11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

לונדון למתקדמים חלק ז׳: לורדים ליום אחד

יום ד׳ 16.9.15: סיור בשכונות סנט ג׳יימס ומייפייר, ארוחה במסעדת Yauacha, שופינג והביתה

ביומנו האחרון מחליטה העיר לונדון להראות לנו מי היא באמת. הלא, לא סתם האנגלים סחים כה רבות בענייני מזג האוויר. מזג האוויר הוא עניין דינמי ומשמעותי על סדר היום אצלם. לעולם לא צפוי. לעולם מפתיע. גם כשבעצם צפוי שיהיה גשום. הבוקר קידם את פנינו בשמיים אפורים. עננים כבדים שלא משאירים מקום לספק. היום ירד גשם. הרבה גשם. מצטיידים במטריות ובמעילים קלים. 

אבל בינתיים רק אפור. וריח של גשם באוויר. הריח האהוב עלי. ריח טרי, רענן, נקי. ארוחת בוקר טובה עם קפה של Costa, רשת בתי הקפה האנגלית, שעובדי המקום מאד מתגאים בה, וחוזרים בפנינו ומזכירים מדי בוקר שהקפה הוא קפה קוסטה. בסדר, הבנו, קפה, בואו לא נצא מכלינו... אז ארוחת בוקר דשנה וכמה כוסות קפה (קוסטה) ואנחנו בדרך לעוד פגישה עם גלי המדריכה מחברת הטיולים ״לונדון אישי״ שתדריך אותנו שוב באחת השכונות בלונדון שעוד לא ממש התעמקנו בהן. למעשה, שתי שכונות: סנט ג׳יימס ומייפייר. מדובר בשכונה שמתגוררת בה המלכה (ארמון באקינגהם), והרחובות שמסביב משרתים את המעמד שדרגה אחת מתחת לה: לורדים, עשירים וכל אלה שחושבים את עצמם, ושיכולים להרשות לעצמם לחשוב את עצמם ליותר מכולם. 

פוגשים את גלי החמודה בתחנת Greenpark. כרגיל, אנחנו מגיעים מוקדם מדי, ומחליטים להסתובב קצת בפארק שליד התחנה. מן התחנה יוצאים בהמוניהם גברים, זקנים וילדים דוברי עברית צוהלת, לבושים ועטויים צהוב. הגבר והנער מברכים את כולם, מאחלים הצלחה למכבי תל אביב שתשחק היום מול צ׳לסי, מנחשים יחד עם הקהל הנלהב מה עשויה להיות התוצאה, וליבם נחמץ על שלא יהיו במשחק... 

תחנתנו הראשונה בסיור: מלון הריץ היוקרתי, כיאה לשכונה מכובדת שמכבדת את עצמה, המקום היוקרתי והנחשב בעולם נמצא בתחומה. גלי מסברת את אזנינו בסיפורים מעניינים על מלון הריץ המפורסם, ואנו ממשיכים לסייר בסביבה. אחרי המלון המפורסם, אנו צועדים ברחוב עם חנויות יוקרתיות ומאד שימושיות: חנות כובעים לאדונים וגברות:

לאחר עיון מדוקדק במצאי, או שוקלים ברצינות לרכוש את כובע הטייסים:

חלק מן החנויות ברחוב מתהדרות בסמל הבא:

(הסמל מצד שמאל למעלה). זהו סמלו של בית המלוכה. חנות שמתהדרת בסמל זה, סימן שמשפחת המלוכה בכבודה ובעצמה עושה בה את קניותיה. כמו כן, החנות נבדקת בפרקי זמן קבועים לוודא שהיא עדיין עומדת בסטנדרטיים המלכותיים. זו חנות נעליים שבה רוכשים את נעליהם בני המלוכה. הנעליים נתפרות ומעוצבות במקום על ידי סנדלרים אומנים, ומיוצרות לפי מידה לרוכש המאושר. הכנת כל זוג נעליים יכולה להימשך חודשים מספר. עלות זוג נעליים: כמה עשרות אלפי פאונד... ניתן למצוא שם נעליים מגונדרות לגברים, מגפי רכיבה לציד, ומבחר די עלוב ולא מושך של נעלי נשים. (אגב, קייט מסרבת לרכוש את בגדיה ונעליה בחנויות הסנוביות האלה, ועושה את קניותיה בחנויות רגילות כאחת האדם... או שכך לפחות מספרים). 

המלכה ויקטוריה, אף היא נהגה לרכוש את נעליה בחנות נעליים זו, וכמה מזוגות הנעליים שלה מוצגים לראווה באחד מחלונות הזכוכית בחנות. החנות, אגב, איננה מיועדת לחברינו הטבעוניים. הנעליים עשויות עור אמיתי, והלקוח מוזמן למשש סוגי עורות ולבחור מאיזו חיה הוא מעוניין שיתפרו נעליו. 

בעוברינו ליד החנות הבאה סינן הגבר קללה עסיסית שכוונה אל הרופאה שבגללה הפסיק לעשן לפני כ 4 שנים:

גלי המדריכה מצביעה על כל מיני בניינים כגון זה:

ומספרת סיפורים מעניינים על מועדוני הג׳נטלמנים שעדיין פועלים בסביבה. זוכרים את מיסטר פוג שהחל את ההתערבות שלו במועדון ג׳נטלמנים סנובי ופלצני? ובכן, המועדונים האלה עדיין קיימים! כדי להתקבל אליהם רצוי שתהיה גבר (במשך שנים נשים כלל לא היו מוזמנות למועדונים הנפוחים הללו. בסוף המאה ה - 20 חל שינוי מה ומספר מצומצם של נשים התקבלו בחוסר רצון כחברות מועדון, כדי שהג׳נטלמנים לא יצטרכו לשאת בביקורת על היותם שוביניסטים. בין הנשים הבודדות שהתקבלו לאחד המועדונים היתה ראש הממשלה לשעבר מרגרט טאצ׳ר, שכמובן עולה השאלה לגביה האם בכלל היתה אישה?). 

עכשיו עולה השאלה, מה עושים אותם ג׳נטלמנים נפוחים במועדון? אחרי ששילמו את סכום הכסף המופקע ורכשו את הנעליים, הכובעים והסיגר הנכון? מעשנים, שותים ״שרי״, עושים קצת עסקים, והרבה מרכלים (כנראה...).

עוברים ליד ארמון סנט ג׳יימס שעל שמו קרויה השכונה:

זהו ארמון עם סיפורים מאד מעניינים, הצובעים את בית המלוכה באורות קצת מגוחכים, מצחיקים ואפילו מסתוריים. הוא כולל מצורעים, משוגעים, עריפות ראש, רומנים סודיים ועוד אי אלו רכילויות עסיסיות על בתי מלוכה. לא אגלה את הסיפורים, כדי שתישארו סקרנים לסיפוריה הצבעוניים של גלי המדריכה. 

וכאן הפתעה קטנה. לפני חמש שנים, עת לקחנו את הילדים ללונדון, ביקורם הראשון בעיר, סימנו יחד איתם וי בכל האטרקציות התיירותיות הרגילות וביניהן: טקס חילופי השומרים בארמון באקינגהם. למרות שהגענו מוקדם כפי שהומלץ במדריכי התיירים, רבבות תיירים חמושים במצלמות כבר צבאו את הגדר המקיפה את הארמון, ולא ראינו כמעו כלום, למעט את גבן של דמויות במעילים אדומים, בין החרכים שנפערו מדי פעם בין התיירים שלפנינו. החוויה לא הותירה חותם כלשהו בליבנו, אולי כי לא ממש ראינו אותה. והנה מסתבר, שבכל ארמונות המלכה, לא רק בארמון באקינגהם, מתקיימים טקסי חילופי משמרות דומים, רק שאיש לא שמע עליהם. כך זכינו לצפות במפתיע בטקס חילופי המלכה בארמון סנט ג׳יימס מהשורה הראשונה ובלי כל הפרעה:

 

בסיור אנו נחשפים לפינות ציוריות ולסיפורים מפתיעים. ידעתם שפעם היתה מדינת טקסס מדינה בפני עצמה והיתה לה שגרירות משלה בלונדון?

עוברים על פני גלריות נחשבות ועל פני אחד מבתי המכירות הפומביות הנודעים (שכחתי איזה זה היה). מתלבטים בין מספר עתיקות ויצירות אמנות לרכישה במחיר מבצע:

הספה לא משהו, אבל הכריות בדוגמת נמר... ואולי המראה עם המסגרת המוזהבת? 

הפסל הזה יראה מצוין לצד פינת העבודה שלי... ואולי ליד המיטה בחד השינה?

כחובבי ומביני אמנות אנחנו מתלבטים בין ציור של אנדי וורהול:

לבין יצירה של דמיאן הירסט שעשויה, כמובן, מפרפרים אמיתיים:

הגיע הזמן לעשות קצת קניות. ואיפה אם לא בבית הכל בו המפורסם פורטנם ומייסון? מה אני אגיד לכם? אני ממש התלהבתי מהמקום הזה. בית כל בו יוקרתי, וגם יקר כמובן. מעוצב לעילא. מגרה נורא. גם עליו מתנוסס סמל המלוכה, מה שמראה שהמלכה רוכשת את מוצרי המזון שלה מהטובים ביותר!

המקום מפורסם בזכות סלי הפיקניק שהוא מוכר. לסלים רקע היסטורי. לפי דני קרמן: ״תיירים שבאו לתערוכה הגדולה בקריסטל פאלאס ב 1851, מילאו סליהם בפירות וירקות מפורטנם ומייסון״ וכנראה שמאז ועד היום רווח מנהג רכישת סלי הפיקניק ומילויו במיני מעדנים. ואילו מעדנים.... לבחירתכם:

קודם כל בחרו סל פיקניק עם שם המותג הנכון עליו:

 

אני הייתי ממליצה למלאו במבחר מתוקים:

ועמם, כמובן כמה חליטות תה:

כשתצאו מהחנות, אל תפספסו את השעון שמדי שעה יוצאות ממנו דמויות מלכותיות בריקוד:

הסיור מרתק, וגלי שופעת סיפורים. ביקורים במוסדות מלכותיים ובפאבים עתיקים בעלי היסטוריה משעשעת (יותר או פחות...)

שתינו בירה (הגבר), חלפנו על פני חנות ענקית של Cath Kidson (מבט נוגה שלי לעבר החנות)...חלפנו על פני פסאז׳ים של חנויות יוקרתיות בהן עושים עשירי העולם ואנגליה קניות (למשל: ביל קלינטון, או למשל: חנות התכשיטים בה קנה ויליאם את טבעת האירושין לקייט):

 

חלפנו על פני האקדמיה המלכותית לאמנויות, והתרגשנו לשמוע על האמנים המפורסמים שלמדו ומלמדים בה, ועל שיטת ההוראה שהיא כמעט פרטנית:

וכפי שאתם רואים, החל לרדת גשם שהלך והתחזק והתחזק והתעצם... וניסינו בכח להמשיך ולעקוב אחרי גלי וסיפוריה המעניינים, עד שהיינו רטובים לגמרי מכף רגל ועד ראש והבנו שאין ברירה וחייבים להפסיק את הסיור... חבל... blush

כך נפרדנו מגלי המקסימה, שאני ממליצה בכל פה למי שנוסע ללונדון להצטרף לפחות לאחד מהסיורים שלה בחברת ״לונדון אישי״.

מדד ״משפחה בדרכים״ לסיור של חברת ״לונדון אישי״ בשכונות סנט ג׳יימס ומייפייר: 

רטובים עד לשד עצמותינו וכבר די רעבים, שמנו פעמינו למסעדה שמקום אליה הוזמן מראש. המסעדה שבה נסגור את חופשתנו בלונדון, ולכן היא צריכה להיות משהו מיוחד. מסעדה עם כוכב מישלן!!!

מסעדת Yauacha היא מסעדה אסיאתית המתמחה בעיקר ב Dumplings. כשהגענו המסעדה היתה די מלאה ומזל שהזמנו מקום. (אני ממליצה באופן כללי, אם יש מסעדה טובה שתרצו לבקר בה, כדאי להזמין מקום מראש כדי להבטיח שאכן תוכלו לסעוד בה ובזמן שמתאים לכם). 

הגענו נוטפי מים למסעדה השוכנת בסוהו. התקבלנו בחיוך, ומיד התחלנו להפשיר. היה חמים ונעים. הזמנו 2 מנות של ארוחת טעימות (כל ארוחה מיועדת לשניים. עלות מנת טעימות זוגית שכזו היא: 28 פאונד). עד שהארוחה הגיעה, ביקרנו בשירותים שאני מאד ממליצה עליהם! (שירותים הם מרכיב מאד חשוב ונחוץ בטיול! כמה כיף להגיע לשירותים מעוצבים, מבריקים מניקיון ומצויידים בכל מיני פינוקים קטנים...).

הארוחה כוללת שלל (די גדול) של מיני Dumplings מדגים, ירקות, אצות, אורז ועוד. כל אחד הוא מעדן יותר טעים מהשני. יש מאודים, מטוגנים, אפויים ועוד. כל אחד מפתיע בטעמו ובמרקמו. חוויה!!!

מעבר למנות המוקפדות והטעימות, מחכים לסועדים הקינוחים המפורסמים של המסעדה, שבניגוד לאוכל שהוא אסיאתי, הרי שהקינוחים הם צרפתיים. אוח אוח אוח.... כמה טעים, גם לעין גם לחיך!!!

 

 

 

נסחפתי בהתלהבות?

לצד הקינוחים המדהימים, כפי שניתן לראות, מוגשת חליטת תה חם וריחני. 

אחרי שעה במסעדה, היינו בנויים שוב לצאת לגשם כשאנו יבשים, שמחים, ומאד טובי לבב!

Yauacha

מדד ״משפחה בדרכים״: 

לאחר הסעודה המדהימה נפרדנו לשני מחנות. הנערה הצטרפה לגבר שרצה לבדוק את החנות החדשה של Google. ואילו הנער, שהבין סוף סוף בגיל 18 עם מי עושים קניות כיפיות באמת, (ומי מההורים לא יהיה קשוח איתו על כסף ויוסיף על הכסף כיס שהביא מהבית) בחר להצטרף לאמא שלו לשופינג של בגדים. 

לפנות ערב נפגשו שני המחנות בלובי של המלון. מחנה אחד עמוס שקיות עד אפס מקום, ומחנה שני ללא שקיות כלל.... (רמז: עם כמה שקיות כבר אפשר לצאת מחנות של גוגל???).

בדיוק בזמן (אפילו כמה דקות קודם) הגיעה המונית של אריק, שחישב בול את זמן הנסיעה עם הפקקים, והביא אותנו בדיוק בדיוק בזמן לצ׳ק אין. 

היתה חופשה מדהימה!!! כיף אמיתי!!! ולכל מי ששואל - ככל שנוכל נחזור לעיר הזאת שוב, ושוב ושוב!!!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת