, ראה את הולנד המיניאטורית במדורודאם, אבל על הגיליוטינה ההולנדית יכול לספר לכם רק אדם שהוזמן לבקר בבית הולנדי.

ארץ הצבעונים היא ארץ יפיפייה, העם ההולנדי ידידותי ואדיב – כל אדם ברחוב ישמח לעזור לכם – אבל זהו גם עם האמון על הסדר והחיסכון. העושר הרב, הכלכלה המשגשגת המשתקפת בכל אשר תפנה בארץ השפלה, לא באו להם מאורח-החיים בזבזני.

הבית ההולנדי שונה מהבתים שלנו. אני מדבר על העיר, לא יצא לי לבקר בבתים בכפר, שם התנאים שונים ורק פעם אחת הייתי בבית צף, כמוהו יש למאות בתעלות ונהרות הולנד. שיטת המיסוי, יוקר הקרקעות, הכריחו את האזרח ההולנדי לבנות בתים צרים, לעתים ברוחב חדר אחד והשיטה עברה גם לפרוורים, שם אולי ניתן היה לבנות גם לרוחב. לכן הרבה דירות הולנדיות משתרעות על כמה קומות, עם מדרגות לולייניות, תלולות המובילות לקומות העליונות. בקומת הקרקע נמצא הסלון אשר אין בו תריסים. (כאשר פעם היה לנו אורח הולנדי, הייתי צריך להדריכו בהלכות הורדת והרמת התריס). קיר שלם אחד הפונה לרחוב, או לגינה, הוא כולו חלון גדול, אשר רק ווילון דק ושקוף מכסה אותו. עוברים ושבים ברחוב יכולים לצפות בנעשה בבית ורק בלילה, כשהולכים לישון, מכסים את החלון עם ווילון עבה, אטום יותר. על אדן החלון פרחים לרוב, עד-כדי-כך שמכר ישראלי שזאת הייתה נסיעתו הראשונה לחו"ל, חשב, כי הדירה מסוימת היא חנות ונכנס לקנות פרחים. על הקיר יש מקום של כבוד ל-letterbox עשוי מעץ המלא מגוון צצקס ופיצ'יבקס זעירים.

למרות שזה לא ממש שייך לנושא, לא אוכל לדלג כאן על הבית-שימוש ההולנדי שמלבד ניקיון למופת תמצאו על קירותיו לוח-שנה ("הרי זה המקום בו יש לאדם זמן לתכנן את יומו") ולוח ימי הולדת וגם ספרייה קטנה המכילה בד"כ קבצי בדיחות. פעם, כאשר בקשתי להשאיל מגיסי ספר מסוים, הוא סירב לי בנימוק, כי הספר שייך לספריית השירותים.         

אם יתמזל מזלכם ותוזמנו לבית כזה, יוגש לכם הקפה, או התה בספלוני חרסינה יפים, על מגש של כסף ואז תראו את בעלת הבית נגשת עם מפתח המחובר אל השרשרת על צווארה אל הוויטרינה, פותחת את דלת הזכוכית ומוציאה קופסת-פח של עוגיות. לכל אורח מוצעת הקופסה והוא אמור ליטול עוגייה בודדת. הקופסה לא נשארת על השולחן. עם גמר סבב האורחים, המכסה שלה נסגר (זה הרגע בו אם אינך מספיק זריז ואתה מהסס בין שתי עוגיות, הקופסה עלולה להיסגר על ידך) והיא חוזרת לוויטרינה, הדלת ננעלת והמפתח נשאר על השרשרת של המארחת.

תופעה זאת, שלא רק אני התנסיתי בה ושמעתיה גם מישראלים אחרים, נקראת הגיליוטינה ההולנדית. כלל הברזל הוא: לספל אחד של משקה אתה זכאי לקבל עוגייה אחת. תרצה לשתות עוד ספל? אין בעיה, בעלת הבית מכניסת-האורחים תמזוג לך ברצון ואז גם חוזר התהליך הנ"ל על עצמו. מפתח, וויטרינה, קופסת-העוגיות, אתה נוטל עוגייה והקופסה חוזרת למשמרת לארון.

לאשתי, ילידת-הולנד, הייתה אם מאמצת, אישה יקרה, חסידת אומות העולם, שטיפלה בה בינקותה במלחמת-העולם השנייה, כאשר הוריה נאלצו להסתתר מפני הצורר הנאצי. טנטה מין מעולם לא התחתנה, אשתי הייתה כבתה וילדיי נכדיה. היא ביקרה גם אצלנו בארץ, עלתה לרגל למקומות הקדושים של הנצרות. פעם, כאשר רעייתי הגיעה לביתה, היא הביאה לה חבילה גדולה של עוגיות ישראליות. העוגיות נכנסו למקומן, קופסת הכסף, סדר צריך להיות! עם סיומה של ארוחת-הצהריים, בזמן הגשת הקפה, הוציאה הדודה את הקופסה וכיבדה את אשתי בעוגייה.

אשתי שרוב ימיה עברו בארץ, הסתקרנה לפתע ושאלה:

"האם אוכל לקבל עוגייה נוספת? הרי הבאתי לך שקית גדולה."

התשובה הייתה פסקנית:

"בתי היקרה, בביתי תנהגי כמנהגי. כוס קפה אחד, עוגייה אחת. זה הכלל ואין סיבה לסטות ממנו."           

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל avrishacham אלא אם צויין אחרת