00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

SilentMike ניוז

כן לתת להם פתחון פה.

אופס, הוא עשה את זה שוב. עשור אחרי שדקר שלושה אנשים במצעד הגאווה בירושלים ב-2005, ושלושה שבועות אחרי שהשתחרר מהכלא בגלל שדקר שלושה אנשים במצעד הגאווה בירושלים ב-2005, הלך לו ההומופוב ופושע השנאה המורשע ישי שליסל למצעד הגאווה בירושלים של 2015 ושם דקר שישה אנשים. טוב, אי-אפשר להגיד שהוא לא עקבי, ואי-אפשר לומר שהוא לא השתפר במקצועו הנבחר.

מה ששליסל עשה הוא כמובן דבר דוחה ונתעב. האיש הוא סכנה אלימה לציבור ואני מקווה שימצאו הפעם דרך לשים אותו בתא נעול ולאבד את המפתח. לא הייתי רוצה לחזור לפה בשנת 2025 ולכתוב על זה ששליסל רצח תשעה אנשים (או שנים עשר, אם הוא משתפר בטור גאומטרי). למעשה אני לא רוצה לכתוב על זה גם עכשיו. כתבתי כבר על מצעדי גאווה ועל הומופוביה ואני לא חש צורך לחזור על עצמי כאן. זה מובן מאליו ששליסל הוא איש חולה ומופרע והמעשים שלו זוכים לגינוי מקיר לקיר כולל מדמויות דתיות בכירות כמו הרב הראשי יצחק יוסף (למרות שעדיין האמונה הדתית של שליסל היא חלק מההשראה לטירוף שלו אבל... לא משנה). אפילו היצורים האפלים מארגון להבה שלקחו הפסקה מסדר יומם העמוס ברדיפת ערבים וזוגות מעורבים כדי למחות על מצעד הגאווה בירושלים גינו את ההתקפה האלימה. אני גם לא רוצה לכתוב על "המחדל המשטרתי" שכבר כולם מתחילים לצעוק עליו. אני לא מרגיש צורך להצטרף למקהלה. נכון, זה מוזר ומטריד, והמשטרה צריכה לבדוק איך זה שמשוגע מועד וידוע כמו שליסל הצליח לבצע את אותו פשע בדיוק פעם נוספת. אבל בסופו של דבר, האיש השתחרר מהכלא, וקשה מאוד למנוע מעבריין לבצע פשע כזה, אם הוא באמת רוצה בכך ולא אכפת לו להיתפס.

לא, אני לא רוצה לבזבז זמן נוסף על כל הדברים האלה. אני רוצה להתייחס דווקא למשהו אחר, למשהו שאולי לא צפוי שאני אכתוב עליו בקונטקסט הזה. הכל התחיל מתגובה אחת ששמעתי ברדיו ולכן אני לא יכול לתת לכם לינק אליה. נראה לי שהתגובה הגיעה מחברת כנסת מהמחנה הציוני, אבל יכול להיות שאני זוכר באופן לא מדויק. התגובה התיחסה לאנשים המעולים מארגון להבה שהזכרתי בפסקה הקודמת, ואשר הפגינו כנגד מצעד הגאווה בירושלים. התגובה גינתה את המפגינים (בצדק) אבל גם הוסיפה דרישה. והדרישה הזו כל-כך מקובלת במקומותנו עד שניסוחה הפך לביטוי שגור, ואת החלק הזה נראה לי שאני זוכר במדויק: "לא לתת להם פתחון פה".

וכאן אנחנו מגיעים לכותרת של הפוסט. בניגוד לרבים אחרים אני קורא דווקא כן לתת להם פתחון פה. זו הנקודה המאוד לא קלה אליה החלטתי לכוון את הפוסט. אני רוצה להגן על חופש הביטוי של חבורת גזענים הומופובים שממש מגעילים אותי באופן אישי. מי שבאמת מאמין בחופש הביטוי צריך להאמין בחופש הביטוי גם עבור דעות שהוא מתנגד להם בתוקף. נכון, יש סייגים לחופש הביטוי, אבל זה שדעה היא מגעילה, פוגענית, שונאת ואפילו גזענית, אינם בין הסייגים האלה. חופש הביטוי נועד כדי לאפשר לאנשים להשמיע דעות שקשה לחלקים נרחבים בציבור לשמוע. הוא נועד לתת לכל הדעות השונות להישמע בשוק החופשי של הרעיונות ולהתחרות שם בצורה שתאפשר לרעיונות הטובים יותר לעלות ולשגשג (ובעקבותיהם גם החברה אמורה לעלות ולשגשג).

זה מאוד מפתה לנסות ולצנזר. אחרי הכל בטוח שאם כמה רעיונות נוראיים לא יסתובבו שם בחוץ שוק הרעיונות לא יכול להיפגע מזה, ודי קשה למצוא רעיונות יותר נוראים מהרעיונות של להבה. אבל אם תלכו בדרך הזו תגלו שמאוד קשה להגביל את יצר ההשתקה. תגלו גם שאנשים שונים רוצים להשתיק דעות שונות, ואולי גם דעות שאתם מעוניינים לשמוע. תגלו שאפילו יש אנשים שרוצים להשתיק אתכם. וזו הבעיה. ברגע שמתחילים לצנזר דעות, ברגע שמתחילים לצנזר דעות, ברגע שמתחילים להפיץ בשוק החופשי של הרעיונות את הרעיון שדעות מסוימות הן מסוכנות מכדי שיורשו להימצא בשוק, קשה להפסיק.

הנה הענין. כן לתת להם פתחון פה, לכולם. כל הדעות ראויות לכך שהמאמינים בהם יביעו אותן במרחב הציבורי (דעות, לא פקודות חיסול ולא תכנון של שוד, לא הטרדות ולא איומים). אין לכם זכות לחסינות מדעות שפוגעות ברגשותיכם. הרחוב הוא חלק מהשוק החופשי של הרעיונות, וגם האינטרנט. לאנשים, גם כאלה שאתם חושבים שהם מגעילים, יש זכות דיבור. לא בכל מקום ולא בכל זמן ולא בהכרח בבלוג הפרטי שלי, אבל יש להם זכות דיבור.

אז כן, צריך לתת להם פתחון פה. מה שלא צריך לתת להם, וזה חשוב, זו במה. הרחוב לצורך הענין הוא השוק החופשי של הרעיונות. שם כך אחד יכול למצוא מקום לעמוד עם השלט שלו ולהביע את דעתו (או את דעתה), מגעילה, מגוחכת או פוגענית ככל שתהיה. וזהו בדיוק המקום שאנשים כמו אנשי להבה צריכים להיות בו, ברחוב עם שלטים צועקים כמו חבורת משוגעים. אף-אחד לא חייב להם זמן מסך בטלויזיה, אף-אחד לא חייב לקחת בחשבון את דעתם בנושאי זכויות הומוסקסואלים או יחסי יהודים-ערבים. הם זכאים להשמיע את קולם. אנחנו לא חייבים להקשיב, ובוודאי שלא חייבים להגביר אותו. וזאת הבעיה האמיתית, לא מגוון הדעות שנשמעות בשוק החופשי של הרעיונות, אלא המנגנון שבו השוק הזה פועל. את להבה אף-אחד לא לוקח ברצינות, אבל יותר מדי סוחרי הבלים ושונאים אחרים מקבלים הרבה יותר מדי הקשבה ותשומת לב בתקשורת למרות שגם הם מתאימים לעמוד ברחוב של הצעקנים המשוגעים, או לעבוד באוהל מרופט ביריד מלא שרלטנים. יותר מדי דעות אטומות וחשוכות מקבלות לגיטימציה. אנשים לא נדרשים להצדיק את עמדותיהם אם הם פשוט מאמינים בהן בדבקות מספיקה. אסטרולוגים ושאר מיסטיקנים מככבים בתוכניות רבות מספור, שיטות ריפוי אלטרניטיביות מופרכות מקבלות יחס רציני, תאוריות קונספירציה על קרינה סלולרית ופלואוריד במים זוכות לכתבות אוהדות בחדשות שמוצגות ע"י עיתונאים שהרעיון שלהם לתחקיר מתבטא כנראה במציאת האתר הכי הזוי ומופרך בנושא מסוים. יותר מדי מהבמות הגדולות שלנו היום מתמקדות באידאולוגיה או בטבלואידיות מעל הרצון לגלות את האמת. במקרה הראשון השיטה היא לברור, לסדר, לתקן ולפעמים אף להמציא את העובדות כך שיתאימו למסקנה המתאימה ביותר לאידאולוגית המחמד, ובמקרה השני השיטה היא לעשות את אותם דברים כדי שהסיפור יראה צהוב/סקסי/מפחיד וימשוך הרבה תשומת לב. זה מה שאנחנו צריכים לתקן, והדרך לעשות זאת היא לתקן קודם כל את עצמנו. לא רק את העיתונאים. את כולנו. כולנו צריכים להיות יותר רציונליים, ולהתעניין בעובדות ובראיות מעל לסיפורים שאנחנו רוצים לשמוע. אם אתם קוראים אותי הרבה אולי זה נשמע לכם מוכר. אתם צודקים. בסופו של דבר זה תמיד מגיע אצלי לאותו מספר מצומצם של נושאים חשובים._

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל SilentMike אלא אם צויין אחרת