00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Cherry Blossoms

מסעות למעמקי הנשמה

מסכים

את  הראשון אני הבאתי הביתה. מסך שטוח, 32 אינטש, שאפשר לראות בו טלוויזיה ביחד, לא משהו מיוחד. מתנה שקיבלתי מאיפשהו.

וזה הספיק, לתקופה. אחר כך הגיע השני, מחשב נייד יד שנייה, שאמור היה לספק את הצרכים של שנינו- אני, עם הלימודים והכל, והוא, לצרכי תקשורת וחיפושי עבודה. חלקנו אותו כמה חודשים. ואז הוא קיבל אחד מהעבודה החדשה, ולכל אחד היה את שלו. את הקטן והחכם כבר קיבלתי ממנו, לא לכבוד אירוע מיוחד, פשוט הרגיש שאני צריכה אחד. לא הייתי צריכה. אבל ברגע שמתחילים אי אפשר לחזור לאחור, קשה להבין איך חיית מקודם. הכל זמין, מהיר, מיידי. כל מה שאני צריכה, וגם לא, אצלי בכף היד בכל רגע נתון. הרגשה משכרת. התחלתי לבדוק את המשחק ההוא, שכולם היו מדברים עליו אז, בדקתי לעומק. גם לחלומות הוא היה נכנס לי. ובשיעור, פחות עניין להתרכז מה המרצה מדברת כי כל כך הרבה דברים קורים בעולם בדיוק באותו הזמן. היו גם כמה יתרונות לדבר הזה, לא אשקר. אני פשוט לא זוכרת מה הם.

את המחשב הנייד החדש יותר (אבל עדיין יד שנייה) קיבלתי כמה שנים מאוחר יותר. אחרי שהרגתי את שני הקודמים. קל יותר, מהיר, ואפילו נכנס איתי למיטה! אני עם שלי, הוא עם שלו, כל אחד וערכת הבידור-המותאמת-אישית-שלו (התפקידים הפונקציונליים הראשוניים מזמן נזנחו). כמו בטיסה טרנס אטלאנטית רק שלא צריך לנדנד לזה שיושב במעבר כשצריך לקום ללכת לשירותים. הבינוני נחת עלי בהפתעה גמורה. מתנה ממנו ליומולדת העגול. בכלל לא ציפיתי. קצת הופתעתי, למען האמת, שהוא חושב שעדיין חסר לי, מסך להתרכז בו. הייתי מוקפת! הייתי משתמשת בשניים בו זמנית!! בשביל מה עכשיו זה עם הגודל הלא ברור? אבל ניסיתי, לא רציתי לאכזב, להיות כפויית טובה, להיות מאחורה. אז הייתי מתחילה עם הגדול ועוברת לבינוני או- מתחילה עם הבינוני ועוברת לקטן, כל מיני שילובים כאלו. זה לא היה נחוץ, אבל זה עבד.

אני לא זוכרת בדיוק מתי התחלנו להתרחק ואם זה היה קשור לזה בכלל. אולי כשהוא התחיל לראות 'האישה הטובה' ברצף, את כל העונות, אולי אז אני הפסקתי להיות האישה הטובה, בשבילו. כי לי היה את עשרות הסדרות האחרות שפחות עניינו אותו או שלא היה יכול לצפות בהן בגלל השפה וכל אחד נהיה ספון בתוך שלו.  ביחוד אחרי יום עבודה ארוך, שרק צריך להרגיע קצת את הראש, להעביר אותו למצב פאסיבי. וגם בסופי שבוע, זה הרי הזמן להתפנק ולעשות את מה שבאמת מתחשק לעשות במעט הזמן הפנוי שיש לנו בתוך כל החיים העמוסים האלה..לא?   היינו נפגשים פעם-ב על הספה, לצפייה משותפת. אני הייתי בוחרת לרוב את הסרט, תמיד היה מעריך את הטעם המשובח שלי. כשהוא עזב, השאיר את רובם מאחורה, אולי היה כבד מדי, יותר מדי, אולי גילה משהו אחר שמסב לו אושר שלא רק מרצד לו מול העיניים, לעולם לא אדע.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CherryBlossoms אלא אם צויין אחרת