00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חתולה יוצרת

הרפתקאות חתולי8 בארץ הסקראפ

הולנד, חלק שישי- חסידי אומות העולם

25/10/2015
הולנד, חלק שישי- חסידי אומות העולם

יום חדש עולה על רוקנייה ואנחנו פותחות אותו בארוחת בוקר עתירת גבינות ושאר ממרחים מיוחדים וסיבוב מדווש בכפר. 
לאחר מכן אנחנו נוסעות לכפר הולדתה של אטלמה, זאודלנד (Zuidland) שמו. אנחנו נוסעות לבקר את אמא של אטלמה. גם אותה לא ראיתי למעלה מעשר שנים ואני נרגשת לפגוש אותה. כן, הבאתי איתי מתנה... 

תמונות מהדרך היפה.


ההתלהבות שלי מהגדרות נמשכת.surprise
גם כאלה עתיקות מעץ וגם מודרניות...



 



 



 

 

 


מהיום הראשון שמתי לב למשהו מוזר...
הם נוהגים כאן על הקו המקווקו. לא לצידו. בהתחלה חשבתי שהם יורדים אל מה שנראה לי כשוליים רק כשמגיעה מכונית ממול (כמו בתמונה), אבל לא... הם נוהגים כך בכל כבישי האיזורים הכפריים.

 

 

 

הגענו לזאודלנד.
זאודלנד זהו כפר עתיק מאד. מ א ד. ורואים את זה עליו. הוא פחות מצודד מרוקניה.
במרכז הכפר ניצבת הכנסיה. בהמשך נטייל לידה ברגל ותראו תמונות נוספות ומעניינות.


 


 

 

בבית מחכה לנו אמא של אטלמה.
חיבוקים, נישוקים, החלפת מתנות.
אטלמה מצלמת אותי איתה והיא מצידה, מצלמת אותי עם אטלמה.

 

בפעם הקודמת שהייתי כאן היה כאן גם אבא של אטלמה. לפני מספר שנים הוא נפטר ועצוב לי קצת.
עצוב שהדור ההוא הולך ונעלם....

וכאן מגיע החלק הראשון של ההפתעה ששמרתי לי עבורכם.
תראו מה יש בסלון ביתם של ההורים של אטלמה.
(יש סיפור מרתק על הארון הזה אבל אני לא זוכרת את פרטיו המדוייקים. ביקשתי מאטלמה שתכתוב אותו ואז אספר לכם באחת הרשומות הבאות).


בדיוק! ארון לספר תורה.

 

 


אני מזכירה לכם שזהו אינו בית יהודי, ובכל זאת, תסתכלו מסביב.
על אדן החלון ניצב אוסף חנוכיות,

 


ומעליהן, תלוי שופר.

על השולחן בסלון ניצבים פמוטים לשבת.....


על מדף בספריה ישנן חנוכיות נוספות.

 

לאמא של אטלמה יש אוסף טרולים חמודים מהעולם.
גם אנחנו מיוצגים שם surprise

 


מתחת למדף הבובת יש מדף עם כמה ספרים שמוצגים לראווה.  וכאן מגיע החלק השני של ההפתעה:

שניים מהספרים כתבה אמא של אטלמה וכעת היא עוסקת בכתיבת הספר השלישי

הספרים, חברים יקרים שלי, עוסקים ביהדות האיזור.
ספר אחד על יהודי העיר הסמוכה (ברילה Brielle ) ומה שנותר מהם אחרי מלחמת העולם השניה. וספר אחד על יהודי האיזור כולו.
 


ואם זה לא ריגש אתכם דיו אז הנה החלק המרגש באמת.
סבא וסבתא של אטלמה, ההורים של אותה אמא שמחבקת אותי כאן בתמונות, החביאו, בזמן מלחמת העולם השניה כשיהודי האיזור הועלו על רכבות ונשלחו לאושוויץ וסוביבור, במרתף ביתם, יהודים.
על כך הם זכו בתואר "חסידי אומות העולם" ואפילו עכשיו, כשאני כותבת על זה העיניים שלי דומעות.

מה שלא ידעתי זה שמצפה גם לי הפתעה מרגשת.....

(שמתי לב רק עכשיו: מתחת למדף הספרים יש תמונה של איש בחולצה אדומה. זוהי תמונתו של אביה ז"ל של אטלמה)

יצאנו לטיול רגלי בכפר.
זהו הבית של ההורים של אטלמה. בבית הזה אטלמה גדלה.
החלק הלבן שבתמונה הזו  והחלק עם הלבנים החומות שרואים בתמונה שמתחתיה.

 

 

 

שתי נשים שאני כל כך אוהבת
אפשר לראות מאחוריהן את החנוכיות שעל אדן החלון.
 


 

 

ואל הבית הזה שלחתי שנים ארוכות את המכתבים שלי...
אל חברתי האהובה אטלמה

 

מבט אל הרחוב.

 

 

כשאמרתי לכם שהכפר הזה עתיק,
התכוונתי לכזה עתיק.....
תראו מתי נבנה הבית הזה.

 

ליד השכנים אנחנו פוגשים את הג'ינג'י הזה.
כעת הוא עסוק בארוחת הצהריים שלו, ואחר כך.. יעשה מה שחתולים הכי אוהבים לעשות.
עוד מעט תראו...

 

במרכז הכפר כיכר עתיקה ובה גזיבו.
לעיתים, לעת ערב, מגיעים לשם נגנים ומנעימים את זמנם של העוברים והשבים ובאי בית הקפה הסמוך.

 

 

אני מאד אוהבת את הבתים המקושטים האלה שמפוזרים בכל רחבי הולנד.

 

 

 

אמא של אטלמה שואלת אותי אם אני רוצה ללכת לראות משהו שהיא עשתה.
אני לא כ"כ מבינה למה היא מתכוונת אבל כמובן שעונה בחיוב. אם זה משהו שהיא עשתה, מובן שאני רוצה לראות את זה.devil

בדרך אנחנו עוברות ליד בתים עתיקים בעלי צורה מיוחדת.


בחלונות יש תמיד קישוטים.

 

וליד הפתחים, פסלים.

 

ואז, אמא של אטלמה עוצרת, מתכופפת, מנקה אבק ומראה לי.....
הלב שלי מחסיר פעימה!!

 

כן, אלו הן אבני נגף.
לא ציפיתי לזה כאן.
מכיון שאני מן המקפידים לא לנסוע לברלין ושכנותיה, לא ראיתי כאלה מעודי. לקח לי רגע להבין מה אני רואה.
אמא של אטלמה היא זו שיזמה את הנחת אבני הנגף ליד כל בית בכפר ממנו נלקחו יהודים למחנות ההשמדה.

בת של חסידי אומות העולם ובעצמה אחת כזו!
התפוח נפל קרוב לעץ.

 

אני נדהמת מעוצמת ההתרגשות שאוחזת בי.
העיניים שלי מאיימות לדמוע ואני, בינתיים, מצליחה להתגבר...

nonononoלזכרם!


הנה זה, ככה, בכניסה לבית הקפה.
המשפחה של אטלמה לא תיתן לזה להשכח!

 

 

 

 

 

אטלמה ואמה שואלות אם אני רוצה לראות עוד אבני נגף.
אני כמובן עונה בחיוב.

 

בדרך עוברות ליד הבית הזה.
אטלמה מסבירה לי מה פשר הכניסה הנוספת שנמצאת לצידה של הדלת. אבל אני עדיין שקועה בהתרגשות ולא ממש זוכרת את ההסבר.
נדמה לי שזה כדי להכניס הביתה דברים שרחבים מפתח הדלת.

 

 

ממשיכות לצעוד בכפר,


ומדי פעם נתקלות בקישוט ליד הבתים.

 

מגיעות לבית השני שבו גרה פעם משפחה יהודית שנשלחה לאושויץ..

 

קשה לי להשאיר את העיניים יבשות והן נרטבות להן....

nononoלזכרם!

 

אטלמה מצלמת אותי מצלמת את האבנים.

 

הבית והרחוב מטופחים.
וההסטוריה צורבת.

 

 

 

 

 

 


תראו איזה מרזב מדליק!
כשרוצים לקשט, היצירתיות חוגגת...cheeky


וגם כאן אמא של אטלמה דאגה שלא ישכחו....
לזכרו של שמעון לוי ז"לno

"כאן גר
שמעון לוי
נולד ב1879
נרצח ב 5.11.1942
אושוויץ"

 

אין יותר אתרים כאלה כאן בכפר ואנחנו מטיילות להנאתינו.
כרגיל, מטופח ויפה.

 

 

מתה על הדלת הזו.
ברור שגרה שם סקראפרית... surprise

 

אני אוהבת את התמונה הזו.
צילמתי את הקישוטים בחלון ומשתקפים בו הבית שממול ודמותה של אטלמה.

 

 

 

אנחנו מטיילות במחוזות ילדותה של אטלמה והיא מספרת לי  מחוויותיה כילדה ונערה כאן.

 

 



 

 

לתוך הנחל הזה אטלמה... נפלה פעם, כשהיתה ילדה.
וחזרה הביתה רטובה כולה....indecision

 


ממשיכות בדרכינו.

 


 

אני נהנית לצלם את חלונות הבתים.
כ"כ יפה...

אין לי ספק שבעלת הבית תפרה את זה!!
אני מדמיינת אותה מכינה את זה, תולה בגאווה על החלון ואז הולכת לכתוב על זה פוסט בבלוג שלה surprise

 

ומי גמר לאכול בינתיים??

מרים את הראש לבדוק מי מפריע לו לישון...
וחוזר לפעילות האהובה

 

אנחנו מתקרבות לכנסיה. מקיפות אותה כדי להגיע הביתה מהכיוון השני.

 

 

 



 

 

זו הגינה של הכנסיה וכאן אנחנו פוגשות חבר נוסף. הוא גר באחד הבתים כאן ממול.
אטלמה מספרת שהוא אוהב להכנס ולהתפנק אצל השכנים...

 

 

 

 

 

 

אחת הטראומות הגדולות של הולנד הוא ההצפה שאירעה כאן בינואר 1953 (הנה, מויקיפדיה, אם אתם רוצים לקרא קצת וסרטון ביוטיוב).
1835 הרוגים ו70,000 מפונים מבתיהם.
אמא של אטלמה מראה לי שלט הקבוע על קיר של בית ומסמן עד איזה גובה הגיעו המים.

 

 

עכשיו שימו לב.
הנה המגדל של הכנסיה..... 

 

והנה בית שניצב ליד הכנסיה....


אתם רואים?


לא, לא את הבובה המורכבת על האופניים.
את זה שלא חייבים לנסוע לפיזה!

כן, האדמה כאן לא יציבה ומגדל הכנסיה התגלה עוד בזמן הקמתו כ... לא ממש ישר...wink


מה לא רואים?
הנה כאן ב ט ו ח אתם רואים!!

 

הבית הזה כ"כ מתוק,

 
אבל קצת מלחיץ לגור בו....

 


חוזרות לרחוב שבו גרה אמא של אטלמה.
קפה, עוגיות, מתנות נוספות לאורחת מארץ הקודש
ואנחנו מפליגות לנו לקצת שופינג ...
אה, ואמא של אטלמה גם דוחפת לנו בננות לדרך (יש לנו נסיעה של כ 20 דקות בלבד, אבל אמא זו אמא ולנו נתנו שתי בננות).


בחצר האחורית, לפני שאנחנו יוצאות אטלמה מראה לי את הפרחים של השיח הזה. הם נולדים ירוקים, וככל שהם מתבגרים הם הופכים לורודים.
(בדיוק ההפך מבני האדם surprise ).

 

 

 

 

נפרדות ליד השער האחורי של הבית, זה שפונה אל הכביש שממנו הגענו ושם החניה.
גם כאן יש נקודה מעניינת.
השער צבוע בצבעים שאמא של אטלמה אוהבת.
אבל אם תשימו לב, הקטע הימני שונה קצת בצבעים. במקום האפור יש לבן, והוא נמצא בין שני פסים כחולים.
לא, חברים, זה לא מקרה, וגם לא בגלל שנגמר הצבע האפור.
אמא של אטלמה צבעה את הקטע הזה כמחווה לדגל אחד, שמוכר לנו כ"כ...


אמא ובת שיושבות לי בלב

 

סתם בית יפה בדרך,
ואנחנו ..בדרך לגן עדן, אבל עליו.... ברשומה הבאה.

 

 

אם בא לכם להציץ במפת האיזור, אז כאן ניתן לראות את זאודלנד שם בילינו הבוקר, את עיר המחוז הלווטסלאוס, את ברילה שהזכרתי קודם לגבי הספר ואת רוקנייה, הבית שלנו surprise

 

נכון שהיה בוקר מרגש כפי שהבטחתי?

תודה שאתם כאן חברים

 

 

 

 

kiss ט' בחשוון תשע"ו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

41 תגובות

visitors
אורחים החל מ1.5.13
Free counters!
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חתולי8 אלא אם צויין אחרת