00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ספרים, מידע ומה שביניהם

מעבר הבלוג

 

כולכם מוזמנים לבלוג בבית החדש

פרשת השבוע - פרשת וילך

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.
השבת היא שבת שבין ראש השנה ליום כיפור והיא נקראת שבת שובה.
השבת מכונה כך על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים השבת ההפטרה מתחילה כך: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעווניך" (הושע י"ד, ב
(
נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'האל הקדוש שאין כמוהו'.
 
פרשת וילך
כמה מילים על הפרשה מהויקפדיה
פרשת וילך היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים. פרק לא'.
הפרשה קצרה מאד ויש לה שלושים פסוקים בלבד.
 
בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים לסוכות, קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים בשבת שלפני ראש השנה. בשאר השנים קוראים אותה בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, בשבת שובה, כאמור.
 
מה בפרשה-
כחלק מרצף הפרשיות ניצבים-וילך-האזינו-וזאת הברכה, החותמות את ספר דברים ואת התורה כולה, מתמקדת פרשת וילך בהעברת הנהגת העם ממשה רבנו ליהושע בן נון.
בתחילה מודיע משה לעם שיהושע יחליף אותו ומעודד את העם לקראת האתגרים העומדים לפניהם בכיבוש ארץ ישראל. אחר כך קורא משה ליהושע ומעודד גם אותו בברכת "חזק ואמץ".
מכאן פונה משה לעסוק בכתיבת התורה ובשמירתה. הוא כותב את התורה (הפרשנים חלוקים בשאלה אילו חלקים ממנה) ומוסר אותה למשמרת לכוהנים. הוא מצווה את העם לערוך פעם בשבע שנים מעמד הקהל, שבו יתכנסו האנשים, הנשים והטף ויקראו את התורה. (השנה אגב אנחנו אחרי שנת שמיטה וזאת 'שנת הקהל'...)
אלוקים קורא למשה וליהושע לאוהל מועד. שם הוא מודיע למשה את העתיד לקרות לאחר מותו: העם יחטא ובעקבות כך יבואו עליו צרות. כדי להכין את העם לכך נמסרת להם שירת האזינו. משה מכנס שוב את כל העם וקורא באזניהם את השירה, שתוכנה יפורט בפרשה הבאה, פרשת האזינו.
ההפטרה השבת היא כאמור הפטרת פרשת שובה (הושע י"ד, ב-י. יואל כ' - שובה ישראל , תקעו שופר)
 
ולדבר התורה:
ראשית דבר תורה לפרשה.
וילך משה וכו'. בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא אוכל לצאת ולבא (לא,א-ב)
 
'לא אוכל עוד לצאת ולבא' איני רשאי שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע, 'אנכי היום' היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נולדתי וביום זה אמות. (רש"י).
לכאורה לא מובן מדוע הקדים רש"י לפרש את סוף הפסוק 'לא אוכל לצאת ולבא', קודם שפירש את תחילת הפסוק 'אנכי היום'. ויש לבאר לפי המדרש, אצל שמואל נאמר 'ויבא ה' ויתיצב', ומשמע שה' בא אל שמואל, ואילו במשה נאמר 'ויקרא אל משה' ולא נאמר ויבא ה' אל משה.
הטעם משום ששמואל היה הולך לכל מקומות ישראל לשפטם, לכן חלק ה' כבוד ובא אצלו, אבל משה היה יושב במקומו וכל ישראל באו אליו שישפטם.
הדבר די תמוה, הרי משה רבנו היה עניו מכל אדם ולמה לא אחז במידת הענווה והלך אצל כל ישראל לשפטם ?
אך משה ידע שאם ילך אל כל מקומות ישראל ילך הקב"ה עמו, ומחמת גודל ענותנו לא רצה להטריח את הקב"ה לילך עמו – ולפי זה מבוארים דברי רש"י שניסה לברר מדוע הפעם הלך משה ?
לכן פירש רש"י קודם 'לא אוכל עוד לצאת ולבא, איני רשאי שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע'...
ולכן הסמיך רש"י הפירוש על 'לא אוכל לצאת ולבא' לתחילת הפסוק 'וילך משה', להורות שרק מטעם זה שנטלה ממנו הרשות ונתנה ליהושע הלך הוא אצל ישראל.
 
אני ממשיכה במתכונת של - שיר לפרשה.
בפרשה הזאת משה מעביר את התפקיד ליהושע ונתקלתי בשיר של אריק לביא יהושע
 
יהושע
מילים: אורי סלע
לחן: יוחנן זראי
 
ויהי אחרי מות משה במדבר
ויקרא אלהים ליהושע ויאמר
קום עבור עם העם את הירדן
אל הארץ אשר אנכי נותן
כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם
כאשר דברתי נתתיו לכם
 
חזק ואמץ ואל תחת
כי לך הארץ הזאת האחת
 
ויריחו סוגרת מפני בני ישראל
וישאו הכהנים את קרן היובל
והעם לסוב את החומה יוצאים
ובני ראובן וגד חלוצים
ויריע השופר תרועה גדולה
וחומת יריחו תחתיה נפלה
 
חזק ואמץ ואל תחת
כי לך הארץ הזאת האחת
 
ויקבצו מלכי האמורי ועמם
עם רב כחול אשר על שפת הים
ויבוא עליהם יהושע פתאום
ויאמר בגבעון לשמש דום
וירח עמד בעמק אילון
וינוסו מלכי לכיש ועגלון

חזק ואמץ ואל תחת
כי לך הארץ הזאת האחת
 

ויך יהושע את מלך דור
ואת מלך מקדה ואת מלך חצור
ואת מלך עדולם ואת מלך חברון
ואת מלך אכשף ואת מלך שומרון
ואת מלך חורמה ואת מלך ערד
כל המלכים שלושים ואחד
 
חזק ואמץ ואל תחת
כי לך הארץ הזאת האחת
 
 
 
בפרשה מוזכרת מצוות הקהל (דברים ל"א מפס' י')
וחובר שיר מיוחד לשנת הקהל הלחן הוא של החסיד הרב יוסף מרטון (מחבר הניגון "ופרצת")
"מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה, בחג הסוכות; בבוא כל ישראל לראות את פני ה' (אלוקיך) במקום אשר יבחר, הקהל את העם האנשים והנשים והטף ... למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
 
 
 
 
שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:06.  תל-אביב- 18:21.  באר-שבע- 18:24.   חיפה- 18:12.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 19:17.  תל-אביב- 19:19.  באר-שבע- 19:19.   חיפה- 19:19.
רבנו תם: 19:56
 
 
 
 
 
 

 

 

 

 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חוטהשני אלא אם צויין אחרת