00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

הפינה של עומר

אלימות בפעוטון

בפעוטון של עומר בטוסון יש עליה בהתנהגות בריונית. ת'אצ'ר, תינוק מגודל שדומה לקישוא, מרביץ לכל הילדים. לת'אצ'ר ראש ארוך וצר, צבעו ירקרק, ולו ציצת שער אחת על פדחתו, שמזדקרת אל על בשחור. בגלל שפניו צרות, אין בהן ממש מקום לשתי עיניים, לכן עיניו של ת'אצ'ר קרובות כל כך זו לזו שכאשר הוא מניע ראשו מצד לצד עיניו מתנגשות. מרחוק העבריין הפעוט נראה כאילו יש לו עין אחת בלבד. ת'אצ'ר, למד ללכת לפני שאר הילדים. במקרה כזה הוא בבחינת מועמד לעלות מגן הזוחלים לגן ההומו ארקטוס, שנמצא בחדר הסמוך. בינתיים מתרגלים אותו בגן הזוחלים לשכב במיטת נוער נטולת רגליים. אבל ת'אצ'ר מתעניין יותר בקרבות מגע. הוא מדדה מילד לילדה, וחובט בהם מכות נאמנות. וגם נושך לפעמים.

עכשיו, אנחנו משלמים (טוב, לא אני) למעלה מאלף דולר כדי שישגיחו על עומר שלנו, ואנחנו לא מוכנים לקבל אותו בוכה ונשוך. למעשה, חשבנו למסור אותו לאימוץ. יש גבול כמה סבל אנחנו מוכנים לראות בעינינו. יונתן הציע לגננת שת'אצ'ר יועבר לחינוך המיוחד, בתנאי פנימיה. אני מצידי כתבתי לגננת מייל ושאלתי אם כלא "אלקטרז" עדיין פתוח. שפכתי את לבי בפניה -כתבתי, "אין לך מושג איזה סבל עובר על סבתא רחוקה, שנכדה מותקף על בסיס יומי על ידי קישוא אלים". הגננת לא ענתה לי, אבל שאלה את יונתן היכן מאושפזת האמא שלו.

ת'אצ'ר הועבר סוף סוף לחדר הסמוך. ועומר שלנו גדל והתחזק. והתחיל קצת ללכת. ברור שלעומר יש גנים יהודיים, שאומרים לו להישמר מאנטישמים, שקמים עלינו להורגנו. לכן, הוא מתגונן: אם הוא מזהה שילד כלשהו מתכוון להרים עליו יד בעוד שבוע, הוא מקדים תרופה למכה וחובט בפניו עכשיו, בכף יד פרושה. חזק. האנטישמים הקטנים בוכים, כולל הנאצי הגרמני הפעוט מקס. הגננת לא מבינה את האינסטינקטים היהודים הבריאים, והיא רואה בקרבן – עומר שלנו – את התוקפן! האם אנחנו לא מכירים את זה מאיזה מקום?

עכשיו עומר התחיל גם לנשוך. ושוב הגננת מתלוננת ליונתן. ואני שואלת: כמה נזק יכול לחולל תינוק קטן וחסר אונים עם יד ברזל, עם חצי שן?!

 

חצי השן של עומר ("איתמר")

כל המשפחה חיכתה בקוצר רוח לבקיעתן של שיניו של עומר. עומר כבר התקרב לגיל שנה, והיה נטול שיניים. רופא הילדים אמר, שאם לא תבקע שום שן תוך שלושה חודשים – הוא יבקש צילום רנטגן פנורמי. אני התפוצצתי. "ומה, אז נכין לעומר תותבות? שיקרין הרופא את התינוקות שלו!" אמרתי לבני, "אל תדאג, תוך שבוע תבקע לו שן!" יש לי את זה, אני מרגישה את זה בקצות האצבעות, ומתנבאה בדייקנות. כמו שאמרתי, בדיוק תוך חמישה שבועות בקעה לעומר שן תחתונה. שמה יהיה "תמר" אבל היא בקעה רק בחציה ולכן מתקראת בינתיים "איתמר".

בארה"ב רופאי הילדים מקפידים מאד על צחצוח שיניים, ומנחים את ההורים להתחיל לצחצח כבר בגיל כשמונה חודשים, גם אם אין שיניים – שאז מעסים את החניכיים עם מברשת רכה. באופן מפתיע, ילדיי, החנונים בדרך כלל, לא הקפידו לצחצח חניכיים. אבל ברגע ש"איתמר" בקעה – אוהו, איזו מהומה! מברשת נקנתה, ומשחת שיניים בטעם בננה, וחצי השן מצוחצחת בוקר וערב מול המראה. מזלנו שעומר אוהב לאכול, ואוהב מאד בננה ("בבבה"). לכן שמח מאד לשתף פעולה, ובסוף הצחצוח הוא אוכל את המשחה

לתיאבון.

 

עומר הולך, ובא

עומר החל ללכת בגיל שנה וחודש, בדיוק כמו אביו. הוא עוד לא לגמרי יציב, הולך, נופל וקם, נופל וקם.

בחודש הבא קרוב לודאי שעומר יבוא לבקר את סבתא!

בינתיים צריך ללמד אותו, כי את סבתא לא נושכים. כי סבתא נושכת בחזרה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

62 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת