00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ושתי

תכניות

לפני כמה ימים נתקפתי זיעה קרה. הבנתי שהרפאראט הזה יקרה בסוף, וצריך (כלומר, מישהו צריך, בטח שלא אני) לקרוא את המאמרים והספר, אלו שכל לילה אני מסתכלת עליהם לפני השינה, והם לא מחזירים לי מבט.
אחרי יומיים מבוזבזים של חרדות וקראת המאמר הלא נכון, אחרי שיחת מוטיבציה מהקולגה שלי לצרה הזו, ואחרי שהודעתי לכל העולם שבשבת כבר יהיה לי פנוי ועשיתי תכניות שהתחילו בנסיעות ונגמרו בארוחות - קצת מזכיר את היציאות הביתה מהצבא- אחרי כל זה, הילדה (איך לא) קיבלה חומגבוה.
וכמו כל הורה אחראי, חיכינו שירד לבד, ובנתיים ישנו לילה אחד בלי חימום, כי הילדה עשתה יופי של עבודה בתחום, עשינו אמבטיה נעימה (כולל שירה, ריקודים, משחקים עם הכוס הירוקה והופעת אורח של אבא בלבוש פילפילון-אפו-ארוך), נתנו אדויל ועשינו טקס פאגאני לגירוש מחלות, אבל המדחום לא ירד מה-40.3. צלסיוס. ניסינו עם שני מדחומים.  
ובסוף גם התקשרתי לרגיעון הפרטי, סמכות רפואית מקרב קוראי הבלוג, שאני מעידה עליה כעל אחד האנשים הכי פחות לחוצים שיש. זותי שלחה אותי למוקד. וללכת למוקד זו כבר חויה אנתרופולוגית.
במוקד ברמת השרון היה ריק, אבל שלחו אותנו למוקד בפתח תקווה, כי שמה ריק אפילו יותר. פתח תקווה, לבד מהיותה אחת הערים היותר דוחות בגושדן הדוחה-עד-מאד, היא עיר דתית, ומשוללת הגיון (אחד לא קשור בשני, כמובן). לכן, המוקד נמצא באיזור היחיד בעיר שגם בשבת אין בו חניה, והתושבים, איך להגיד? לא ממש משתפים פעולה עם אשה אחת במכנסיים (שומו שמיים! ועוד ג`ינס) ששואלת איפה המוקד. כנראה שרזיתי ממש יפה.
המוני הילדים המשתעלים במוקד הבהירו לנו, שגם אם באנו לחינם, שהרי בחינם לא נצא מפה.
אחרי צילום ריאות, ספירת דם, 4 בדיקות רופא ומדידת חום רקטלי, צרחות עד לב השמיים ושתי מריבות בין אמא לאבא, פגישה נרגשת עם מישהי שאני לא מצליחה עד עכשיו להחליט מה הניק שלה (סליחה), ועם אחת שלמדה איתי בתיכון, אה, כן, ושלוש שעות, אנחנו בחוץ.
דלקת ריאות.
אנטיביוטיקה.
למה לא באתם אתמול? (כי אנחנו מתחרים בנרקומנים בשיכורים על תואר הורה השנה)
את השבת העברנו בצ`כונה. אכלנו ואפל עם ס` ושיחקנו עם החתולות, אלה והפעוטה שלה חבטו אחת בשניה בתורנות וניגבו נזלת בכל הבית. ביטלנו את המקומות במסעדה. מספיק בילינו אתמול. וגם בזבזנו. אה, והמאמר האיום חיכה לי גם אתמול בערב על הכרית. החזיר לי מבט עוין, אבל החזיר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ו שתי אלא אם צויין אחרת