00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

אלסקה - קיץ 2015 - 3.8-4.8 - כייף בקניקוט :)

 

הבוקר התעוררנו לנוף הזה שניבט מהמרפסת. בקצה הימני מציץ אלינו קרחון Root וגם כל מה שמתחתינו, שנראה כמו גבעות חול, זה בעצם קרחון מכוסה בעפר...

אחרי ארוחת בוקר עם חברים ישראלים שפגשו בלודג' אתמול, אנחנו יורדים למשרד חברת התירות, שנמצא ממש מול הלודג' ומתארגנים לקראת טיול על הקרחון. בשלב הראשון, פייג' – המדריכה המתוקה שלנו – מתאימה לנו קרמפונים שיעזרו לנו ללכת על הקרח.

היום מתוכנן לנו יום טיול ארוך על הקרחון, והחלק הראשון הוא מסלול הליכה של קצת יותר מ – 3 ק"מ עד שבכלל מגיעים אל הקרח.
מייד כשיוצאים מהלודג', אנחנו עוברים ליד ה – Mill, המפעל בו עובד החומר שנכרה במכרות גבוה בהרים והופרדה הנחושת מאבן הגיר.
המפעל שעמד נטוש מאז שנסגר בשנת 1938, נראה כמו טירת רפאים.

מזג האוויר שמשי ומושלם ואנחנו במצברוח נהדר - 

היום יש בקניקוט כמה מבנים – מבנה הלודג' המשופץ, שבימי הזוהר של קניקוט שימש בנין מגורים לפועלים ומלבדו יש עוד כמה מבנים משוחזרים. מבנה בית הספר, כמה בתי מגורים של בעלי תפקידים בכירים במפעל, בנין בית החולים ועוד...
ככה נראה מבפנים בית מגורים של מישהו מהמנהלים של המפעל. תראו איזה מטבח מקסים!

אנחנו ממשיכים ללכת, ממלאים מים טעימים וקפואים בערוצי הנחלים

ומקבלים הסברים מפייג', על היווצרות הקרחון בעזרת חטיף סניקרס בתור אביזר המחשה - 

יש לנו מזל – יש היום יום מקסים ושמשי ואנחנו נהנים מנוף נהדר

המדרונות מכוסים ב"סבאים" של אחרי פריחה...

כשאנחנו מגיעים למרגלות הקרחון, אנחנו מתארגנים לנעילת הקרמפונים על הנעליים. הרפתקה בפני עצמה. 

והנה אנחנו, עם פייג' המדריכה המתוקה שלנו, נעולים ומוכנים להרפתקה שלנו על הקרחון.

ענבל מסתגלת לתחושה של הליכה על הקרח...

כמה שזה יפה. ולבן. ובוהק.

יש בקרחון הרים וגאיות, מפלים ובריכות...

פייג' שופעת הפתעות. עכשיו היא מחלקת לנו מקלות סוכרייה שישמשו "קשיות שתיה מיוחדות לשתיית מי קרחונים"

אנחנו בודקים מקרוב מפלים

ומטפסים במעלה הקרחון

אפילו חוצים אגמים קפואים

ומציצים בבריכות כחולות ועמוקות

באופן כללי, אנחנו נהנים נורא!

הכי מרשימה בעיני הוא תופעת הגבעות השפיציות. אלה בעצם חרוטי קרח מכוסים בשכבה דקיקה של עפר. לא הצלחנו להבין איך ולמה הם נוצרים, אבל זה לא גורע מכמה שהם יפים.

את הפסקות האוכל שלנו אנחנו עושים בישיבה על מזרוני יוגה שמבודדים את הישבנים שלנו מהקרח הקפוא והרטוב. סבבוש.

יש לי נעליים עם קרמפונים! (יש לי איזו תחושה שזו הפעם הראשונה והאחרונה בחיי שאני הולכת להגיד את המשפט הזה... angel ) 

אחרי שעות ארוכות על הקרחון אנחנו מתעייפים. זה זמן מעולה להתחיל בצעדה חזרה...
בדרך אנחנו פוגשים את היפיוף הזה –

והנה, הגענו.
מחזירים את הציוד למשרד ונשפכים על המרפסת מול הנוף.

יש כאלה שלוקחים את ההישפכות צעד נוסף קדימה...

ארוחת ערב (מצוינת!) במסעדה של הלודג' וזהו, צוללים לישון.

את היום השני שלנו בקניקוט אנחנו מקדישים לרפטינג. אני לא לוקחת מצלמה (ומצטערת על זה כל היום... laugh ) והתמונות יגיעו באדיבות הגו-פרו של עידו.

אנחנו מתארגנים שוב במשרד של חברת התיירות, מקבלים הקפצה למקארת'י עם השאטל ופוגשים את המדריכים הסופר-חתיכים שלנו...
תדריך בטיחות, התאמת מגפיים, חליפות הצלה וג'קטים שיחממו אותנו אם נרטב מהמים הקפואים בנהר ואנחנו מוכנים.

נוסעים לנהר, שם מחכות לנו שתי סירות. באחת אנחנו עם רובין, המדריך ובשנייה עוד שני מדריכים וציוד.

הנהר נינוח. רפידים בדרגה 2-3. כולם שמחים ומרוצים.

באמצע הדרך יש עצירה לארוחת צהריים. בזמן ששלושת המדריכים פורקים את הציוד מהסירה ומארגנים לנו פריסה סופר-שווה אנחנו מטיילים ואפילו בונים איזה אוהל טיפי קטן.

איזו ארוחת צהריים כייפית.. באמצע שומקום שולחן עם מפה אדומה, ירקות חתוכים, גבינות, נקניקים, סלט סלמון ואפילו חמאת בוטנים וריבה! בסוף הם עוד שולפים מאיזה מקום תבנית בראוניז אמיתיים שאחד המדריכים אפה בעצמו... מגניב!

אחרי האוכל מארגנים הכל, חוזרים לסירות וממשיכים לשוט. החלק היפה עובר בחלק קניוני וצר יותר של הנהר.

כשנגמרים 25 המייל שלנו להיום אנחנו עוגנים בצד. יש לנו שעה לחכות למטוס שיבוא לאסוף אותנו חזרה לקניקוט. המדריכים מנצלים את השעה כדי לאסוף ולקפל את כל הציוד, כולל הסירות עצמן, שצריך לחזור איתנו במטוס. אנחנו מנצלים את הזמן לבניית עוד אוהל טיפי. עידו כבר ממש מומחה בכאלה!

שני מטוסים נוחתים לידנו, באמצע הכלום... באחד, אנחנו. בשני המדריכים וכל הציוד. חצי שעה של טיסה מעל הנוף המדהים של שמורת רנגל- סנט אליאס, כולל הקרחון עליו הלכנו אתמול ואנחנו חזרה בלודג'.

מתאוששים קצת עם שתיה קרה וממשיכים להציץ במרכז המבקרים החמוד של קניקוט. הוא נראה כמו החנות הישנה בעיירה...

מקרינים בו סרט מרתק על ההיסטוריה של העיירה מהימים בהם הוקם המכרה בשנת 1907 ועד שנסגר בשנת 1938. בכלל, המקום הזה קסום לגמרי!

אפילו השירותים בלודג' מהממים! הם אמנם משותפים, ומחוץ לחדר, אבל יש פיצוי ראוי בדמות הקירות המעוטרים בגזרי עיתונים וכתבות ישנות שמרביתם קשורים בענייני עצירות.
אינפורמטיבי cheeky

וזהו. עוד יום נפלא מסתיים.

לילה טוב מקניקוט, אלסקה!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת