00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מנצלשבך דלגשון מודיע

מהדורת 1-7/1. מהדורת סרטים הפעם: איזה סרט מתים לראות? למה לא עוד פעם צ`רלי? ומה ל#$*! אנחנו יודעים??

שלום לכם. מצטער על ההיעדרות הארוכה. נסעתי לצפון וגם לא היה לי מחשב במשך די הרבה זמן. החלטתי גם להעביר את יום העדכון השבועי ליום ראשון, יותר נוח לי בהרבה.
אבל עכשיו יש לי מחשב חדש! מה שאומר שבמשך לפחות שנתיים מעכשיו (אני מקווה) לא תשמעו אותי מתלונן על כמה שהמחשב שלי מעצבן. המחשב הזה מעולה, צורב די וי די, ג`יגה ראם, 110 ג`יגה מקום על הדיסק... נחמד, לא?
בכל אופן, אספתי הרבה המלצות בזמן הזה.
אז בואו נתחיל עם המלצות היום -
 
סרט
שם: חתונת הרפאים (Corpse Bride)
סוג: אנימציה
במאי: טים ברטון
מוזיקה: דני אלפמן, הקבוע של ברטון.
שחקנים: ג`וני דפ בקולו של ויקטור, הלנה בונהאם קרטר בקולה של כלת הרפאים, אמילי ווטסון בקולה של ויקטוריה.
האבא ואמא לבית אברגלוט היו בעבר עשירים, אך כעת לא נשארה להם פרוטה ואין להם כיצד לכלכל את הטירה הגדולה בה הם מתגוררים. לכן הם נאלצים לחתן את ביתם, ויקטוריה אברגלוט, עם משפחה של סוחרי דגים נובורישים.
ויקטור ואן דורט הוא החתן המיועד, שעד יום לפני החתונה אפילו לא יודע כיצד הכלה שלו נראית. הוא מפחד פחד מוות מכל הסיפור, אך הוריו דוחקים בו להתחתן כדי שמעמדם יעלה בחברה.
למרבה המזל ויקטור מתאהב בויקטוריה מהר מאוד, כמעט ברגע שהוא פוגש אותה, אך צרות מגיעות כשהוא פשוט לא מצליח להגיד את כל הנדרים שלו כמו שצריך. ביאושו הוא בורח ליער. ושם, כתוצאה מאי הבנה מצערת, הוא מתחתן עם כלה אחרת, שכבר לא ממש נמצאת בעולם החיים.
העלילה מסתבכת כאשר ויקטוריה תוהה לאן ויקטור נעלם בעוד כלת הרפאים מאמינה שויקטור הוא חתנה מעתה ועד עולם. שדים, רוחות, שירים ממיטבו של ברטון עם המוזיקה הנהדרת של דני אלפמן, עושים את הסרט הזה לאחד מהסרטים המקבריים והמשעשעים ביותר שראיתי לאחרונה.


חתונת הרפאים. מקברי ומשעשע. להכניס לקטגוריית "מת לראות".

רק תהליך עשיית הסרט הוא משהו שאפשר להעריץ. הסרט נעשה באנימציה הנקראת אנימציית סטופ-מוושין (Stop Motion). הרעיון הוא לעצב דמויות ואז לצלם תמונה אחת שלהם בפוזה מסוימת, להזיז טיפה ולצלם עוד פעם, להזיז שוב קצת ולצלם עוד פעם. אחר כך לחבר את כל התמונות יחד ליצירת דמות זזה. קצת כמו אנימציה מצוירת בסרטים הישנים של וולט דיסני, רק עם צילומים של בובות אמיתיות.
טים ברטון כבר השתמש בסוג אנימציה הזאת בסרט המופלא שלו "The Nightmare before Christmas" שבמפליא גם הוא היה מקברי מאוד וכלל שדים, שלדים, ויצורים מוזרים אחרים.
סוג האנימציה הזה דורש עשרות של צילומים והמון המון עבודה על כל קטע, להשיג צוות של אנימטורים שמומחים בתחום זאת עבודה קשה בימינו, כשכמעט הכל נעשה באנימציה ממוחשבת.
הכל כמובן מתובל בהומור השחור והנהדר של טים ברטון. הבובות מדהימות והאנימציה באיכות שכמוהה עוד לא ראיתם. ללא ספק אחד מהסרטים הטובים ביותר שנעשו השנה, וגם אחד מהמושקעים ביותר. אני במקומכם הייתי מוסיף אותו מיד לרשימת "מת לראות".
ציון בסולם הדלגשון: 9.5

