00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ספרים, מידע ומה שביניהם

מעבר הבלוג

 

כולכם מוזמנים לבלוג בבית החדש

פרשת השבוע - פרשת כי תצא

 
במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
 
פרשת כי תצא
כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. פרקים כ"א-כ"ה.
לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.
מה בפרשה:
הפרשה, הממשיכה את נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו, מפרטת מגוון רחב מאוד של ציוויים ואיסורים בתחומים שונים. כרגיל בחומש דברים, חלק מהמצוות מוזכרות כבר בחומשים הקודמים. על פניו קשה למצוא את החוקיות שלפיה מסודרים הדינים, והפרשנים השונים עסקו בכך רבות. בין הדינים:
* דיני מלחמה: אשת יפת תואר, סדרי מחנה צבאי, הפטורים משירות צבאי.
* דיני משפחה: משפט הבכורה, בן סורר ומורה, מוציא שם רע, ניאוף, דיני אונס ומפתה, איסור על זנות, דיני גירושין, דיני ייבום וחליצה.
* דינים שבין אדם לחברו וצדק חברתי: השבת אבידה, מצוות טעינה, איסור על ריבית, היתר אכילה בכרם, איסור גניבת נפש, דיני לקיחת משכון, איסור הלנת שכר, מתנות עניים, דיוק במידות ומשקלות.
* דיני כלאיים: כלאי הכרם, איסור חרישה בשור ובחמור יחד, איסור שעטנז.
* דינים אחרים: מצוות קבורה, איסור לגבר ללבוש בגדי אישה ולהפך, מצוות שילוח הקן, מצוות מעקה, מצוות ציצית, דיני ביאה בקהל לממזר ולבני העמים השכנים: עמונים, מואבים, אדומים ומצרים, דיני נדרים, עונש מלקות.
בסיום הפרשה מובאת מצוות מחיית עמלק.
ההפטרה של פרשת כי תצא היא החמישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק נ"ד "רני עקרה"
 
ולדבר התורה:
 
ראשית דבר תורה לפרשה.
בפרשתנו יש מצוות רבות – אחת המצוות היא מצוות "שילוח הקן".
"כי ייקרא קן-ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על-האפרוחים, או על הביצים. לא תיקח האם על-הבנים; שלח תשלח את
האם את הבנים תיקח-לך, למען ייטב לך, והארכת ימים" (דברים כ"ב; ו-ז) 
מה היא המצווה הזאת ?
הנה כמה דברים מאתר ישיבה ואתר ואינט 
 המצווה הזאת אומרת שכאשר אדם מוצא קן של ציפור, ובקן אפרוחים או ביצים והאם רובצת עליהם, אסור לו ליטול את האם מעל גוזליה או ביציה. כמו כן אסור לו ליטול את הציפור עם אפרוחיה או ביציה. 
אם הוא רוצה לקחת מהקן אפרוחים או ביצים עליו לשלח תחילה את האם, עד שלא יוכל לתפסה. רק לאחר מכן יכול ליטול את האפרוחים או הביצים.
דין זה נוהג במיני העופות הכשרים לאכילה בלבד, שכן למדו חז"ל שכל מקום שנאמר 'ציפור' הכוונה למין טהור. אבל אם פגש קן של עוף טמא, מותר לו לקחת את הביצים או האפרוחים בלא לשלח את האם.
דין זה חל רק על ציפורי בר שאינן שייכות לאדם, אבל אדם שיש ברשותו ציפורים שמקננות, כגון יונים מבויתות, כיוון שהן מזומנות לפניו, רשאי לעשות בהן מה שירצה. שכן נאמר: "כי 'יקרא' קן ציפור" דווקא במקרה, ולא קן המזומן לפניו, ולכן מותר לו ליקח מקן שבבעלותו אפרוחים בלא לשלח האם. (אם כי גם במקרה שהקן שייך לך עדיף לא לקחת ביצים או את הגוזלים כשהאם נמצאת בקן או בסביבה...)
 
לא פעם אנחנו מנסים להבין מה מקור המצווה – למרות שמבחינת קיום המצוות הסיבה לקיים אותם היא בגלל שככה צוונו, בכל זאת מחפשים אנחנו את הטעם- המשמעות שך המצווה.
למצוות שילוח הקן יש שלושה טעמים עיקריים:
האחד, לחזק בליבנו את מידת הרחמנות, שלא ניטול את האם מעל גוזליה, אלא קודם נשלח אותה לחופשי. רק לאחר שתתרחק מן הקן, ניקח את הגוזלים. (רמב"ן דברים כ"ב ו', חינוך תקמ"ה, ועיין ילקוט מעם לועז דברים ע' תת"ל).
הטעם השני, לנטוע בלבנו יחס עמוק של כבוד לשימור החי. היסוד החשוב ביותר לקיום מיני החי שבעולם הוא היכולת שלהם לגדל את הדור הבא. לשם כך ברא הקב"ה כל מין ומין עם תכונות שנועדו להבטיח את קיומו של הדור הבא. בתכונה הטבעית שעל פיה שומרת ציפור האם על גוזליה או ביציה ישנו ביטוי עמוק של דאגה ומסירות לגידול הדורות. ואין ראוי שננצל את תכונתה הטבעית של האם, שהיא מגנה על גוזליה, כדי להצליח לצוד אותה.
על פי הטעמים הללו, אפשר להבין את השכר שהבטיחה התורה למי שמשלח הקן, שנאמר "למען ייטב לך והארכת ימים", שכל הדבק במידותיו של הקב"ה ומרחם על מיני החי, יזכה לחיים טובים וארוכים.
עוד טעם נזכר בדברי המקובלים והוא נוגע למצבנו הלאומי, שבעת שאנו משלחים את האם מעל בניה, והיא מצטערת על גוזליה ומטפחת בכנפיה, מיד עולה זכרונם של ישראל לפני אביהם שבשמיים, ומתעוררים עליהם רחמים, שמעת שגלתה השכינה וחרב בית המקדש נתונים הבנים בצרה ובשבייה, כיתומים וגלמודים, בלא אם ואב, ובאותה שעה מתעוררים רחמים גדולים על ישראל.
 
אני ממשיכה במתכונת של - שיר לפרשה.
יש שיר מאד מפורסם על הפסוקים של שילוח הקן
כמדומני הביצוע הוא של פרחי לונדון (London Boys Choir)  למרות שבסרטון שמצאתי ברשת כתוב שהביצוע הוא של פרחי ירושלים...
 
 
 
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:33.  תל-אביב- 18:48.  באר-שבע- 18:50.   חיפה- 18:40
 
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 19:45.  תל-אביב- 19:47.  באר-שבע- 19:47.  חיפה- 19:47
 
 
קישור לדף פרשת כי תצא
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חוטהשני אלא אם צויין אחרת