00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

דירה קטנה במדבר - יומן שיפוץ - פרק רביעי

בשבוע החולף ביקרנו במצפה רמון ובדירה שלנו, פעמיים.

לנסיעה הראשונה הצטרפה אלי שגית, שמלבד היותה חברה וקולגה היא גם בנאית על.
שגית ושביט בונים את ביתם בקיבוץ גת, במו ידיהם ממש. פרוייקט חיים מרגש, אותו היא מתעדת בבלוג הבניה הזה - http://houselevgat.blogspot.co.il/2015/11/blog-post.html?spref=fb 

הלינק הזה יוביל אתכם לרשומה האחרונה שהתפרסמה היום, אבל אם תדפדפו לאחור תוכלו לקרוא על כל התהליך, מתחילתו ממש. מבטיחה לכם שגם אתם תישבו בקסם ותצטרפו למועדון המעריצים של משפחת לב  indecision

אז נסענו. בדרך הייתה לנו תחנת עצירה קטנה במדרשה, לשם החזרתי את יעלי אחרי כמה ימי מחלה בבית.
הכניסה הזו, שארכה דקות ספורות, עלתה לי בכאב לב גדול... ואני אסביר:

זו דלת פנים שמחברת בין המטבח למרפסת השירות בדירה במצפה - 

בעיני רוחי דמיינתי איך בחור הזה שבדלת תותקן זכוכית כזו של פעם, צהובה.

בגדרה יש זגג ואיש מסגרות מעולה ששמו שלומי. חוץ מזה שהוא עושה יופי של עבודה, יש לו גם מחסן פלאים שבתוכו מסתתרים אוצרות שעין אדם לא שזפה אותם עשרות שנים...
אז הלכתי לשלומי, שאלתי אולי, במקרה, יכול להיות שיש לו משהו כזה, כמו הזכוכית הצהובה שראיתי בחלומותי?... ואכן! מאיזשהו מקום נשלפה זכוכית צהובה-כתומה, משוריינת, כזו של פעם, עם שתי וערב של חוטי מתכת בתוכה...

לא היה גבול לשמחתי! בדיוק מה שרציתי! cheeky
שלומי עטף לי את הזכוכית המהממת, הניח לי אותה באוטו ונפרדנו בהתרגשות.

את ההמשך המצער אתם כבר מבינים לבד.... נכנסתי למדרשה עם שגית ויעלי, כמובן ששכחתי לגמרי מקיומה של הזכוכית בבגאז', נסעתי מהר מדי על הבאמפר (שהוא כל כך גבוה שאין לי ספק שבחורף יורד שלג בפסגתו... wink ) ורעש הזכוכית המתרסקת ישווה רק לרעש ליבי הנחמץ נוכח האובדן...  באסוש שאין דברים כאלה.

נפרדנו מיעלי (בזמן שכל מה שבא לי לעשות הוא ליבב על אובדנה של  זכוכית הפלאים שלי...) וירדנו למצפה.
בחניה של הבנין פגשנו את אורי, איש האלומינים המופלא שלנו. בשאריות תקוותי בקשתי שיציץ בזכוכית הארוזה, אולי אפשר יהיה עוד להציל ממנה משהו.. ולא. כלום. נאדה. אין מצב. עשיתי אחלה רסק זכוכית angry

זה הזמן לדקת דומיה.

(את הקטע של כל ה"היית צריכה לעשות ככה..." , "נורא חבל שלא עשית ככה וככה..." ו"בפעם הבאה כדאי שתעשי ככה..." אחסוך מכם, בטוב ליבי).

טוב, יש גם הפי אנד.
למחרת חזרתי אל שלומי, אבלה וחפויית ראש. 
חיטוט זהיר במחסני הקסם הוליד זכוכית מהממת לא פחות. גם צהובה, גם מפעם, גם משוריינת וגם עם דוגמא!!!


נכון שאין דברים כאלה??? indecision

 

טוב. נחזור למצפה.

אני כאמור עוד קצת באבל על הזכוכית, אבל זה לא מונע ממני להתפעל מההתקדמות של השיפוץ בדירה. אנחנו בדיוק יום אחרי הגשמים הגדולים בדרום והשמיים כחולים וצלולים. האוויר כל כך מתוק ונקי שהריאות כואבות כששואפים...

החלונות הגדולים, נטולי האלומינים, מאפשרים הצצה ליופי הזה שבחוץ (שנראה נפלא, על רקע המהפיכה שבפנים surprise...)

בתמונה הבאה הצצה מכיוון הסלון אל מסדרון החדרים -

והנה גם שגית, שמשתלבת מעולה בצוות של עוזי החשמלאי ושאר החבר'ה (היא אשכרה קיבלה הצעת עבודה... cheeky )

אנחנו נפרדות מכל הצוות בדירה ויורדות למכתש. השיטפונות האחרונים מילאו את הגבים והבריכות והכל יפה כל כך, שאין לתאר - 

אחרי הטיול הקטן שלנו, אנחנו נפרדות גם מהגמל ומתחילות להתגלגל צפונה.

את עצירת התה-ועוגת-גבינה שלנו אנחנו עושות בקורנמל. מלבד חוות עיזים וחנות גבינות יש כאן גם מסעדה חמודה בקרון רכבת, עם נוף מעולה.

וזהו. יאללה הביתה. חזרה למרכז הגשום...
כבר לא יכולה לחכות לפעם הבאה ששגית תצטרף אלי לעוד יום מצפה... 

אתמול נסענו שוב, הפעם עמיר, אני וצעירת ילדינו, ענבל.
התחנה  הראשונה שלנו הייתה אצל אורי, איש האלומיניום, בירוחם.  וכן, הפעם הזכוכית הגיעה שלמה, תודה ששאלתם surprise

בינתיים כבר שעת צהריים ואנחנו, כרגיל, רעבים.
והפעם אוכלים ב"חבית".

עסקית צהריים כייפית, יופי של מרק בצל.. אנחנו מוכנים להמשך היום שלנו.

בכל ביקור אני מתרגשת לראות את ההתקדמות...
החיפויים בשירותים ובמקלחת כבר מקבלים צורה - 

התמונה הזו של המקלחת צולמה מהחלון (שיוצא אל מרפסת השירות שלנו...) לכיוון דלת הכניסה של חדר הרחצה - 

רואים את סף המקלחון הבנוי?... אז מכיוון שכל אחד זכאי לשריטות שלו, הסף הזה הוא תוצר השריטה שלי (ואנחנו לא שופטים... wink ).
אני ממש לא אוהבת כשהמים במקלחת יוצאים החוצה... אפילו לא טיפה. אפילו לא קצת. אוהבת לצאת מהמקלחת אל ה"יבשה".


בחורף שעבר היינו בסופ"ש קטן במילאנו, וב - B&B בו התאכסנו היה למקלחת סף כזה, בנוי, גבוה וחינני. מייד חמדתי כזה גם לעצמי... והנה!

ומהכיוון השני - 

מעל חצי הקיר תהיה זכוכית. מעברו האחד המקלחון ומעברו השני, ארון הכיור.

הקירות כבר מתחילים לקבל שיוף והחלקה (נאלצתי להפרד מהמדבקות של הנסיכות של דיסני  devil )

וככה נראה המבט מהחדרים לכיוון הסלון -

המשיכו לעקוב! כל החלקים הממש פוטוגניים בשיפוץ עוד לפנינו cheeky

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת