00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Cherry Blossoms

מסעות למעמקי הנשמה

הפסקה

לוקח עוד זמן להבין שזהו, זה נגמר, וזה סופי וטוב שזה נגמר.  
אבל נשארו עוד עניינים פתוחים. החלטה חשובה שצריכה לקבל. החלטה משנת חיים, משמידת חיים אולי.  
בדיוק מלאו לי שלושים והרגשתי מוכנה, יותר מתמיד, וידעתי שיכולה גם אם לא כך תכננתי, להיות אם חד-הורית. עם כל הקושי שבדבר. תמיד הצהרתי, בעיקר בפני עצמי, שאתגרים מרתקים אותי, מעצימים. אם זה קל מדי זה פשוט משעמם. 

הזמן הולך ואוזל ואת ההחלטה הזאת צריך לקבל, וכמה שיותר מהר יותר טוב. אבל בינתיים, ממשיכים. התור למעקב השגרתי נקבע עוד מראש אז הלכתי לבד. לבדיקות הראשונות הוא עוד התלווה אלי, באופן קצת פנאטי אפילו. לא ביקשתי שיצטרף, הוא הציע ולא סירבתי - בדיקות דם, בדיקה ראשונה אצל הרופא עוד לפני שרואים משהו בכלל.  ועכשיו, שבועיים אחרי, אני שוכבת בכיסא הבדיקה והרופא מצביע על הראש, הגפיים, אפילו בחדרי המוח ניתן להבחין. יצור זעיר בגודל 6 ממ בעל צורה כמעט אנושית, מזכיר לי קצת סוכריית gummy bear. תוהה אם עוד אוכל לאכול כאלה אחרי כל זה. 

כשמסתיימת הבדיקה הרופא שואל אותי על האב ואני פורצת בבכי. לא התכוונתי לחלוק אבל מרגע שהסכר נפרץ הכל נשפך החוצה. באותה הזדמנות גם מבקשת ומקבל אינפורמציה על הפרוצדורה שמפסיקה. קובעים ביקורת נוספת לעוד 6 שבועות מבלי לדעת מה יהיה עד אז. הרופא מאוד אמפתי, הוא חושב שיודע באיזה אופציה אבחר אבל אני עדיין לא.


ואת ההחלטה צריך לקבל. בינתיים מסתובבת מסתירת סוד, רק החושים שמשתנים ומתחדדים מעידים שמשהו קורה בתוכי. ובסוף ההחלטה מתקבלת. הפוך לגמרי מהאינסטינקט הראשוני ומהמחשבות והרצון שמילאו אותי בשבועות האחרונים. אבל ברגע שהיא מתקבלת היא חד משמעית ולא ניתן לערער עליה. התור נקבע לעוד שבוע.

*

בשש בבוקר אני כבר מתייצבת. מתושאלת, נמדדת מתפשטת ומולבשת בחלוק. לפני נכנס גבר מבוגר לניתוח אחר ורגע לפני שלוקחים אותו פנימה, בהתאם לנהלים המקובלים, על כיסא גלגלים, הוא נפרד מבני משפחתו וברגע של חוסר מודעות למצב הוא יושב בפיסוק אופייני. ממרום מיטתי ניתן להבחין בפיסת גוף אינטימית שנחשפת.

ואז קוראים לי. התרגשות מסויימת. זה הניתוח הראשון שלי עד היום והשני שלי באותו החודש. בפנים מחברים אותי לעירוי, להארקה ו..אני מתעוררת. במיטה אחרת ובחדר אחר. אחרי התאוששות קלה אני מורשית לרדת מהמיטה ולהתלבש. אני מסתכלת מאחורי, על הסדינים הלבנים של בית החולים השארתי כתם דמוי דגל יפן. זה מזכיר לי התחלה של משהו אחר. או אולי בעצם את הסוף של הדבר הזה ממש.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CherryBlossoms אלא אם צויין אחרת