11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

לונדון - חלק ג׳ - כדורגל, שופינג ורוחות רפאים

24/09/2015

לונדון למתקדמים, חלק ג׳ - 12.9.15 - מסעדת בלת׳זר, מוזיאון התחבורה, משחק כדורגל (Arsenal), קובנט גרדן, שוק פורטובלו, אוקספורד סטריט, London ghost bus tour

בוקר שבת. מרשים לעצמנו לקום מאוחר. כיאה לחופש.

העיר לונדון מציצה וקורצת דרך החלון. מזמינה. אפורה כראוי... London calling

היום יהיה קצת יום ג׳נדריאלי, כיאה למשפחה מסורתית שכמונו. הגברים לכדורגל הבנות לשופינג. 

מתחילים את השבת המושלמת הזו בבראנץ׳ בסניף הלונדוני של הביסטרו Balthazar שמקורו במנהטן. המסעדה שוכנת בקובנט גרדן, באחד הרחובות הקטנים הסמוכים לפיאצה הגדולה והמפורסמת. ארוחה עתירת כולסטרול וטעמים. אני מזמינה Eggs Florentine שזה מעדן דומה ל Eggs benedict רק עם תרד במקום בשר. הבסיס הוא מאפה מאפינס Home made ועליו התרד, טרי וריחני, עם ביצים עלומות ורוטב הולנדייז מושלם כמו שרק בבלת׳זר יודעים לעשות. קפה ריחני ליד, והארוחה מושלמת. הנער מזמין Eggs Benedict מקורי. הגבר ארוחה אנגלית הכוללת: ביצים, בשר, שעועית (חייבים לבדוק את מקורות המנהג המוזר הזה...), לחם ועוד. צלחתו עמוסה בכמות שמספקת לשני סועדים. (ואכן, הנער, שהמנה הצרפתית המוקפדת דגדגה לו בקושי את ניצני בלוטות הרעב, חיסל גם חלק די ניכר מהארוחה האנגלית, ונשנש עוד קצת מארוחתה של הקטנה, כל זה עוד לפני הקינוח. וכל זה מנער מקלון שמידות המתניים שלו כמעט ואינן עולות על small... אחחח גיל 18). הנוער הזמין לקינוח גם Pain au chocolat אחחח געגועים לפריז. (קרואסון שוקולד בשבילנו, הילידים, כזה מבצק עלים חמים, טרי, שניתן להבחין בברור בשכבות הרכות המופרדות זו מזו בחמאה, ולהריח, איזה ריח של שוקולד...). מה אני אגיד לכם... התגלגלנו החוצה שבעים, שמחים וטובי לב. 

Balthazar - London

מדד ״משפחה בדרכים״: 

ממש בסמוך למסעדה, באחת מפינות הפיאצה של קובנט גרדן, נמצא מוזיאון התחבורה. אם כבר אנחנו שם, ויש עוד קצת זמן עד המשחק של ארסנל (הקבוצה של הבנים במשפחה), למה שלא נקפוץ? מוזיאון התחבורה הוא מוזיאון קטן וחמוד המתאר את התפתחות התחבורה הציבורית בלונדון. מימי הביניים בהם התחבורה התמקדה בשייטים שהשיטו נוסעים בין שתי גדות התמזה, ועד לימינו, עם הרכבת בתחתית ההומה ויעילה של הלונדונים. המוזיאון מיועד לכל המשפחה, וכל מבקר בכל גיל יהנה בו. הוא מוזיאון אינטראקטיבי שמאפשר לגעת, להפעיל, להיכנס וגם לקרוא. כיף אמיתי. ולא לשכוח: גם הוא מכבד את הקופונים של two for one עם כרטיסי הרכבת של Travelcard. אז עקבנו אחר התחבורה של לונדון, מימי האוניות, כרכרות הסוסים, הולכת העשירים במעין תאים שהעניים נושאים בידיהם (ריקשה ללא גלגלים), עבור באוטומובילים (חידוש ויזמות בלתי רגילים - הסעת יותר מאדם אחד, ובכלל, תחבורה להמונים במחיר סביר) ועד לרכבת התחתית של ימינו. מעניין ואפילו מרגש!

  

אם רצית שהדיליז׳נס יבוא, יכולת לצלצל בפעמון:

כשכבר סוף סוף חפרו בלונדון את המנהרה, סליחה הצינור (טיוב) הראשון, לא חשבו על כך שאם שמים רכבת קיטור בתוך מנהרה בלי אוויר, זה יכול להיות מחניק מאד. רבים נמנעו מלנסוע ברכבת התחתית, החידוש הטכנולוגי המזהיר, פשוט כי אי אפשר היה לנשום בה. במוזיאון מציעים לנוסעים של אז, מבחר רעיונות של מה לעשות עם העשן. הנה אחד מהם:

 

בהחלט רעיון מקורי ויעיל. אנחנו נסענו בקרון רכבת מהראשונים, לשמחתנו, ללא הדגמה של העשן בנוסף:

כך נראה הכרטיסן:

השנים חלפו, והתחבורה התקדמה:

 

לסיכום, הביקור במוזיאון מאד מהנה. העברנו בו שעתיים מאד נחמדות, בסוף גם נחשפנו קצת לתכניות לעתיד, שנראות מרגשות ומבטיחות לא פחות. גם חנות המוזיאון מומלצת. יש בה אוסף של פוסטרים של פרסומות שקשורות לרכבת התחתית לאורך השנים. 