ונעבור לביקורת הבאה, עוד סרט! הסרט הזה כבר נמצא לא מעט זמן בבתי הקולנוע (18 שבועות) ועדיין כשהגעתי לשם גיליתי את האולם מלא באנשים, וזה לא היה אולם קטן במיוחד. זה בניגוד לסרטים כמו וואלאס וגרומיט, ששבוע לאחר יציאתם לקולנוע היה כל כך מעט אנשים שיכולנו לחשוב שזאת הקרנה פרטית.
מומלץ ללכת לראות את הסרט הזה עכשיו, כיוון ש-18 שבועות זה זמן ארוך, ויכול להיות שבקרוב הוא ירד מהקולנוע.

סרט
שם: בליפ (What the #$*! do we (k)now!?)
סוג: דוקומנטרי/דרמה
במאים: וויליאם ארנסט ובסטי צ`ייס
שחקנים: מארלי מטלין בתור אמנדה.
זהו אחד הסרטים המוזרים ביותר שראיתי בחיים שלי. אחד מהסרטים ההזויים והפרובוקטיביים ביותר. זה באמת סוג כזה של סרט שזוכים לראות פעם, פעמיים בחיים.
השם המוזר, שתורגם לעברית בצורה מטופשת למדי לדעתי, בליפ. היה אמור להיות מתורגם כ"מה ל... בליפ... אנחנו יודעים?!" או משהו כזה. זה תואם בהרבה את הרעיון של הסרט.
אמנדה היא צלמת חרשת. היא מסוגלת לדבר לא רע ולקרוא שפתיים, והיא בעיקר מצלמת להנאתה או עובדת בשביל חברות. היא גרה עם השותפה שלה, ג`ניפר, בדירה ממוצעת. רק לאחרונה היא נפרדה מהחבר שלה לאחר שהוא בגד בה עם אישה אחרת, ומאז החיים שלה על הקרשים.
זהו קו עלילה הכביכול מרכזי של הסרט, אך הוא לא בדיוק ממשיך לאורך הסרט כמו כל קו עלילה רגיל.
בין הקטעים של קו העלילה הסרט כולל ראיונות שונים עם אנשים מרחבי העולם, מדענים, פסיכולוגיים, פילוסופים ועוד, שמעלים רעיונות מוזרים מאוד לחשיבה שדנים בכל מה שהוא אנושי ובעולם שסביבנו.
ממכניקת הקוונטים, אחד מהתחומים המוזרים ביותר שקיימים בפיזיקה המודרנית, דרך משמעות כל הכימיקלים השונים שעוברים בגופנו כל הזמן כדי ליצור את מה שאנו קוראים לו "רגשות", ועד לדיון על נפש האדם ועל כמה ממנו הוא באמת מכונה שעובדת על פי פקודות והגדרות.


בליפ. שובר את כל הגבולות, מנפץ את כל האשליות. סרט ממש של פעם בחיים.

כל הרעיונות הללו מוצגים באמצעות אפקטים מעולים בשימוש גדול מאוד באנימציה ממוחשבת מתוחכמת ואפקטים צילומיים מושקעים. גם הדרך שבה הם מוצגים היא משעשעת במיוחד, כך שבין המילים הרציניות של הפרופסורים מהאוניברסיטה ניתן לראות קטעים משעשעים שעושים צחוק מהכל.
עם זאת, הסרט הוא לא רך ולא רחמן. הוא פרובוקטיבי ומוחצן, לא מתבייש להציג רעיונות, לשבור את כל הגבולות ולנפץ את כל האשליות. ראיתי כמה אנשים עוזבים את האולם בעצבנות מרובה, אולי כיוון שהם פשוט לא יכלו להתמודד עם רעיונות כה מסעירי מוח וכה מטורפים ונכונים שקשה להתחיל להבין אותם. ובכן, כמו שהכתובית של הסרט אומרת "It`s time to get wise", זה הזמן להתחיל להבין ולקבל דברים שמעולם לא חשבנו שהם אפשריים. האנשים האלה לא יודעים מה הם מפסידים :-).
אך שלא תטעו, הסרט כלל וכלל לא מתיימר להיות פריצת דרך מתוחכמת שבבת אחת תפתור לכם את הכל. נהפוך הוא, הסרט כמעט ולא נותן תשובות מהסיבה הפשוטה שאין כרגע תשובות. כל מה שהוא עושה זה לפתוח את המוח לאפשרויות אחרות לגמרי, לגרום לנו לשאול שאלות ולהצטרף אל המון אנשים ברחבי העולם בחיפוש תשובות.
כמו כן,הסרט אינו סרט ספיריטואליסטי שמנסה לעודד אמונה ברוח או נפש כאלו או אחרות. לכל מה שנאמר שם יש ביסוס מדעי שנחשב נכון כבר לפחות כמה עשרות שנים. אני יודע בעצמי מידע קודם שהרבה מהרעיונות שם מבוססים על תיאוריה שאיינשטיין עצמו פיתח.
אז האם אנחנו יכולים לשנות את העולם שסביבנו בכוח המחשבה בלבד? האם קיימים העתקים שלנו ביקומים אחרים? האם הגוף הוא מכונה בלבד והאם קיימת נפש?
כדי להתחיל להבין, בואו לראות את בליפ.
ציון בסולם הדלגשון: 10

ולסיום המהדורה, המתחיל במצווה אומרים לו גמור, התחלנו עם סרטים ונסיים עם עוד סרט. הפעם בגרסת די וי די, אבל עדיין סרט.

די וי די
שם: צ`רלי בממלכת השוקולדה
סוג: פנזטיה
במאי: טים ברטון
שחקנים: ג`וני דפ בתור ווילי וונקה, פרדי היגמור בתור צ`רלי באקט, דיפ רוי בתור האומפה לומפה.
מוזיקה: דני אלפמן
ושוב חזרנו אל השילוש המוכר - טים ברטון, דני אלפמן וג`וני דפ.
אני לא חושב שצריך לפרט על עלילת הסרט, שמפורטת כבר בפוסט הזה. אבל מי שקרא אותו יכול לדעת שמאוד התלהבתי מהסרט.
ובכן, מיד לאחר שראיתי אותו החלטתי שאני אקנה יום אחד, עדיף כמה שיותר קרוב, את הדי וי די.
והנה, היום הזה הגיע, והגיע לידיי עטיפת הדי וי די של צ`רלי במפעל השוקולדה (אני מתנגד לקרוא לזה "צ`רלי בממלכת השוקולדה", תרגום קלוקל להפליא) בגרסה המיוחדת - שני דיסקים.
דיסק ראשון כולל את הסרט עצמו, עם תפריט מגניב למדי. ניתן לראות את הסרט גם בדיבוב לעברית, לא משהו שאני הייתי משתמש בו, אבל כל אחד והשגעונותאחים קטנים שלו. כתוביות בעברית, אנגלית, ערבית ובטח עוד כמה שפות.
מה שכמובן מיוחד באמת במארז הזה (חוץ מהסרט שאפשר לראות שוב ושוב) הוא הדיסק השני - דיסק התוספות המיוחדות...
התפריט של הדיסק השני, שנמצא כביכול בתוך חדר הטלוויזיה, מציג בהתחלה שתי אפשרויות, "Activities" ו-"Features". חלק הפעילויות מיועד בעיקר בשביל הצופים היותר צעירים של הסרט, לאמור מתחת לגיל 9. הפעילויות כוללות משחק שמלמד אתכם לרקוד כמו האומפה לומפה, סדרת משחקים תמוהים שמטרתם להשיג כרטיסי זהב, משחק סידור אגוזים של הסנאים, ומשחק מכונת ההמצאות. לא טרחתי ממש לחקור אותם, החלק היותר מעניין והיותר מבוגר הוא חלק ה"תוספות".


צ`רלי במפעל השוקולדה. הילדים הקטנים יאהבו, הבוגרים ביותר גם ימצאו עניין.

קודם כל, התוספות מתחילות בסרט עם הכותרת "Attack of the Squirrels". זהו סרט קצר על הכנת הסצנה בחדר הסנאים, הסצנה שבה ורוקה נגררת על ידי כל הסנאים אל תוך פיר האשפה.
ובכן, ייתכן כי חשבתם שהסנאים הללו נעשו באנימציה, כמו הרבה דברים היום. אבל זאת טעות. כן, טים ברטון מספיק מופרע כדי לרצות להכין את כל הסצנה הזאת עם סנאים אמיתיים לחלוטין.
הסרט מספר על כל הכנת הסצנה ואימון הסנאים, שידועים כחיה מאוד פראית וקשה לאימון. כיצד גרמו לסנאים לדפוק אגוזים ולעשות כאילו הם מקשיבים לתוכנם, לפצח אותם בלי לאכול אותם תוך כדי ולשים אותם במסילות הכחולות הקטנות, ולאחר מכן לגרור ילדה קטנה לאורך הרצפה? שאלה מעניינת, הסרטון הקצר הזה מסביר הכל.
לאחר מכן יש סרטון בשם "The Fantastic Mr. Dahl", סרט שהוא ביוגרפיה קצרה על החיים של רואלד דאל, מחבר הספר המופלא "צ`רלי והשוקולדה" שעליו נעשה הסרט. אם חשבתם שפה תשתעממו, טעיתם בגדול, מסתבר שדאל היה שובב לא קטן, ושחייו היו משעשעים מאוד, כמו ספריו.
הסרט הבא, אחד האהובים עליי, הוא הסרט "Becoming Oompa-Loompa". הסרט מספר על דיפ רוי, השחקן הגמד שעשה אודישן להיות אומפה לומפה אחד מבני רבים שהיו מתוכננים, ולפתע הפך בהחלטה מוזרה לכל האומפה לומפה בסרט. בגדים שונים, צעדים שונים, מיקומים שונים, כולם אותו דיפ רוי.
ובעצם אפשר להגיד שאנחנו רואים כאן שחקן ששיחק כמה עשרות תפקידים באותו סרט. שלושה חודשים לפני שהתחילו בכלל לצלם את הסרט הוא התאמן עם הכוריאוגרפים על כל צעדי הריקוד השונים של כל האומפה לומפה, עשה קטעים שונים ומשונים מראש שבט אומפה לומפה ביעד, דרך נגני רוק אומפה לומפאים ועד לאומפה לומפאים בחליפות לבנות מרכיבים משקפיים ענקיות.
את הכל הוא עשה בעבודה אורכה ומתישה של שעות רבות ביום. סרטון מאוד מוצלח ומשעשע.
הסרטון הבא הוא "Making the Mix", הסרטון האחרון שמספר בכלליות על עשיית הסרט, האפקטים, המוזיקה וכהנה וכהנה.
ביחד הם כולם מצטרפים לכשעה של הנאה וצירוף של המון הוכחות לעובדה שטים ברטון הוא משוגע עם תעודות.
הפעילויות אומנם ילדותיות ולאו דווקא מתאימות לסרט הזה, שהוא בסופו של דבר לא רק סרט ילדים, אך כל עוד מתעלמים מזה גם הבוגרים ימצאו בו עניין. די וי די מוצלח מאוד.
ציון בסולם הדלגשון: 8.7

וזהו להיום. מהדורת הסרטים הסתיימה. ממליץ לכם לנסות הכל בפוסט ובמיוחד את בליפ ועדיף כמה שיותר מהר, כי מי יודע כמה זמן הוא יישאר עוד בקולנוע.
ולהתראות עד הפעם הבאה!

מנצלשבך דלגשון מודיע

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מנצלשבך דלגשון מודיע אלא אם צויין אחרת