00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Cherry Blossoms

מסעות למעמקי הנשמה

יום הולדת

הקיץ הזה לא ייראה כמו שתכננתי. רחוק מאוד מכך. לקיץ הזה יש תוכניות אחרות לגבי.

רגע אחרי שהכל מויין, נערם, נמסר או נמכר נשאר העניין הזה, של סגירת חשבונות. הוא שלח לי הודעה שמבקש להסדיר את כל העניינים הלוגיסטיים האלה, של הפרידה. הוא גם הודיע שיגיע למפגש נוסף אצל זאת, שדוברת את שפת האם שלו, ואם אני רוצה שאגיע גם. התעלמתי. אין לי עניין להמשיך לשמוע את השקרים שלו ועוד לשלם על כך כסף. אני זאת שקובעת את קצב העניינים עכשיו. וכשכל הקצוות הולחמו והתוכנית הושלמה, היא מוכנה לצאת אל הפועל. מסמסת לו כתובת להגיע אליה, יום ושעה. הוא שואל מה יש שם, ואני עונה, בלי לשקר, ספסל. התזמון הוא קריטי ובמידה מסויימת גם סימלי, הוא עוד לא יודע את זה. אין שום דרך להבטיח שיתייצב, רק לקוות, שאולי עוד נותר בו שביב של כבוד או רצון לסיים את כל זה מהר יותר אפילו ממני. והוא אכן מתייצב.

מבחינה בו מרחוק. כשמצטלבים המבטים מסמנת לו שיישאר במקום, אני כבר אגיע אליו. הספסל תפוס, בשעת הבוקר המוקדמת הזאת. לא נורא, יש בית קפה מעבר לכביש, נשב שם. הוא מביט בי, מחכה. ואני מוכנה, שולפת קלסר, הכל מסודר, מתוייק,  מסומן וממורקר. הוא לא מספיק לנשום ואני מגיעה לשורה התחתונה, סכום משוקלל, לא גבוה, אחרי כל ה'ניכויים' ההכרחיים יותר ופחות שחושבו. הרבה פחות מחצי. הוא מהנהן, מבטו מובס. אף פעם לא אהב להתעסק בענייני כספים ורק רוצה לגמור עם כל זה כבר. והמיקום שנבחר, הוא לא מקרי. ממול יושב האדם שישים על הכל את החותמת ויהפוך זאת לרשמי. הטפסים כבר מלאים ומוכנים. זה הלך מהר מכצפוי בינינו ואני מושכת אותו להמתין בתור. אנחנו ראשונים. בפעם האחרונה שיש אנחנו. מוודאת איתו שהביא כל כל מה שצריך ושביקשתי. לקראת הסוף, הוא מציית יפה וזה נגמר מהר. מאוד פשוט, כמה חתימות בראשי תיבות והעניינים שלנו מופרדים. רגע לפני שנוטשת את הזירה, הוא מצליח לתפוס את עצמו ולהוציא משפט- רק רציתי להגיד לך, שאני מצטער. Your sorrow's worth like a piece of shit to me, אני עונה לו ומתכוונת לכל מילה. ושנייה אחרי שנפרדת ממנו לשלום, מסתובבת אליו ומושיטה לו ערימה קרועה של מעטפות, שכרטיסי ברכה מבצבצים מהן. זה יום ההולדת שלו. ואחרי זה, מסתובבת שוב והולכת. לאחר כמה פסיעות  מעיפה מבט לאחור ומבחינה בו נטוע במקום, בוהה בניירת, ידו עוד מושטת קדימה, באותה התנוחה. כמה רגעים אחרי זה ינותקו גם קו הטלפון וביטוח הבריאות שלו, שנעשו ושולמו על ידי. הוא יעודכן על כך.

וככה, אני עושה את דרכי למשכן הזמני החדש, תחושת ניצחון מהולה בעצב עמוק וחוסר ודאות אופפת אותי. לא יודעת מה צופן העתיד, לא יודעת מה יהיה מחר. מה אני רוצה עכשיו, אם בכלל. אולי קצת זמן עם עצמי להבין את כל מה שהיה. ואז הגיע ג'וני.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CherryBlossoms אלא אם צויין אחרת