עם תום הביקור במוזיאון נפרדו דרכינו. הבנים לכדורגל, הבנות לשופינג. 

לגבי הזמנת כרטיסי כדורגל למשחק של Arsenal: הזמנו ישירות מהאתר אינטרנט של הקבוצה. צריך להרשם למועדון הקבוצה (עולה כסף), ובאתר כתוב מה המועד המיועד לבעלי הכרטיס ״האדום״ (הזול מביניהם). למי שמעוניין להזמין בדרך זו, כדאי להזמין בשעה שבה נפתחת המכירה כי הכרטיסים נגמרים די מהר. דרך זו זולה באופן משמעותי מהכרטיסים שנמכרים על ידי ספסרי הכרטיסים מסוג eventim שגוזרים לכיסם עמלה נאה ושמנה. 

אתר האינטרנט של קבוצת Arsenal

הכרטיסים נרכשו במחיר של כ 90 פאונד לכרטיס (ב eventim רצו 135 פאונד לכרטיס...). 

כבר נקדים ונאמר כי באותו משחק ארסנל ניצחו. האוהדים רכשו חולצות במחיר ממוצע של 60 פאונד לפריט (!!!) וחזרו מאושרים עד הגג. 

מי שמתכנן ללכת למשחק של ארסנל, כדאי שישנן את המילים של ההימנונים הצנועים. לילדים שאינם מבינים אנגלית - מומלץ לא לתרגם:

Arsenal chants

במיוחד יש להשקיע בלימוד המילים הקשות של ההימנון״ ארסנל, ארסנל ארסנל...״ מחיאות כפיים...

האוהדים לאחר המשחק:

ולקבוצת השופינג:

קבוצת השופנג רצתה לבלוע את לונדון ותכולתה ביום אחד. מה שיצר חילוקי דעות בין הדורות השונים לגבי היעדים הטובים ביותר, כאבי רגליים, חיוכים פה ושם וגם שקיות צצו פה ושם, אם כי פחות ממה שחשבנו. 

התחלנו את השופינג ב Jubilee market, חלק של קובנט גרדן שבסופי שבוע יש בו שוק אמנים. תכשיטים, בגדים, חפצי אמנות, צילומים, ציורים וכד׳. 

הרכישות שלנו: כובע צמר מדליק עם הדפס:

תכשיט:

ועוד שמוצע׳ס למיניהם. 

סיור קצר בפיאצה ההומה שקושטה בהמוני בלונים לבנים:

וביקור קצר בחנות העיצוב המקסימה Pylones

רציתי עוד... אבל לקטנה היתה רשימת קניות בחנויות שמחוץ לפיאצה ורוחה היתה קצרה. 

עברנו לרחוב Neal הידוע כרחוב הנעליים. 

אל התחנה שאליה חתרה הקטנה: חנות הנעליים של Dr. Martens. בשנות התשעים היו ד״ר מרטינ׳ס בשיא תפארתם. גם אני אז התלהבתי מהם ורכשתי זוג נעליים גבוהות, מסומרות ושחורות וחרשתי עליהם שנתיים לפחות, עד שיצאו מהאופנה. באותן שנים ביקרו גם חמותי וגיסתי, שהיתה אז בגילה של הקטנה, בלונדון. חמותי זכרה לספר כי הסניף של ד״ר מרטינ׳ס בקובנט גרדן הוא סניף ענק בעל מספר קומות ומבחר דגמים רחב. ובכן, או שביקרנו בסניף הלא נכון, או שד״ר מרטינ׳ס בכל זאת כבר לא בשיא גדולתם כמו בשנות התשעים. הסניף הוא בעל קומה אחת, מבחר מצומצם ומחיר יקר להחריד. לא יודעת אם כבר ציינתי פה, אך הפעם הגיע הנוער שלנו עם כסף לבזבוזים משלו שחסך מדמי כיס ועבודה. לכן, שלא כמו בטיולים קודמים, החל הנוער לפתע לשים לב שלדברים יש מחירים, ושלפעמים הם גבוהים מדי. הנערה, התאכזבה מהמבחר, התאכזבה מהמחיר, ויצאה מהחנות כלעומת שבאה, בידיים ריקות... היתה אכזבה רבתי שלא שכחה כל היום. האכזבה שכחה רק למחרת, כשבאוקספורד סטריט בחנות הנעליים Schuh נמצאו ד״ר מרטין זולים בהרבה (65 פאונד במקום 100+ שנדרשו בחנות המותג). 

המשכנו לסניף של Cath Kidson סניף קטן יחסית, אך בכל זאת מצאנו מה לקנות...

 ביקרנו גם בסניף של רשת תיקי Cambridge התלבטתי והתחבטתי, הם כל כך יפים...ובסוף התקמצנתי...יקרים...

אחרי שהתעייפנו קצת מהחנויות בקובנט גרדן, החלטנו לשנות אווירה ולנסוע לשוק פורטובלו. איזה כיף בלונדון!!! הופ אנחנו על התחתית, והופ אנחנו בנוטינג היל הצבעונית והתוססת!

הצצה בחנות Recipease של השף ג׳יימי אוליבר (הוא חולש על כל פינה בעיר הזאת??) וצער רב על כך שלא אוכל להשתתף בסדנאות השף המתקיימות במקום...

צעידה עם המוני תיירים אל השוק המפורסם, דרך רחובות עם הבתים הצבעוניים המפורסמים

חולפות על פני דוכנים וחנויות: שלטים ״ישנים״, כלים ״עתיקים״, תכשיטי וינטג׳, תמונות וינטג׳, מפות עתיקות, ועוד שמונצעס שאנחנו לא ממש צריכות, אבל נחמד להסתכל...

 המוכר טען, אגב, שכל המצלמות עובדות...

טוב, הסיור בשוק היה חביב, צפוף ולא ממש הניב שקיות לקחת הביתה. לכן, את השעתיים שנותרו עד שובם של הבנים, החלטנו לנצל על בטוח ולנסוע לאוקספורד סטריט. 

בדרך חזרה מהשוק צפינו במיצג מרשים של אליס בארץ הפלאות והכובען המטורף. הם רצו תשלום על תצלום ולכן לא צילמתי...

רחוב אוקספורד שקק בקונים שלא רואים בעיניים. הספקנו למדוד חזיות במרקס אנד ספנסר (לא קנינו. המידות לא תאמו...)

ולבסוף, לעשות קניית ענק רוויית התלהבות בחנות הסבונים Lush לה חיכתה הקטנה עוד מהארץ. למי שלא מכיר, מדובר ברשת של סבונים ומוצרי קוסמטיקה העשויים מחומרים טבעיים. הבת שלי התלהבה במיוחד מהמבחר הענק של Bath bombs וקנתה לה פצצות אמבט בצבעים, ריחות ואפקטים שונים לכל הלילות שנהיה במלון...

מצויידות בכמה שקיות (הרבה פחות מהמתוכנן...) התחלנו לעשות דרכנו לנקודת המפגש שנקבעה מבעוד מועד עם הבנים: מסעדת פיש אנד צ׳יפס בקובנט גרדן, בה סעדנו בהנאה גם בטיול הקודם. בדרך, בטיוב, נדהמנו לראות שכל הקרון אדום לבן... הבנו שהמשחק נגמר, אך מה התוצאה?? האם נפגוש את הבנים שמחים או מאוכזבים? במדרגות הנעות ביציאה מהטיוב לא התאפקנו ושאלנו אם ובנה לבושים במדים הנכונים אם ארסנל ניצחו. הם ענו לנו בצהלה שכן!!! נרגענו. 

נבקר בלונדון בלי פעם אחת לאכול את המאכל המסורתי Fish & Chips? לא בבית ספרנו!!! מסעדת Rock and sole plaice היא מסעדה קטנטנה בקובנט גרדן שקיימת מאז 1870! הם מגישים פיש אנד צ׳יפס מעולים. זה הפך למסורת במשפחתנו, שאחרי הכדורגל האנגלי נפגשים שם לארוחת ערב. ומסורות משפחתיות לא שוברים! היה מעולה!

Rock and sole plaice

מדד ״משפחה בדרכים״: 

סליחה שלא צילמתי את המנות... היינו רעבים...

תמונה של האוכל במסעדה מהרשת:

מכיוון שסיימנו מוקדם, ועוד היה לנו כח, החלטנו לסיים את היום בבידור מסוג אחר. הצטרפנו לסיור באוטובוס הנקרא London ghost bus tour. מדובר בסיור ממונע באוטובוס, מלווה בשני שחקנים די מופרעים, שמספרים סיפורי רוחות רפאים לונדונים. ממה שקראתי ושמעתי, הלונדונים באמת מאמינים בסיפורי רוחות רפאים. השחקנים הנ״ל נורא מצחיקים!! הסיור לא מפחיד כלל אלא בעיקר מצחיק. יש לציין כי זה מופע בידורי ולא ממש סיור. אז למי שרוצה לראות אתרים ולשמוע עליהם הסברים מלומדים כדאי להצטרף לסיור אחר... המשפחה שלי התגלגלה מצחוק. (פרט חשוב נוסף - צריך כמובן להבין אנגלית כדי לצחוק מהבדיחות...). 

The ghost bus tours

מדד ״משפחה בדרכים״: 

 

אז מה היה לנו? ביסטרו צרפתי, תחבורה ציבורית מאז ועד היום, כדורגל, שווקים, חנויות, פיש אנד צ׳יפס ורוחות רפאים. הכל מכל בכל... איזה כיף!!! איזו עיר!! 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת