11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

לונדון למתקדמים - חלק ד׳ - יום שמתחיל במאה ה - 16 ומסתיים בשנות ה - 60 של המאה ה -20

לונדון - היום הרביעי - 13.9.15 - תאטרון הגלוב, שוק ספיטפילדס, מוזאון ג׳פרי, שופינג, וקרוסבי סטילס ונאש

מתעוררים לבוקר של יום ראשון בעיר הגדולה. ארוחת בוקר דשנה במלון, ואנחנו בדרך להסתער (שוב) על העיר. 

תחנתנו הראשונה: תאטרון הגלוב של שייקספיר. בביקורים הקודמים רציתי לראות את הגלוב מבפנים. בעצם, רציתי לראות שם הצגה. שייקספיר אמיתי. אבל אז התחלתי לחשוב שאולי לא נבין את האנגלית, ואחר כך שאולי לא נהנה , ואחר כך חשבתי כך או אחרת, ועד שהיססתי ועד שחשבתי, כבר לא היו כרטיסים. כמובן שהתחרטתי. כמובן שזה קרה גם הפעם. אז הפעם הבנתי שהצגה שייקספירית אמיתית בגלוב כבר לא אראה, אבל לפחות אעשה סיור במקום. 

תאטרון הגלוב הנוכחי הוא שחזור של תאטרון הגלוב מימיו של שייקספיר, בו הציג שייקספיר ממחזותיו. התאטרון ממוקם במקום בו ניצב התיאטרון המקומי. התאטרון המקורי, כמו כל מבנה שמכבד את עצמו בלונדון ההיסטורית - נשרף. הקמת התיאטרון היתה הגשמת חלום של איש אחד, איש תיאטרון אמריקאי, שבא לפני כמה עשרות שנים לבקר בלונדון, רצה לראות את התיאטרון המקורי בו הציג שייקספיר את מחזותיו, וגילה שהתיאטרון לא קיים. מה שהיה במקום היה פאב עלוב שנשא את שם התיאטרון ההיסטורי. אותו איש תיאטרון החליט להקים את התיאטרון מחדש. לקח לו כמה עשרות שנים לגייס את הכסף ולשכנע את עיריית לונדון להרתם לפרוייקט. הוא זכה לראות את החלום מתחיל לרקום עור וגידים, אך לא זכה לראות את התיאטרון מוקם ופועל. 

התיאטרון שוחזר במלאכת מחשבת על סמך מסמכים, תעודות, ציורים ותעוד מאותה תקופה.

ביקור במקום מחולק לשניים: ביקור מלווה בהדרכה בתיאטרון עצמו, ולאחר מכן (או לפני כן) סיור בתערוכה המספרת על התיאטרון, על שייקספיר, על התקופה, לונדון של אותה תקופה, תיאטרון באותה תקופה וכד׳. הביקור בתיאטרון מאד מעניין ומלמד. אני נהניתי.

כך נראה תאטרון הגלוב מבחוץ:

 

כך נראה התיאטרון מבפנים:

בתיאטרון באו לידי ביטוי המעמדות השונים. פשוטי העם קנו כרטיס בעמידה. הם עמדו צפופים מאד בחלל לא מקורה. הקהל המיוחס קצת יותר קנה מקומות בישיבה בתאים שמסביב. גם שם היתה צפיפות רבה. העשירים לעומת זאת, רכשו כרטיסית לתאים האלה, תאים עם קירות מצויירים, תאים ממש מפוארים:

אלא מה... תאי העשירים ממוקמים במקום שהוא לכאורה הכי דפוק בחלל, מאחורי הבמה. מה שהעשירים ראו זה עמודים ואת הגב של השחקנים. אז מה הקטע? ובכן, מסתבר שהעשירים בכלל לא התעניינו בהצגה. מה שעניין אותם היה שיראו אותם יושבים במקומות הכי יקרים לבושים בבגדים הכי יקרים... וכך, הם ישבו בתאים יקרים ומבודדים מול הקהל, וכולם ידעו מי פה השולטטטט.

תאטרון הגלוב

מדד ״משפחה בדרכים״: 

זה הנוף הנשקף (היום) מחצר התיאטרון:

אגב, הבניינים שרואים בחזית התמונה הם מבני מגורים, הנחשבים למגורי יוקרה. למבנה השמאלי קוראים בפשטות: הבניין עם הנוף לגלוב. ועל הנוף לגלוב, כידוע, צריך לשלם... היו שם ראיתי דירות למכירה / השכרה למי שמעוניין...

ועכשיו למשהו שונה לגמרי... יום א׳ הוא ה - יום באזור שוק ספיטפילדס. ביום זה השוק וסביבותיו שוקקים במיוחד. זהו שוק שלא היה ממש ידוע בביקורינו הקודמים בלונדון, ולכן, כיאה לחובבי שווקים (כלומר, חובבת מושבעת ומלוויה הממושמעים וחסרי הברירה) שמנו פעמינו אל השוק. ירדנו בתחנת ליברפול הענקית, התברברנו קצת, כיאה לטירונים המגיעים לתחנת הענק הזו, ויצאנו מהצד הלא נכון של התחנה. בעודנו מנסים להיעזר בכל הכלים שלרשותנו: google maps, London map A-Z'  והמפה של לונדון שחילקו במטוס של אלעל, עובר לידנו זוג קשישים לונדוני חביב ומציע את עזרתו. החביבות הזו של סתם אנשים שרוצים לעזור פשט הפתיעה אותנו. כששמעו לאן אנחנו רוצים ללכת צחקו בחביבות. הסתבר שיצאנו מהצד ההפוך של התחנה וצעדנו לכיוון המנוגד לחלוטין... הזוג הוביל אותנו עד ליציאה הנכונה ונפרד מאיתנו בחביבות לשלום. הדרך לשוק ספיטפילדס אורכת מספר דקות ברחובות שוקקי אדם , חנויות, מסעדות ובתי קפה. השוק עצמו הוא שוק מקורה עם דוכני אמנים בסגנון נחלת בניימין: תכשיטים, בגדי מעצבים, כובעים, גאדג׳טים מוזרים, שלטים ותמונות. כיף לחובבי הז׳אנר (אני!). מעבר לכך, במתחם עצמו יש גם לא מעט מסעדות וכמה דוכני מזון (food carts). שוטטנו בשוק. הגבר קנה כובע ברט לונדוני (בסגנון שרלוק הולמס) והתעניין בגדג׳טים שונים ומשונים לפינוק הטל׳ הנייד מחמל נפשו, הנערה רכשה חולצה ומשקפיים, ואני קניתי עוד תכשיט. הנער בעיקר השתעמם ושאל מתי אוכלים...

מאחר וקיבלנו המלצה חמה מחבר יצאנו מהשוק וצעדנו לכיוון שוק שכן, מן ״בן חורג״ של שוק ספיטפילדס, הנמצא מעבר לכביש. זהו שוק Sunday up market הנמצא במבנה ישן של מבשלת בירה לשעבר (Truman). גם שם, דוכנים מדליקים לרוב של אופנה ושכניה, אולם שם יש גם שוק אוכל תוסס וריחני של מעדנים מכל עדה, מוצא סוג וטעם. את האוכל שקונים אוכלים בעמידה, או אם יש מזל בזולחנות הפזורים מסביב למתחם האוכל או במתחם דומה בחוץ. המשפחה עדינת הנפש שלי וחסרת ההרפתקנות הריחה את הריחות הטובים, הודיעה שאין בכוונתה לאכול בעמידה או בצפיפות גדולה בישיבה בשולחנות הפזורים, מישהו המהם משהו על כך שאינו יודע מה רמת ההיגיינה של האוכל הזה (רמז: זה לא תחום שמעניין את הנוער) וחזרנו כלעומת שבאנו אל מתחם המסעדות המהוגנות בספיטפילדס... לכם, קוראיי הנאמנים, חובבי הטיולים וההרפתקנים, אני ממליצה בכל לב לדגום מהמעדנים שנמכרים בשוק Sunday up market. 

דוכני המעדנים בשוק:

ועוד דוכן למזון רוחני:

כאמור, במתחם ספיטפילדס ישנו מבחר לא רע של מסעדות מהוגנות. לאחר לבטים, נבחר הבלתי נמנע: המבורגר. במסעדה מרשת Gourmet burger Kitchen או בקיצור GBK. האמת, המבורגרים מעולים, מלווים בצ׳יפסים דקיקים שנבלסו על ידי הנוער. הגבר הזמין פלאפל שהוגש כמו המבורגר:

אני הזמנתי המבורגר עם סלט (במקום צ׳יפס) שהיה מצוין. במקום מוכרים גם מילקשייקים בכוסות מתכת גבוהות כמו פעם. בקיצור, נאלצתי להודות שלמרות שזה לא היה אקזוטי בשוק, היה כיף, נח וטעים. 

שוק ספיטפילדס

מדד ״משפחה בדרכים״: 

אחרי ששבענו, שמנו פעמינו לכיוון Geffrye museum מוזיאון המשחזר כיצד נראה הסלון האנגלי מן המאה ה 17 ועד לימינו. המוזיאון שוכן בשכונת שורדיץ׳ הסמוכה, הליכה של כ 10-15 דק׳. ההליכה נעימה. המוני לונדונים ותיירים מסיירים בשכונות האלה על חנויותיהן ומסעדותיהן. 

המוזיאון נמצא במבנה עתיק ויפיפה, עם חצר רחבה, הנראית כמו בועת רוגע בתוך העיר התוססת. ואכן, אנשים שונים: סטודנטים, אנשים מבוגרים, אמהות עם ילדים, יושבים על הספסלים וקוראים, נחים או סתם בוהים, נהנים מהחצר היפה. הכניסה למוזיאון היא בחינם, והוא מאד מעניין. דרך המוזיאון לומדים גם על אורח החיים של מעמד הביניים והשינויים שחלו בו לאורך השנים. למוזיאון יש גם חצר יפה המלמדת על הגינון האנגלי הידוע. באמצע הדרך יש גם בית קפה, שהוא יותר בית תה אנגלי חמוד, שצופה אל הגן הפורח. אנחנו עשינו בו הפסקת תה של אחה״צ (Afternoon tea). 

Geffrye museum

מדד ״משפחה בדרכים״: devildevildevildevildevil

אחרי שסיימנו את הביקור במוזיאון, היה לנו רווח של זמן עד להופעה בערב. הנער רצה קצת שופינג, ולכן שמנו פעמינו לכיוון רחוב אוקספורד. גיחה פה וגיחה שם, ולבסוף הנער קנה לעצמו סניקרס בחנות מרשת חנויות הנעליים schuh. מסתבר שמדובר ברשת המוכרת נעלי מותגים במחירים סבירים (אולי לא הדגם האחרון, אבל למי אכפת?). הנער היה מרוצה, אנחנו היינו מרוצים, ועכשיו אפשר היה לפנות לחלק האמנותי של היום: הופעה של הלהקה הותיקה מאד Crosby Stills & Nash, להקה שאהובה מאד על הגבר. ההופעה התקיימה באולם Hammersmith המפורסם, שהחליף את שמו ונקרא היום Apollo. האולם הענק נבנה בשנת 1932 ומאז הספיקו להופיע בו לא מעט אמנים מפורסמים ביניהם: פראנק זאפה, דייר סטרייטס, קייט בוש, ברוס ספרינגסטין ועוד ועוד. 

קרוסבי סטילס ונאש (ולתקופה מסוימת נקראו גם קרוסבי סטילס נאש ויאנג, כאשר ניל יאנג חבר אליהם) החלו את דרכם המשותפת כ״super group״ , כאשר כל אחד מחבריה כבר היה מפורסם בתחומו כשהלהקה החלה לנגן. הם החלו לנגן יחד בסוף שנות ה - 60 , ושיא תהילתם היתה בשנות ה - 70 . לאורך השנים המשיכו להופיע יחד, וליצור יחד ולחוד. אפשר לומר שמשפחתנו, ובעיקר הנוער, הורידו מאד את הממוצע הגילאי בקהל. הקהל היה מובהק מאד. קשישים שעדיין מנסים לשמר את מראה שנות ה - 60-70 של ילדי הפרחים. משהו בנימת הקול של הנוער לגבי הקהל נשמע לי קצת מזלזל, ולכן הזכרתי לנוער שאנשים אלה ממש שעומדים איתנו בתור, היו הנערות הצורחות שצרחו בהופעות הביטלס (כבוד!) הנוער לא התרשם...

כך נראו הקשישות החביבות שישבו לידנו לפני כ 50 שנה

יש לציין כי הנוער שלנו מכיר את השירים של קרוסבי וחבריו מאחר ונאלץ להאזין לו שוב ושוב בנסיעות הארוכות בכבישי ארה״ב. לסיכום: היה ערב אדיר! המוסיקה מחשמלת, החבר׳ה על הבמה מצחיקים (לא התבגרו, מורידים נעליים על הבמה תו״כ הופעה...), הנוער נהנה, הקהל ידע את כל המילים של כל השירים. חוויה!

דוגמא קטנה מהשירים שהנעימו לנו את ערב ראש השנה תשע״ו, איזה דרך לפתוח שנה Judith blue eyes

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת