00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גוגל דודל

153 שנה להולדת אידה ב` וולס

אידה בל וולס נולדה ב- 16.7.1862 בהולי ספרינגס, מיסיסיפי שבארצות הברית, סמוך ל"הצהרת השחרור" של הנשיא אברהם לינקולן. הוריה היו עבדים עד ששוחררו בעקבות אותה הצהרה. אביה של אידה היה נגר מומחה, ובעל עניין רב בפוליטיקה. הוא למד באוניברסיטת שאו בהוליספרינגס, אך עזב כדי לתמוך במשפחתו. אמה היתה טבחית אדוקה בדתה, והיתה קשה עם הילדים. גם אידה למדה באוניברסיטת שאו, אך סולקה מהלימודים עקב מזגה החם והתנהגותה המרדנית כלפי נשיא הקולג`. בהיותה בת 16 בעת ביקור אצל סבתה בישוב מרוחק, גילתה שמגפת קדחת צהובה תקפה את הולי ספרינגס, ושהוריה ואחיה התינוק מתו, מותירים אותה לדאוג לחמישה אחים ואחיות. קרובי משפחה החליטו שהשישה יפוצלו בין מספר בתים מאמצים, אך אידה התנגדה לפיתרון. היא החלה לעבוד כמורה בבית ספר יסודי לילדי שחורים. סבתה נשארה לשמור על האחים במשך השבוע עד לשובה של אידה. כבר אז נוכחה אידה להכיר באפליה נגד שחורים - מורים לבנים הרוויחו80 דולר לחודש ומורים שחורים - רק 30 דולר. היא החלה להתעניין בפוליטיקה ובזכויות השחורים.

ב- 1883 עברה עם שלושה מאחיה לממפיס, טנסי, שם גרו עם דודתם. היא החלה לעבוד כמורה, ובחופשים למדה באוניברסיטת פיסק בנשוויל. בנוסף לדעותיה על אפליה נגד שחורים, גיבשה גם דעות בדבר שחרור האישה. שנה מאוחר יותר, הורה לה מבקר כרטיסים ברכבת לפנות את מקומה בקרון המחלקה הראשונה ולעבור לקרון המעשנים הצפוף. וולס סרבה לוותר על מקומה, והמבקר שנעזר בשני גברים נוספים, גררו אותה מהקרון. בשובה לממפיס שכרה עורך דין אפרו-אמריקאי ותבעה את חברת הרכבות, אך זו שיחדה את עורך הדין, ו-וולס שכרה עורך דין אירו-אמריקאי, שעזר לה לנצח בתביעתה, ולזכות ב- 500 דולר דמי פיצוי. חברת הרכבות עתרה לבית המשפט העליון של טנסי, שהפך את ההחלטה וקבע כי על וולס לשלם את דמי המשפט.

שנה אחר כך הוצע לוולס לערוך את העיתון "איבנינג סטאר" בוושינגטון הבירה. היא כתבה מאמרים לשבועון הכנסיה (בשם בדוי), בעיקר על נושא הגזע. ב- 1889 נהרג ידיד של וולס, תומס מוס, בלינץ` שערך בו ובשני חברים נוספים, אספסוף לבן, כתגובה על פתיחתה של מכולת קהילתית בשכונה שחורה, שהתחרתה עם מכולת לבנה. לאחר מותם פרסמה וולס קול קורא לשחורים לעזוב את ממפיס. 6000 שחורים עזבו את ממפיס, ואחרים ארגנו חרם על עסקים של לבנים. וולס קיבלה איומים על חייה, וקנתה אקדח. היא כתבה "הם גרמו לי לצאת לגלות ואיימו על חיי, כי רמזתי על האמת".

בעקבות הלינץ` החלה וולס לעסוק בעיתונות חוקרת. היא בדקה כמה מקרים היו, מה היו הסיבות ללינץ` ומה היו העונשים שקיבלו הרוצחים. על הממצאים המזעזעים כתבה ונאמה. בעת שהותה בפילדלפיה ב - 1892 הוחרבו משרדי העיתון שלה, בשל מאמריה ונאומיה. היא המשיכה לקבל איומים על חייה, ובעקבותיהם עברה מממפיס לשיקאגו. ב- 1893 ארגנה חרם על התערוכה העולמית הקולומביאנית, מכיוון שלא שולבו בה תיאורים של חיי אפריקנים-אמריקנים. באותה שנה הכירה את פרדיננד ברנט, פעיל לזכויות השחורים אף הוא, ושנתיים לאחר מכן נישאו. אידה וולס היתה מהנשים הראשונות בארה"ב ששמרה על שם משפחתה לאחר הנישואין. וולס ילדה ארבעה ילדים, והתקשתה לשלב עבודה עם משפחה. לאחר לידת בנה הראשון צ`רלס, המשיכה להופיע ולנאום, תוך שהיא מביאה אותו איתה, אך עם לידת הילד השני, הפסיקה לגמרי את הופעותיה הפומביות, והפעילה הפמיניסטית סוזן ב` אנתוני אמרה שנראה שדעתה מוסחת.

ב- 1893 וב- 1894 נסעה לאירופה, וביקרה בבריטניה בהזמנת קתרין אימפי, לוחמת לשיוויון גזעי ומתנגדת לאימפריליזם. גם שם עוררה פרובוקציות, אך הקהל האירופי היה המום לגלות את היקף האלימות כנגד שחורים בארצות הברית. באירופה הקימה וולס קבוצות שמחו נגד לינץ`, וניסתה לעורר מחאה שתלחץ על הרשויות האמריקאיות להבטיח את שלומם של השחורים בדרום.

התמיכה העיקרית של וולס היתה מנשים שהיו חברות במועדוני נשים, והיו הקהל הטבעי שלה. בשנותיה המאוחרות, הפסיקה את הקמפיינים שלה נגד לינץ`, ועברה לעזור לאוכלוסיה האפרו-אמריקנית ההולכת וגדלה של שיקאגו. ב- 1928 החלה לכתוב את האוטוביוגרפיה שלה, אך לא סיימה אותה. היא מתה בגיל 68 מכשל כלייתי.

לוגו דודל ארה"ב נראה ככותרת עיתון, ובצד מופיעה דמותה של אידה וולס רכונה על מכונת כתיבה.

התמונה נלקחה מכאן

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של יותם1 אלא אם צויין אחרת