00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בין תל אביב למלבורן

פעמיים אוקיינוס בבקשה

אז אחרי כארבעה חודשי מנוחה, התחלתי, לקראת סוף ינואר, להתאמן באופן מסודר יותר. התחלתי לחשוב על יעדים אולם במקביל האימונים לא ממש התחברו והרגשתי שאני רחוק שנות אור מהכושר בו הייתי לאורך 2014. נרשמתי למרוץ הרכבת, עליו כתבתי ברשומה הקודמת והתחלתי לחשוב על הגרייט אושן רואד, שם רצתי בשנה שעברה את המרחק המלא (44 ק"מ) כריצת הכנה למרתון הגולד קואסט ומאוד נהניתי. בריצות שכאלו, למרחקים לא שגרתיים ובמסלולים הרריים, הלחץ לתוצאה מסויימת יורד. כמה דקות לפה או לשם לא ישנו תחושה כללית חיובית וגם אפשר להנות מהנוף. החלטתי שעל מנת להנות מהגרייט אושן רואד מצד אחד ולהרגיש שהשקעתי מאמץ מצד שני, ארשם למרחק המלא שוב. כך החלה התכנית למרתון מספר עשר שלי והשני שארוץ פעמיים (הראשון שחזרתי עליו היה מלבורן).

חבריי, סו ופיל הודיעו שיגיעו מבריסביין לטובת הארוע ופיל מתכנן לרוץ את המרתון גם כן. המשכתי באימונים כרגיל והעליתי מרחקים בארוכות. נתקלתי בפרסום על ריצת שטח בברימבאנק פארק (Brimbank Park) למספר מרחקים כשלושה שבועות לפני המרתון. בין המרחקים היה גם 42 ק"מ, במסלול שידעתי שיכלול עליות וכך נרשמתי ורצתי שם מעין ארוכה מסכמת. שני סופי השבוע שקדמו למרתון כללו את מרוץ הרכבת, כאמור, ומרוץ קרוס קאנטרי מאתגר עם סאות' מלבורן. כך, ללא תקופת חידוד ראויה ומנוחה אמיתית התקרבתי לארוע שבינתיים כבר הגדרתי כריצת אימון פלוס. משיחות עם חברים הבנתי שרצי הקרוסבי קרו במרחק המלא השנה יחסרו מספר רצים איכותיים והחלטתי שאולי כדאי להגדיל קצת את הפלוס כדי לעזור לקבוצה. לא ממש התחשק לי להוריד במרחקים ובשבוע המרוץ הספקתי עד סוף יום שישי להשלים כ-50 ק"מ מצטברים.

סוף השבוע התנהל בסימן מזג אוויר נהדר. בתוך החורף שבו אנו נמצאים הגיחו להם מספר ימים בהירים להפליא. השכמה מוקדמת ביום ראשון ובשש בבוקר פיל ואני כבר היינו על האוטובוס שלקח אותנו מאפולו ביי ללורן (Lorne). נסיעה של 44 ק"מ בערך שלקחה כשעה תודות לדרך המתפתלת. עוד ביקור בשירותים וקצת קפה שחור. העמסנו את השקיות עם הביגוד החם על משאיות ושמנו פעמינו אל קו הזינוק. באזור כבר פגשנו את כל הפרצופים המוכרים. קירסטין שסיימה ראשונה בנשים שנה קודם לכן הגיעה כמועמדת ברורה לניצחון נוסף ויחד איתה גם חברים נוספים ששניים מהם (קאי ואנדרו) יסיימו בעשיריה הראשונה. כמה מילים מהכרוז ויצאנו לדרך. נוף נהר קיבל את פנינו והדרך הנהדרת קיימה את כל ההבטחות. מעטים האזורים השטוחים לאורך המסלול ומאתגר להתייצב על ממוצע רצוי. רצתי ביחד עם הווארד באופן דומה לשנה שעברה, פיל היה מאחורינו, אבל לאחר כחמישה ק"מ  הדביק אותנו בעלייה.

עם הווארד בשלב מוקדם. פיל ברקע בגופיה כתומה

הסתכלתי על השעון והחלטתי שאני מנסה להחזיק את הקצב שפתחנו בו. סימוני הקילומטרים הופיעו מוקדם מהצפצופים של שעון התומתום שלי (הגרמין האחרון שלי היה אחד המוצרים המאכזבים), אבל זה לא ממש שינה. רוב הקילומטרים נעו בין 4:10 בירידה ל- 4:25 בעליה. מדי פעם היתה הזדמנות לצבור מעט מומנטום, אבל לא לאורך זמן. הגענו לשטיח חצי המרתון בערך כשעה וחצי מהזינוק וזה היה הסימן לחמישה ק"מ מעייפים שבהם בעיקר טיפסתי. זו תחילת המסלול עבור מי שרץ את המקצה ל-23 ק"מ. משנגמר הטיפוס החלה ירידה חדה וכך ק"מ 27 ו-28 אצלי היו 3:48 ו-3:57 בהתאמה. הייתי מרוצה והרגשתי חזק. את הווארד השארתי מאחור עוד קודם וחיכיתי להגיע לאזור ה-36 משם ידעתי שמחכה ירידה ואז מישור. מה שכן, כבר התחלתי להרגיש דגדוגים מכיוון השרירים. הקצב ירד והווארד עקף אותי. עודדתי אותו והמשכתי בנסיון להימנע מההתכווצות שעומדת להגיע. באזור ה-36 זה הגיע...

ההתכווצויות באו ומיד עצרתי ומתחתי את השרירים לכמה שניות. חזרתי לרוץ והרגשתי סביר. עדיין רץ סביב 4:30 ולאט לאט גם התחלתי לראות את דמותו של הווארד מתקרבת. מאחר ואני הייתי במגמת האטה, נותר לי רק להניח שהוא סובל לפחות כמוני. כשהגעתי אליו הוא אישר זאת. המשכתי בדרך והוא נשאר מעט מאחורי. גררתי בקצב סביר, אבל בק"מ ה-42 נאלצתי לעצור עוד כמה פעמים על מנת למתוח את שרירי התאומים. ידעתי שארבעים ק"מ פלוס כבר מאוחרי וזה היה מעודד. חציתי שטיח זמנים שנועד לסמן מרחק מרתון, אלא שהוא מוקם, בהערכה גסה, 700 מ' מוקדם מדי. לזכות המארגנים ייאמר שזה כך כל שנהכך שלפחות יש עקביות. את השטיח חציתי באחרי כשלוש שעות ודקה ולהערכתי כשתי דקות לאחר מכן השלמתי באמת מרחק מרתון. בשלב זה כבר התקרבתי לאפולו ביי והיו אנשים מסביב שעודדו. צלעתי, אבל המשכתי לרוץ כשידעתי כי קו הסיום כבר בהישג יד. ראיתי את הדגל הקרוסבי קרו מתנופף ולידו עומדים החברים ומריעים. חייכתי לעברם והנפתי בוהן לאות תודה. סחבתי עד לקו הסיום שם פגשתי את קירסטין שניצחה כצפוי. 3:12:16 תוצאת הסיום. אני מאוד מרוצה מהתוצאה הזו ששמה אותי באחוזון שני כללי ושלישי בגברים ובקטגורית הגיל. כיף לראות שחזרתי לכושר וחוץ מזה היה אחלה סוף שבוע!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל starchild80 אלא אם צויין אחרת