00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי ניקוד

אהבה משמיעה ראשונה

בבית אבי היה הרדיו תמיד פתוח, בעיקר על קול המוסיקה. אני עצמי אמנם גדלתי על מוזיקה קלאסית ואפילו ניגנתי בכינור כמה שנים, אבל עם הזמן הלכתי והתרחקתי מכור מחצבתי ורוב הזמן התייחסתי למוזיקה שאבא שלי שמע כאל רעש רקע בלתי מזיק.

אבל יום אחד שודרה בקול המוסיקה תוכנית שהציגה אלבום של מלחין גרמני שאת שמו לא אבי ולא אני שמענו מעולם - מקס ריכטר. המוזיקה המינימליסטית ושופעת הרגש תפסה אותי מיד והתלהבתי עוד יותר כשגיליתי שהאלבום, הנקרא המחברות הכחולות, נכתב בהשראת כמה מיומניו של פרנץ קפקא. אולם ריכטר לא הסתפק אך ורק בשאיבת השראה מהיומנים. בין קטעי המוזיקה ועל גביהם משולבים קולות תקתוק מכונת כתיבה וקטעים מיומנים אלה, בקולה של השחקנית טילדה סווינטון (שאגב שיחקה בסרטים רבים המבוססים על ספרים, ביניהם אורלנדו, סיפורי נרניה, וחייבים לדבר על קווין). אך הקשר הספרותי אינו מסתיים פה - חוץ מיומניו של קפקא מצוטטים באלבום גם קטעים מכתביו של צ'סלב מילוש.

ההתאהבות שלי באלבום הייתה כה מוחלטת עד שמיד בתום התוכנית מיהרתי להזמין אותו באינטרנט ובשנים הבאות שמעתי אותו - עם אבי ובלעדיו - בעונג רב.

כעבור עוד כמה שנים נפעמתי לגלות את המוזיקה שלו בסרטיו של ארי פולמן ואלס עם באשיר וכנס העתידנים וכעת אני מגלה שהוא גם האחראי לפסקול של סדרת הטלוויזיה הנותרים (שגם היא, כמובן, מבוססת על ספר).

האם גם לכם יש סיפור על התאהבות מוזיקלית-ספרותית שכזו? אם כן, אשמח אם תשתפו בתגובות.

 

חמוטל ילין

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל בלי ניקוד אלא אם צויין אחרת