00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

קארמה, חלומות, אהבה ואמריקה...

בדרך לגרין קארד, וזיכרון קודר מהוואי.

אתמול סוף סוף קיבלתי מההגירה כאן את ההודעה הרשמית שאני חוקית!!
הללויה!!
אומנם עדיין לא נקבע לי ראיון, אותו ראיון סופי שבו המסע המטורף יסתיים בהצלחה 
ואוכל לבקר את משפחתי וחבריי בישראל.
אך הם נתנו לי אור ירוק וכרטיס עבודה לשנה ומספר סושייל סקיורטי.
עכשיו נותר לחכות לראיון המיוחל בעוד כמה חודשים, ובעזרת השם אוכל להגשים את חלומי ולראות שוב את משפחתי וחבריי אחרי 4 שנים!
חלום שהוא משאת נפשי... שרק עליו אני חושבת ורוצה ומשתוקקת.

זה קצת מצחיק כל העניין של העבודה, כי יש לי עסק - ובעצם אף פעם לא הפסקתי לעבוד
יש כאן באמריקה המון סתירות... כולם יודעים שרוב החבר`ה שעובדים הם ללא ניירות, אף אחד לא בודק ולא באמת איכפת
(תודה לאל)
כמו שכולם יודעים שבלעדי המקסיקנים שעברו את הגדר (ונשארים ועובדים ויש להם חשבון בנק והכל) אמריקה היא לא אמריקה
אף אמריקאי לא באמת יעשה את העבודה שהם עושים.

כל העניין הוא שונה לגמרי מהארץ...
נותנים לך כאן שקט ומנוחה ואף אחד לא רודף אחריך או עוצר אותך ברחוב.
אבל זה אומר שאסור לך גם לעשות טעויות.... וזה אומר, שאם תגנוב או תעשה עבירה בכביש או כל מה שנחשב "פשע"
תמצא את עצמך מהר מאוד עם בעיטה בתחת חזרה לארצך.
אך מצד שני ארה"ב באמת נדיבה עם המהגרים, ואפילו הם זוכים לעזרה וסיוע מהממשלה אם תצטרך.
לדוגמא: חברה שלי ישראלית (לא חוקית) שילדה כאן תינוק ולא שילמה שקל וזכתה לביטוח מלא.
או דוד של בעלי שמעולם לא סידר את הניירות ועדיין זוכה לעזרה כספית חודש בחודשו קצבה מהממשלה.

ארצות הברית היא בהחלט המקום שלי.
אני אוהבת את זה שיש כאן קיבוץ גלויות של צבעים, תרבויות שונות, מגוון רחב של אנשים מכל קצוות העולם
שזה המקום היחידי שהם יכולים להטמע בין כולם ולהיות אותו הדבר... 
השונה הוא הרגיל כאן! 
מיקס אחד גדול. 

אני מאוד מתגעגעת לישראל, לבית....
אך באותה הנשימה אני גם יודעת, שהיא צפופה לי. 
אני מתגעגעת לאווירה המיוחדת בשישי שבת - שיש רק בישראל!
לחגים בישראל....
אני מתגעגעת לאמא שלי (שהיא לפעמים מעצבנת ברמות)
מתגעגעת סתם לשבת עם אחי היקר ( + 3 אחיינים חדשים שנוספו למשפחה ושעדיין לא הכרתי)
מתגעגעת לדבר עברית שוטף ורהוט, לא כפי שקורה כעת, שיוצא לי ערבוב של מילים באנגלית עם העברית ללא שליטה
כי הראש כבר חושב ב 2 שפות...
מתגעגעת לזמינות המלאה שבלרכוש ספרים בעברית!

אפילו לריב בעברית!!
אתם יודעים איזה קשה זה לריב עם בעלי באנגלית???
בא לי להיות מובנת ישר.
לריב בשפה אחרת ולתרגם כעס - זה פאקינג סרט!!

לפעמים כל החיים שלי בארה"ב נראים לי כמו חלום לא אמיתי....
איך ייתכן שאני "ג`ני מהבלוק" גרה במיאמי החלומית, נשואה לגבר לטיני, מנהלת עסק מצליח, מרוויחה כסף מעולה
חיה חיים טובים ושלווים רוב הזמן...

אמא חורגת!!! אני!!! ל 3 ילדים של בעלי מנשואים קודמים

אני....
שהגעתי מעיר ליד ירושלים, שלא ידעתי בכלל את השפה...
שהיה לי את הביצים "להתאבד" ולקפוץ למים עמוקים בטירוף.
הגעתי עם המון פחדים וחששות ובצדק....
באמת שללא הכנה וזירו בשפה, ובניסיון.
היום זה נראה לי הכי מטורף והזוי שיכול להיות!!
מי המשוגע שעושה דבר כזה??? ולבד לבד???
מסתבר שאני מספיק מטורפת וגם סקרנית לקחת את האתגר בשתי ידיים ולעוף עליו, ויאללה שיהיה מה שיהיה!!

הדבר היחיד שלקחתי איתי היה את האמונה שאלוקים איתי ויהי מה!!
הוא איתי בכל מקום שאלך! הוא תמיד איתי.... וזה לא חשוב כמה ארצות אעבור וכמה קשיים יהיו בדרך!
ותאמינו לי.... היו קשיים וכישלונות, ואנשים רעים, ואכזבות, המו-ן!!!

בעיקר מיהודים שאתה באמת תמים לחשוב, שאלו "האחים" שלך.... הם לא יתנו לך ליפול!
הם הרי יודעים שאתה לבד כאן... הרי לא הגיוני שיהודי יהיה זאב ליהודי אחר (ובעיקר ישראלי לישראלי)
אך מה עצוב היה לגלות שישנם רבים שהכסף עיוור אותם! אין אין בהם טיפת רגישות
שאלוקים זו מילה זרה להם... ואין להם נשמה!
שלא יהססו לזרוק אותך לרחוב באותה שניה שלא תמכור להם מספיק בעסק.
וזה לא מעניין אותם לאן תלך והיכן תישן ושאזל לך הכסף.

כן כן.... קרה לי בהוואי.
בחור בעל עגלות שקנה לי כרטיס טיסה מאורלנדו להוואי לעבוד בשבילו, ובהתחלה כולם מפתים אותך שהכי קל לעבוד אצלם
ואתה תגור עם עוד ישראלים בדירה יפה, בהוואי, ותמכור בקניון, ותעשה מלא כסף... והם נשמעים הכי מקסימים בעולם.
ואתה מאמין בטוב, מאמין להם, ולמה לא?? הרי ישראלי לא ידפוק אותך נכון??  אנחנו הרי מאותו "הכפר"

אז זהו שכן! ובגדול!
והבן זונה אחרי יומיים (לא נתן לי אפילו צ`אנס) העיף אותי.
ולא שילם לי על העבודה, וניצל את זה שאין לי ניירות - ומה תעשה?? תתבע אותו כשהוא מעסיק אותך ב"שחור"?? 
כשהתחננתי לפניו שבבקשה ייתן לי אפילו לישון על הרצפה, רק עד שיהיה לי לאן ללכת.
הוא צרח עליי וסירב בתוקף ונתן לי עד הלילה לארוז ולעוף!!
ואני באמצע שום מקום... בהוואי, בלי כסף כמעט, בלי מקום להניח את הראש...
בחורה לבד ברחוב... ותתפלאו, הוואי מלאה בהומלסים... איך לעזאזל הגעתי למצב הזה????
מביטה לשמיים וקוראת לאלוקים....
בוכה, ומסרבת להאמין כמה אנשים יכולים להיות אכזריים???
אנשים שהאלוקים שלהם הם כסף ועגל הזהב!
הפרה לא נתנה חלב יומיים, יאללה בוא נעיף את הפרה ונבעט לה בפרצוף!
ונחליף לפרה חולבת אחרת... פרה שמביאה ישר תועלת.

בקיצור, חיפשתי את חב"ד 
חב"ד הבית של היהודים בכל מקום! באמת ובתמים בית, בית אמיתי!
הגעתי באפיסת כוחות, מותשת ובוכה וחסרת אונים.
סיפרתי בדמעות לאישתו של הרב את אשר קרה... ושבעוד שעתיים אם אני לא אבוא לקחת את המזוודה 
הם יזרקו אותה ואותי לרחוב. 
יש לי שעתיים.
ואין לי לאן ללכת!
ומה לעשות. 
ומה יהיה???? 
ואני אפילו לא מכירה כלום בהוואי.

פחדתי. 

כאשר אתה בארץ זרה ובעיקר "חדש" במקום 
אתה תמים.
גם אם אין סיכוי שבארץ שלך יקרה לך דבר כזה
הזרות חושפת אותך למצבים שלעולם לא נחשפת אליהם בעבר. 
היום כאשר אני כבר "משופשפת" בארה"ב וגרתי כבר במס` ארצות - אני יודעת מה לעשות במצבים כאלה.
(הדבר הראשון: כסף בצד וחשבון בנק אמריקאי!!)
אבל כאמור, אין חכם כבעל ניסיון....
וכמובן שיש המון אנשים "טובי לב" שלא יחלקו איתך את הידע של "מה צריך ולא צריך לעשות"
כי יש להם אינטרס לתפוס אותך "ירוק" וחלש וחסר ניסיון.
הם חושבים שבגלל שהם מריצים עסק בארה"ב, יש להם את הזכות לרמות ולעשוק או לא לשלם לישראלים "טריים".
 
המקום שכולם מתלהבים, תמיד ישאר בעיני זכרון רע ומסויט כ"כ.
למרות שזה קרה לפני כמה שנים, זו הייתה ההתחלה שלי בארה"ב.
זכרונות ואנשים שלעולם לא אשכח, לטוב ולרע!

בקיצור, רעייתו של הרב, אישה מדהימה ומקסימה
אירגנה שמישהו יגיע איתי וייקח את המזוודה שלי, מאותה דירה ארורה, ובן זונה כלב של בן אדם שקורה לעצמו "יהודי". 
וכך חזרנו לבית חב"ד והם היו פשוט מצילי חיים!!
הם סיפרו לי שהבחור הזה מוכר מאוד להם וזו לא הפעם הראשונה שהוא זורק חבר`ה לרחוב אחרי שעבדו בשבילו..
הם סידרו לי מקום לישון בו כמובן.
התכנית שלי הייתה, שלפחות יהיה לי מקום לישון ואמצא עבודה אחרת בקניון, אעבוד ויהיה לי מספיק כסף לעוף משם
לקנות כרטיס טיסה. 

לפני כל זה חשוב שאספר לכם.
לחב"ד המדהימים היה חדר במלון יוקרתי, זה היה חדר שהם השתמשו בו לשישי שבת כשהם לא יכולים לחזור הבייתה ברגל
והמלון צמוד לבית חב"ד.
בכל השבוע הם לא עשו בו שימוש, אך היו צריכים אותו לסופשבוע.
בקיצור, מצאתי את עצמי יום אחד כמעט ברחוב - ויום למחרת ישנה במלון יוקרתי בלב הוואי...
מתעוררת בבוקר לחדר מפנק עם מרפסת ונוף מהמם ובריכה ומה לא....
חלום לא???

זה לימד אותי 2 דברים:
1) זו אמריקה... יום אחד אתה למטה למטה, אבל זה לא אומר שלא תסיים את היום בסוויטה מפנקת.
2) לא להתרגש מכלום! לא כשאין לך, ובטח לא כשיש לך....
אתה הרי לא באמת מסוגל להתרגש כשהכל כ"כ קיצוני ובלתי מאוזן בחייך. 

והדבר הכי הכי חשוב (ועוד אספר לכם לא מעט סיפורים עד כמה בתחילת החיים שלי בארה"ב הכל היה קיצוני לטוב ולרע)
אלוקים תמיד תמיד איתי!!!
ויש לי רק אותו.....
ואין שום דבר מלבדו! 
והוא לעולם לא ייתן לי ליפול!

אז לסיום הסיפור: אם אתם חושבים שבאמת באמת נהניתי להיות בסוויטה המדהימה, כמעט חודש ימים
יש לכם טעות.... אתה לא באמת יכול להיות מאושר, כשלפני רגע היית כמעט הומלס ועכשיו אתה במגדל השן!
ממש לא!!!
הייתי יותר מבוהלת מהקיצוניות שהדברים קורים.

יום למחרת כבר מצאתי עבודה בעגלה של שעונים בקניון.
חשתי כבר יותר רגועה כשיש לי מקום לישון...
אך גם ידעתי שזה זמני, ועוד יותר: הראש כל הזמן עבד מה לעזאזל אעשה, והיכן אישן כשיגיע שישי שבת
כשאני אמורה להחזיר את המפתחות לחדר לכבוד הרב ולאישתו?

הכל היה תזזיתי מאוד....
ביום שישי לפני הדלקת הנרות הייתי רצה לחב"ד להחזיר להם את המפתחות
להיות בארוחת שבת בחב"ד, ולישון על הרצפה בבית כנסת.
בבוקר שבת הייתי ממהרת לשטוף פנים להתלבש, ולרוץ לעבודה לפתוח את העגלה.
ואז במוצ"ש לרוץ שוב, לקחת את המפתחות לחדר במלון.
ולהתכונן לעוד שבוע של עבודה. שדווקא אהבתי!
וגם התחלתי ללמוד למכור היטב בעיקר ללקוחות מיפן.


כמובן שהרגשתי בושה מאוד גדולה מהם שאני עובדת בשבת...
לא סיפרתי והם גם לא שאלו - כנראה תיארו לעצמם...
אך לא הייתה לי ברירה. הייתי חייבת לעבוד כמו חמור כדי לחסוך כסף לטיסה ולהתחלה חדשה.
ודווקא הלך לי טוב בעבודה הזו! 
אבל משהו כל הזמן אמר לי שאני חייבת לעוף משם... 
לא ראיתי את עצמי גרה וחיה בהונולולו.
אפילו הוולמארט שלהם פצפון! ובקושי יש קהילה יהודית...
זה לא היה בשבילי. למרות שהעבודה החדשה והבוס (מלבנון כן כן) היו ממש טובים ומוצלחים. 

זה גם מה שמוכיח ולימד אותי עוד דבר: תשפוט אנשים לפי אישיותם, ולא מוצאם. 

הבוס שלי היה מלבנון! והוא היה הגון ותמיד שילם בזמן, ועזר לי רבות וכיבד.
ולעומת זאת, הבוס המקולל הישראלי יהודי - לא שילם לי וזרק אותי לרחוב
כשהוא אומר לי בפנים שזו לא בעיה שלו לאן אלך ומה אעשה - "אני לא יודעת למכור" וזהו!
רק ביקשתי ממנו כמה ימים שייתן לי לשהות בדירה עד שאמצא עבודה אחרת ואעוף.
לא היה איכפת לי לישון על הרצפה רק כמה ימים. 
אבל הוא סירב. והתגלה כמנוול רשע.ללא מצפון. 
ואני משוכנעת ובטוחה שאין לו ברכה בעסק! 

מה אתם חושבים שהרגשתי, כשיהודי טורק לי את הדלת, וערבי אמריקאי מעסיק אותי
ובאמת היה הגון ועזר לי רבות.
זה גרם לי גם להתבייש לספר את הסיפור שיהודי התנהג כגוי מוחלט. 
ולבנוני פתח לי דלת.
באמת בושה.

יש דברים שיכולים לקרות רק באמריקה!

יש אנשים טובים ורעים בכל הגדלים והצורות, והתרבויות. 
זה עוד שיעור שלמדתי. 


וחב"ד הצילו לי את החיים!!!
הם מלאכים בדמות אדם, ועזרו לי יותר מפעם אחת. 
הם אכן הכתובת של היהודים בעולם!

היום שברוך השם יש לי עסק מצליח וכסף, אני לעולם לא שוכחת לתרום להם.
וכמה שאתרום זה לא יחזיר אפילו לא חצי ממה שהם עשו עבורי, ועבור כ"כ הרבה ישראלים
שבמצוקה ואין להם לאן לפנות ורחוקים מהבית. 

סוף דבר: לאחר כחודש שחסכתי כסף מהעבודה, קניתי כרטיס טיסה ללוס אנגל`ס. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שיחות עם אלוקים1 אלא אם צויין אחרת