44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

משל הכריכים והפירות

היה היה ילד אחד, שנהג לפתוח את הילקוטים של חבריו לכיתה, לבדוק מה הביאו לארוחת עשר, ולקחת לעצמו כריך או פרי שחשק בהם. לפעמים עשה זאת באין רואים, לפעמים ראו אותו. וצידוק היה תמיד בפיו: הכריכים והפירות הם שלו ממילא, אלוהים נתן לו אותם. אמנם אין לו מקום בבטן לכל הכריכים והפירות, אבל בעיקרון, הכל שלו, כך שלא מדובר בגניבה. היות שפעמים רבות נתפס בזמן המעשה, ספג גינויים מחבריו לכיתה, וגם מכות ספג מפעם לפעם. לפעמים גם ספג אותן מילד שהיה חסר לו משהו בתיק, אף שלא נתפס בשעת מעשה והכחיש את מעורבותו מכל וכל. בכל פעם שספג מכה, היה הילד מתמלא ברחמים עצמיים ומצטווח בקולי קולות: תמיד נטפלים אלי, כולם גונבים ורק אותי מאשימים, רק לי מרביצים, איזה עולם מר ואכזר ואנטישמי.

ואני, יותר ממה שאכפת לי על ארוחת העשר שלי, אני לא יכול לסבול את הצדקנות שלו. פשוט לא יכול.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת