00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

דירה קטנה במדבר - יומן שיפוץ - פרק שישי

השיפוץ מתקדם בקצב מהיר והשינויים ניכרים מביקור לביקור. הדירה כבר לגמרי מקבלת מראה של בית, וזה תענוג indecision

אז מה היה לנו השבוע?
פינישים. תיקוני צבע, השלמות רובה, צביעה של המשקופים.
הרבה תשומת לב לפרטים הקטנים שנותנים את המראה שאנחנו מייחלים לו.

למשל, את דלת הפלדלת הישנה והחומה, יוסי צבע מצידה הפנימי בצבע של דלתות הפנים.  הגוש החום והגדול שבכניסה לדירה נעלם וזה נראה נהדר!
בצילום המשקוף עדיין לא צבוע, אבל סמכו על יוסי שגם זה יהיה לא פחות מפרפקט!


עוזי החשמלאי השלים את החיווט מחדש של הדירה כולה. לוח החשמל הוחלף וגם השקעים והמפסקים. 
עכשיו מתחילים לתלות את גופי התאורה .

את רוב המנורות שבחרנו לדירה בנה ושיפץ לנו בן-חור. לבן-חור יש חנות מקסימה בשוק הפשפשים ביפו, שיש בה פשוט הכל. וחוץ מזה שבחנות שלו יש באמת אינסוף הפתעות, יש לבן-חור אחלה חיוך, ידי זהב וסבלנות אין קץ.
מה שאני הכי אוהבת אצלו זה שאין "אי אפשר" או "תתפשרי". הוא מקשיב למה שאני מתארת לו (מהדימיון הפרוע שלי, כן?... angel ) ולא נרגע עד שהוא מוצא בין שלל ההפתעות בחנות  בדיוק בדיוק את מה שאני חולמת למצוא.

אז המנורה שבצילום... זו מנורת המטבח שלנו. רציתי בתי מנורה צהבהבים, מזכוכית (שיתאימו למנורת פינת האוכל, שטרם נתלתה), ורציתי שהם יותקנו על מוט מאורך עם אפשרות לכוון את התאורה לשלושה הכיוונים בהם יותקן המטבח. והנה! בדיוק בדיוק!

גם נברשת הסלון המהממת נתלתה. לנברשת הזו יש סיפור, כמובן. 

באפריל האחרון נסעתי לכנס מקצועי בוורשה. בין השאר, נסענו, חברותי ואני, לשוק הפשפשים המעולה בקולו. ממש כשירדנו מהמונית, על המדרכה עוד לפני שנכנסים למתחם השוק עצמו, ראיתי גברת מבוגרת אחת שאחזה בידה את הנברשת הזו , אותה הציעה למכירה.
הנברשת ממש ממש מצאה חן בעיני, אבל לא הצלחתי לדמיין שום דרך בה אני מביאה אותה איתי חזרה לארץ.
עשינו סיבוב בשוק, קנינו מלא דברים שווים (מזוודה מלאה סכו"ם מהמם!) וממש לפני שעלינו למונית חזרה למלון, עברנו שוב ליד אותה הגברת עם אותה הנברשת ו... לא יכולתי להתאפק.

קניתי את הנברשת בגרוש וחצי, מרוב אושר אפילו שכחתי להתמקח כראוי, העמסתי אותה בבגאז' של המונית וסחבתי אותה חזרה למלון.
אתם מוזמנים לדמיין איך זה נראה... הקולגות שלי ואני חוזרות למלון עמוסות בכל מיני, ואני סוחבת ביד אחת את הנברשת העצומה הזאת וביד השניייה מזוודת ג'יימס בונד שחורה ומתפרקת מלאה בסכו"ם ישן....
הבל-בוי במלון הסתכל עלינו בחיוך ומלמל משהו כמו "יופי של קניות, בנות.." בטח חשב לעצמו בלב, וואלה, חבורה של פסיכיות cheeky

