00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

המטבח ואני

                                       

 בזמן האחרון היה לי הרבה זמן פנוי, מן הסתם, אז יכולתי להקציב ממנו גם לבילוי במטבח. בעצם לא הייתי קוראת לזה בדיוק בילוי, כי כפי שאתם כבר יודעים, בישולים אף פעם לא היו התחום שלי ואני לא מתביישת להודות, שבצעירותי ההתייחסות שלי להכנת אוכל היתה, שזה בזבוז זמן וצריך לבשל רק כדי לא למות מרעב ומתזונה לקויה. על אפייה לא היה כמעט בכלל על מה לדבר, בטח לא אפייה שדורשת התעסקות בבצקים ומילויים. כי אם אני צריכה לחכות עד שהבצק יתפח או אפילו רק לרדד אותו, מסכן יהיה מי שיעמוד בסביבה כשהמערוך אצלי ביד..

עם השנים הבנתי שהמטבח הוא דווקא החדר הכי פופולרי בבית. שם מתרכזים כל בני הבית הרעבים, אבל שם גם טמונים כל הזכרונות. שלנו מהילדות ואחר כך של הילדים שלנו. עם תובנות כאלו עשיתי מאמצים כבירים להנות מתהליך ההכנה ובין היתר גם לבסס מטבח שיאפיין אותי. השאלה איזה?
* אני אמנם אשכנזיה, אבל לא אסלית כזו, שמבשלת רגל קרושה או גפילט`ה פיש, אבל גם לא מוותרת על קיגל או קניידלך בפסח.
* אני חיה עם מרוקאי כבר למעלה משלושים שנה ומבשלת שקשוקה פיקנטית ודגים, אבל עדיין הפלפל חריף אצלי מחוץ לתחום.
*אני ישראלית שחיה בארץ ואפשר למצוא במרכולים פרודוקטים להכנת כל אוכל שמתחשק: תאילנדי, הודי, איטלקי, סיני ואפילו גרוזיני.
*אני מנהלת בלוג בתפוז ונחשפת לשפע בלוגים של מתכונים, עם הסברים ברורים להכנה, כמו למשתתף ב"הצילו אני לא יודע לבשל".
*ואיך אפשר לשכוח את עידן היוטיוב עם הסרטונים והוראות ההכנה המצולמות, שבשביל להרוס מתכון צריך להיות באמת "כישרון" גדול.
אז כשיש כאלו נתונים והמוטיבציה כבר חילחלה, על פניו נראה שזו לא בדיוק בעיה גדולה. אממה..מה שהיה חסר לי זה דווקא המרכיב היקר מהכל. הזמן! אני לא צריכה לספר לכם, איך זה כשעובדים הרבה שעות מחוץ לבית. רוב האוכל מבושל ביום אחד ומאוחסן בקופסאות לכמה ימים, וזה יושב במקרר, לפעמים גם עד שמחמיץ. אז תקופת האבטלה איפשרה לי להשקיע קצת יותר כעקרת בית אמיתית ולפנק את משפחתי בארוחות מזינות וטריות ואפילו גם בעוגות (כאלו שאין צורך במערוך כמובן)..
כאמור, השהייה במטבח היא כבר לא עונש בשבילי, אבל עדיין כשאני מחליטה לעמוד ולבשל, הרדיו חייב להיות דלוק כל הזמן. כך שהעיסוק העיקרי אצלי כנראה בכל זאת, הוא לא הבישול, אלא האזנה למוסיקה. מזל שיוצא לי משהו אכיל, כי כשהמוסיקה מתנגנת ואני מזיזה את עצמי תוך כדי בחישה בסירים, לא תמיד שמים לב מה עושים. במיוחד כשמתחילה מוסיקה מזרחית קצבית, אני מפסיקה את העבודה ובידיים רטובות או מג`וייפות משאריות תערובת הקציצות, אני מענטזת לעצמי. אז נכון. זה בהחלט תורם לשיפור המצב רוח ואפילו מומלץ כדי להרגיש צעירה, אבל לפעמים באמת עושים טעויות. לא פעם שמתי כף מלח במקום כפית, או שהוספתי לקציצה נענע במקום פטרוזיליה. אבל מסתבר שלא סתם אומרים שטעויות לפעמים משתלמות, כי ככה יצא לי לגוון מבלי להתכוון.

                                       

אז אחרי שברור שלמאסטר שף אני לא מתאימה כבר מזמן, אני משתדלת לחלק את הזמן בצורה כזו, שישאר לי מספיק גם להפעיל את תאי המוח מול הלפטופ בסלון ולא רק מעל הכיריים במטבח. יחד עם זאת, מצאתי את עצמי בזמן האחרון דווקא עומדת מול התנור ואופה יותר מתמיד. אני יודעת שלא תאמינו לי, במיוחד חברותי הבלוגריות הבשלניות והמדופלמות, שלמרות שאני אופה את אותה עוגה כבר עשרות שנים, אפשר להמשיך ולקרוא לי "המפשלת המושלמת"!! אולי אתן תוכלו להסביר לי, למה עוגת הגזר שלי שתמיד הצלחתי לקצור בזכותה מחמאות ושבחים, יצאה לי פתאום מלוחה?? וזה לא ששמתי מלח במקום סוכר. במתכון שלה, כמו בכל עוגות תפוחים וגזר, יש 1/2 כפית מלח שלא אמורים להרגיש, נכון? אז מה קרה שאצלי פתאום כן הרגישו?? אולי לכם תהיה תשובה כי לי כבר לא נשאר שום הסבר הגיוני.

בקיצור, הבנתם את הפואנטה. ומכיון שאצלי לבלוג לא באים כדי לקבל מתכונים, אלא לקרוא דברים מעניינים, אז לפחות אשתף אותכם מאיפה הגיע אלי המתכון לעוגה הזו.
כפי שסיפרתי כאן כבר פעם בעבר, לפני כעשרים שנה גרנו בארצות הברית. בניו יורק. באחד מביקורינו אצל זוג חברים ישנים (כאלו שכבר לא בקשר איתנו היום) היכרתי אותה. את העוגה. היא היתה רכה, אדמומית והפיצה ניחוח נעים בסביבתה. היא היתה מונחת במרכז השולחן כשמסביבה עוד סוגים רבים של עוגות, אך בה היה משהו מיוחד שמשך לי את העין כבר בשניה הראשונה ועשה לי חשק לנגוס בה. למרות שהיא לא היתה מהסוג האהוב עלי, אתם יודעים..כאלו שעשויות משוקולד..בכל זאת התחשק לי לטעום ממנה. היא המתינה בנחת על השולחן מעל תחתית זכוכית מעוטרת, שרק הוסיפה לה יוקרה. בקיצור, (סליחה שנסחפתי בתיאורים) בתקופה ההיא החברים האלו נחשבו לקצת "שונים" מהנוף האנושי שסבב אותנו, כי היו שוחרי בריאות ומהחלוצים בחיפוש אחר מאכלים טבעונים, בזמן שאנחנו החברים זללנו המבורגרים ושאוורמות. הם אירחו וכיבדו אותנו בשלל עוגות וקינוחים, כי עקרת הבית שם, היתה כנראה קונדיטורית מתוסכלת, שלא הגשימה את עצמה בחוץ ולכן בני ביתה וחבריה נהנו. פרוסה קטנה מהעוגה הזו הצליחה להשאיר לי טעם נפלא בפה לעוד הרבה שנים אחרי. נכון שזה בעיקר בגלל הזכרונות הקשורים אליה, אבל ללא ספק טעמה וריחה מאוד דומיננטים ויכולים להשאיר את חותמם בפה לכל אחד. אני זוכרת שטעמתי ממנה והיה לי מאוד טעים, אבל לא הצלחתי לזהות ממה היא עשויה (כמו שזה יכול לקרות לי עם כל קינוח חדש אחר), הייתי בטוחה שזו עוגת דבש בהסוואה, כי היא מזכירה אותה קצת. רק אחרי שבעלת הבית גילתה לי שהמרכיב העיקרי שלה הוא גזר, מאוד התלהבתי ומיד ביקשתי את המתכון. למזלי אותה עקרת בית אולי היתה מתוסכלת, אבל בהחלט לא קלפט`ה ושמחה מאוד לשתף ולתת לי אותו. אני מזכירה לכם שמדובר בתקופה שעוד לא היה אינטרנט נגיש כמו היום, ואם היא לא היתה נענית בשימחה, היה לוקח לי הרבה מאוד שנים למצוא מתכון כזה. אז רשמתי לי על צטאל`ך קטן שמצאתי בתיק, עם כותרת בשם: `עוגת גזר- המתכון של סוניה`.

 מאז ועד היום אפיתי אותה עשרות פעמים ואני חייבת להודות שברוב המקרים קיבלתי עליה הרבה מאוד שבחים. יחד עם זאת, קורה לי לא פעם שגם איתה אני מפשלת וכל פעם בגלל סיבה אחרת.

אז למרות שאחרי פוסט כזה הדבר האחרון שיבוא לכם, זה לקבל דווקא ממני מתכון, ובכל זאת החלטתי לשתף אותכם במתכון הפרטי שיש לי. נכון. לא חסרים מתכונים כאלו באינטרנט וגם לקרין גורן יש מתכון דומה (וכן, גם עם מלח..), אבל ראבק, בשביל מה יש חברים, אם לא לחלוק איתם, לא רק את מערכת היחסים שלי עם המטבח, גם מתכונים אישיים?? אז לכל אלה שלא קלמזים כמוני, אני בטוחה שתצליחו לאפות אותה כי היא באמת קלה להכנה ומאוד טעימה. יאללה..תרשמו לפניכם:

מרכיבים:

3 גזרים מקולפים ומגורדים

1 תפוח מקולף ומגורד

3 ביצים

2 כוסות קמח*

1 אבקת אפיה

2 כפיות סודה לשתייה

3/4 כוס שמן

1 כוס סוכר חום/לבן

1 כוס צימוקים/חמוציות (עדיפות לצימוקים לטעמי)

2 כפיות קינמון

1/4 כפית מלח

אופן ההכנה:

לערבל ביצים עם סוכר. להוסיף בהדרגה את השמן, הגזר והתפוח המגורדים. בהדרגה להוסיף גם את הקמח ושאר החומרים היבשים. לערבב היטב ולאפות כ-40 דק` בחום בינוני (180). *אפשר להמיר בקמח ללא גלוטן של `קמח תמי` שיתאים גם לחולי צליאק.

בתיאבון ותסלחו לי על תמונה לא אטרקטיבית במיוחד, כי הרי מה כבר יכול לצאת מפשלה גדולה..

                                       

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת