00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג והצילומים של טואית

ביקור במושב נתיב העשרה שב"עוטף עזה" - חוויה מעולם אחר

החיים מאחורי גדרות על גדרות על גדרות

 

אם אתם רוצים להיווכח עד כמה חיי הקהילה תורמים לשמחת החיים ולתחושת האושר האישי, תבקרו במושב נתיב העשרה. 

איך יכולים להסביר בדרך אחרת את העובדה שלמרות שהישוב נמצא במרחק 100 מטרים מהגבול עם עזה, וכולו מוקף בגדרות וחומות זו על גבי זו, ואין בית שלא ספג פגז ויש בתים שנהרסו יותר מפעם אחת ובית אחד נפגע אפילו יותר מ 30 פעם, והתושבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי בפוסט טראומה, בכל זאת היישוב נחשב כמקום מגורים איכותי, התושבים מרוצים מהחיים במקום, כל ההרחבות נתפסות ודור ההמשך נשאר לגור ליד ההורים.

 

באנו לביקור קבוצתי ונלקחנו להדרכה וסיור ע"י אחת ממייסדות המושב.

 

אודות מושב "נתיב העשרה" :

​מושב נתיב העשרה שוכן בנגב הצפוני-מערבי, תחת שיפוטה של המועצה האזורית חוף אשקלון.

המושב נקרא על שמם של עשרה חיילים שנפלו בשנת 1971 בתאונת מסוק מדרום לרפיח.

היישוב הוקם בשנת 1973 כהתיישבות בחבל ימית ובפינוי חבל ימית הוא נהרס ובשנת 1982הוקם מחדש במקומו הנוכחי, מצפון לרצועת עזה. 

בשנה זו עלו על הקרקע, על גבעה הצופה לים, 70 משפחות מחבל ימית. כל משפחה קבלה משק חקלאי והיישוב החדש הוכר כאגודה חקלאית.

בשנת 1999 בוצעה ביישוב הרחבה קהילתית והוכשרו 70 מגרשים נוספים (ללא קרקע חקלאית) על מנת לספק מגורים לבנים ממשיכים. 

כיום חיים במקום 140 משפחות (כ-700 תושבים) והיישוב עומד בפני הרחבה נוספת כשהיעד הוא 280 משפחות. 

היישוב מקיים אירועי תרבות וחוגים מגוונים ופועלים בו מוסדות שירות לריווחתם של תושבי המקום: מרפאה, צרכניה, בית כנסת, ספריה וגן ילדים. 

תחבורה ציבורית המגיעה ליישוב בשעות היום מאפשרת גישה נוחה ליישוב וממנו. 

החקלאות במושב בעיקרה גידולי פרחים, גידול ירקות לזרעים וצמחי תבלין שנועדו הן לייצוא והן לשיווק מקומי. כל הגידולים הם גידולי חממה. 

התושבים מתפרנסים גם ממקצועות חופשיים וממיזמים פרטיים.  

 

                                                 אנדרטה וגן זכרון ובו עשרה עצי זית לזכרם של עשרת החיילים שעל שמם נקרא המושב

 

ב"עוטף עזה" שלוש מועצות אזוריות:

מ"א חוף אשקלון

מ"א שער הנגב

מ"א אשכול

 

הביקור במושב שנמצא ממש על הגבול, במרחק של כ- 100 מטרים, היה מבחינתי ממש מטלטל. 

מיד בכניסה למושב פגשנו את המבנים המיוחדים לישובים השוכנים ב"עוטף עזה" - המיגוניות

​התושבים ב"עוטף עזה" מתורגלים ומקפידים על כניסה למיגוניות או לממ"דים בטווח הזמן שנקבע לכל יישוב. (ממ"ד = מרחב מוגן דירתי)

 

 

 

ההסברים והתיאורים שקיבלנו מהמדריכה, ממייסדות המושב, גרמו לליבי להחמץ ודמעות זלגו מעיני. המציאות הפנטסטית של תושבי המקום הינה נשגבת מבינתי. 

 

תושבי נתיב העשרה "התרגלו" לחיות על הגבול עם רצועת עזה. במשך השנים הם חוו סבל רב:

בשנות האינתיפאדה הם ספגו כמויות של קסמים ופצצות מרגמה. נבנתה חומה ובכל הבתים ניבנו ממ"דים או מקלטים. קיימים גם אמצעי מיגון נוספים נגד חדירת פגזים. כל בתי היישוב מוקפים גדר מיוחדת. 

גם בשנים שלאחר מכן ובעיקר בתקופות המבצעים השונים הם המשיכו לספוג הפגזות והרס ביישוב. כל התושבים מתורגלים ומקפידים על 15 שניות כניסה לממ"ד. 

הצבא נמצא במקום באופן קבוע וכאשר מתקיים מבצע צבאי, היישוב משמש כמוצב קידמי.   

רוב התושבים והילדים זקוקים לתמיכה נפשית ולשם כך קיים ביישוב "מרכז חוסן" (הממומן ע"י יהדות ארצות הברית) שנערכות בו סדנאות חיזוק וטיפול בחרדות,

כמו צוות "מה נשמע?" לאיבחון חרדות ובעיות הקשורות במצב ו"סדנת פרידה מהפחד", שמונה מפגשים לילדים והוריהם, כשהוציאו את החיילים אחרי מבצע "צוק איתן". 

​"אנחנו יודעים להתמודד עם הפחדים", אמרה המדריכה ואני, דמעות הציפו את עיני. 

                                                         גן הילדים הממוגן  

 

בית הכנסת הממוגן  

 

 

 

                                                                                                    מבני החממות המוגנים 

כל חקלאי מגדל לעצמו, מוכר ומשלם מיסים לאגודה. 

חקלאות מתקדמת. מגדלים סוגים שונים של עגבניות שרי, שכולן פיתוח ישראלי.  

החקלאים תלויים בעזרה של עובדים זרים (תאילנדים) וכל מבצע משמעותו פגיעה חמורה בפרנסתם.  

 

 

 

בתים שספגו אינספור פגיעות וכמובן ששוקמו מחדש

 

                                            החומה והגדרות שנבנו כדי להגן על בתי היישוב                 

 

 

המושב מוקף חומות וגדרות. בכל פעם שהאוייב מקים עמדות גבוהות יותר, נבנות חומות גבוהות יותר.

כיום מאיים על תושבי  נתיב העשרה מגדל תצפית במרחק 100 מטרים מהיישוב שנבנה ע"י החמס, גבוה יותר מכל החומות, ממנו ניתן לתצפת לתוך בתי היישוב. בינתיים קיימת הוראה לתושבי הבתים הגבוהים שלא לצאת למרפסות ...  

"אנחנו משתדלים לשמור על שגרה נורמלית למרות התנאים האוביקטיביים".

 

 

 

 

 

 

                                                                                 גדר אינדוקטיבית - עם חיישנים.  

בגלל הקרבה לבתים, ההוראה לתגובה היא חד משמעית: "רואים - יורים". מי שמתקרב במרחק של 100 מטרים מהגדר, יורים לו ברגליים. 

 

 

החומה המגנה על היישוב מדרום צבועה בצבעי טבע אופטימיים, להקל על תחושת החנק

 

 

 

 

החומה מסתיימת ומאחוריה עוד גדר ועוד חומה

 

                                        בתי העיר עזה, בית להיא, מעבר לגבעה, רק במרחק של כ- 200 מטרים

 

כשירדנו כאן מהאוטובוס על מנת להסתכל ולצלם את בתי עזה, ניגש אלינו אחד מהחיילים, שמתצפתים במקום באופן קבוע, וביקש מאיתנו לזוז שלא נסתיר להם את שדה הראיה. 

 

 

מעבר ארז: הבניין הכחול - מעבר הגבול הפלשתינאי והבנין משמאל - הישראלי.

 

       הבלון - אמצעי הגנה נוסף

 

 

יחסי אהבה ותלות מתקיימים בין תושבי המושב והחיילים שנמצאים בו דרך קבע

 

וישנה גם תקוה שפעם הכל יהיה אחרת

 

 

 

 

 

 

הסיור התקיים בסוף חודש מאי וכדרכי צילמתי את הפרחים והצמחים שפגשנו בדרכנו:

 

                               צמרנית הסלעים, לאחר פיזור הזרעים, מציצה מהגדר

 

 

                                        עכנאי שרוע    

 

בוצין מפורץ

                     הפרחים בהגדלה                    

 

                                        עולש מצוי

 

ארכובית ארץ ישראלית

 

 

                               פרח הארכובית בהגדלה

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טואית אלא אם צויין אחרת