והנה הנברשת על רצפת חדר המלון שלי בוורשה - 

וכן, את הדבר הזה ארזתי במזוודה. אל תשאלו איך, אני בעצמי לא ממש מאמינה שזה הצליח....
פרקתי את הכדור התחתון, "הושבתי" את הנברשת במזוודה, את כל הבגדים גילגלתי בין הקנים ו... ניסיתי לסגור. החלק העליון הזדקר בבוטות, בבליטה משונה בדופן המזוודה... cool
פתחתי, הלבשתי את הבליטה במלא גרביים, חתכתי בקבוק מים ואת החלק התחתון שלו הלבשתי מעל הגרביים כדי לשטח קצת את הבליטה. מעיל פרוש מעל ו.. יש!
תודה לוויזאייר שמאפשרים מזוודות של 32 קילו והנה - הנברשת עשתה עלייה indecision

בן-חור האגדי שיפץ את הנברשת, החליף את הקנים ואת החיווט ועכשיו היא מוכנה לבית החדש שלה.

כאן אתם יכולים לראות את עוזי תולה את נברשת הסלון. ה-נברשת!

ביום ראשון עשינו את הפוליש לרצפת הדירה וגם הדברה. הפעם זה היה בלעדי. עמיר נסע דרומה סולו.
בין השאר, הוא נסע גם לבקר את אורי, איש האלומיניום מירוחם. לא הייתה ברירה... פשוט מצאתי דלת! cheeky

בשבוע שעבר נסעתי למספרה ובצד הכביש הבחנתי בדלת פנים נהדרת, זרוקה בערימת פסולת שיפוץ. עשיתי עוד סיבוב, חניתי, העמסתי את הדלת לאוטו (כבד!!! ) והבאתי אותה הביתה אחר כבוד.
לא היה לי מושג מה נעשה בה, אבל הזכוכית הישנה שקבועה בה כל כך יפה בעיני, שלא יכולתי להפרד ממנה...

פה אתם יכולים לראות אותה, ברקע המצבעה המאולתרת שפתחתי בחצר הבית שלי. ואגב המצבעה, כל מה שאני צובעת שם אלה רהיטים שמישהו זרק ואספתי באהבה...
יש שם ארון כביסה ישן, שידה קטנה וגם מגירה שקיבלתי מיניב פשפשים והשכן שלי, אבי, הוסיף לה מדפים בפנים.
פעם כל זה יהיה ממש יפה, אינשאללה.

אז הדלת.... אורי יחלץ ממנה את הזכוכית היפה ונקבע אותה בפתח שישנו מעל דלת חדר השינה שלנו. היו שם תריסים ישנים שפירקנו וחשבנו לסגור את הפתח בגבס. הזכוכית הזו תראה שם נהדר.

אתמול שוב נסענו למצפה. על הפרק- ההתקנה של הקמין. אירוע מרגש!

בואו נדבר קצת על הקמין... אמרנו כבר שבמצפה רמון קר. מאוד. בעיקר בדירה שלנו שנמצאת בקומה העליונה של בנין הבנוי בבניה טרומית וחשוף לרוחות. חימום טוב הוא חיוני.
קמין עץ, שאין ספק שיש לו טונות צ'ארם, פחות מתאים. זה בנין, אין ממש איפה לאחסן עץ, לסחוב בולי עץ לקומה שלישית בלי מעלית... לא כייף. שלא לדבר על הפן האקולוגי.... בקיצור, חבל, אבל כנראה שלא.
אז חשבנו על קמין גז. לא בדיוק הדבר האמיתי, אבל נחמד בכל זאת.

התקשרתי לכמה מחברות הקמינים הגדולות והמובילות, ושם, כששמעו שם שההתקנה דרושה במצפה רמון, הם בלי להתבלבל - נפנפו אותי.
מאכזב ומרגיז.

בשיטוט נתקלתי באתר של רוקח תנורי חימום http://www.rokach.co.il/  ונשמע לי נחמד אבל אז גיליתי שהחבר'ה האלה יושבים בנוב, בגולן. בדחילו ורחימו התקשרתי אליהם ואמרתי שלפני שנמשיך בשיחה, חשוב לי שייידעו שהקמין דרוש לי במצפה רמון... הבחור בצד השני של הקו, בחיוך שיכולתי לשמוע דרך הטלפון, אמר לי "אוקיי. גם אצלכם קר".
הללויה! כבר מצאו חן בעיני.
בסוכות עשינו חופש קטן אצל סבתא בקיבוץ הצפוני שלה, ועל הדרך עלינו לגולן לבקר את אנשי הקמינים בנוב. שמענו על כל האפשרויות, יתרונות וחסרונות, עצים, סולר, גז ופלט... והחלטנו ללכת על קמין פלט.
יודעים מה זה? לא?! גם אני לא ידעתי.... indecision

אז הפלט'ס (Pellet) אלה כופתיות  עשויות נסורת ופסולת עץ. הן נראות כמו אוכל תרנגולות והן ה"אוכל" של התנור. חימום נקי, אקולוגי, משתלם, נוח ופשוט לתפעול ומתאים לדירות. בינגו!
וכשמצאתי את דגם התנור היפהפה, המחופה קרמיקה... בכלל חגיגה!

(מוזמנים לקרוא עוד קצת על קמיןפלט פה: http://www.rokach.co.il/%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%9C%D7%98/ )

הגיע יום ההתקנה. החבר'ה כאמור, מגיעים מהגולן אז יש לנו שפע זמן לארוחת צהריים נינוחה ב"קצה" וביקור בשוק יום שני הקבוע של מצפה.

יופי של פירות וירקות!

בדירה הופיעו בינתיים עוד כל מיני דברים קטנים, כמו מוטות ווילון... (לא לשכוח להתפעל שוב מהנברשת בבקשה! surprise )

והנה מגיעים החבר'ה מרוקח עם הקמין שלנו.

קומה שלישית. בלי מעלית. והקמין שוקל 150 קילו.... המממ.... laugh
מזל שיש עגלה חשמלית שיודעת לעלות מדרגות!

והנה הוא! קמין המרגריטה, מבית פאלאזטי, היפהפה שלי...

ההתקנה התחילה מאוחר (בכל זאת חתיכת נסיעה...) והכל לוקח זמן. השמש לא מחכה לנו...

דניאל ובוריס עובדים בסבלנות ובדייקנות. ככה זה נראה לקראת הקידוח של החור בגג. הדלי הגדול שומר ששום טיפת לכלוך לא תתפזר.

אז יש קידוח בגג (30 ס"מ בטון!) ושלל איטומים, והתקנה מדויקת של הארובה ומיקום זהיר של הקמין....

ובינתיים אנחנו הולכים לאכול, וחוזרים, וכבר ערב ואשכרה קר במצפה...

בתור אתנחתא לשעות ההתקנה המתארכות, אתן לכם הצצה בדלת הפלאים שלי שכבר ניצבת במקומה. תראו כמה היא יפה!

ויש בלתמ"ים. כמובן. תמיד יש. ודניאל פותר אותם בנחישות ובלי להתרגש יותר מדי... ובשעה עשר בלילה, כשכולם כבר עייפים ודי קפואים... הידד!

לא רק שיש לנו קמין מהמם, הוא גם עובד ומפיץ חום נפלא של אש נהדרת וזה משמח אותי מאוד מאוד indecision

אז אם אתם חושבים על קמין לבית שלכם, דברו עם האנשים ברוקח. הם באמת תותחים, וסופר נחמדים ואנחנו ממליצים בחום (הא! surprise )

עד כאן הפעם. תישארו בסביבה. עוד מלא ריגושים ממתינים בהמשך.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת