00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

טעם

מה הטעם של שלווה? שאלה אותי לא מזמן מכרה שאמנם אינה עולה חדשה, אך גם אינה "תוצרת הארץ" ומעולם לא יצא לה לטעום אבל יצא לה לדבר על זה. ניסיתי לחשוב ואמרתי שאני ממש לא יודעת איך לענות על זה. מה הטעם של ביסלי? השבתי לה כיהודייה טובה. עכשיו צחקנו ביחד.

אבל אחר כך המשכתי לחשוב, לנסות ללכוד את הטעם. טעם הוא מסוג הדברים שקשה עד בלתי אפשרי לתאר. המירב שאפשר לעשות הוא להביא דוגמא – למצוא משהו אחר, מוכר, עם טעם דומה. חיפשתי דוגמא כזו והגעתי לוופל או ביסקוויט. כאן הסתבר לי שחלק ממאפייניו של הטעם זה המרקם, למרות שמרקם בעצם שייך לחוש המישוש שהוא חוש שונה לגמרי. דמינתי את עצמי אוכלת שלווה והחלטתי שביסקוויט לא יתאים, יותר מדי פירורים או אם כבר מנסים לדייק – חתיכות או שברים בפה. ופלים התאימו לי בדיוק.

אחרי החשיבה המאומצת החלטתי שראוי לבחון את הסוגיה באופן מעשי, מה גם שילדיי כשניסיתי להעזר בהם בחיפוש אחר הטעם, סיפרו לי שמעולם לא טעמו שלווה. קניתי שלווה. מיד חשבתי שזה עשוי לקרב אותי עוד קצת ליעד הטבעונות שהוא בלתי מושג מבחינתי - מדי בוקר אני אוכלת מעדן חלב. היתרון במעדני החלב מבחינתי בהשוואה לאלה הטבעוניים מגיע מכך שיש באותם מעדנים שאני אוהבת גם במה לנגוס, משהו קראנצ`י כזה (שוב, מרקם). לא מצאתי תחליף ראוי באופציות הטבעוניות וזה מוזר כי התוספות עצמן הן לרוב טבעוניות או יכלו להיות – יש בהן לא פעם דגן כלשהו מצופה בשוקולד ממנו אני מעדיפה בלי שום תחרות את המריר ולא חלב או ירחם השם לבן.

גם אני נהניתי להוסיף את השלווה למעדן סויה והילדים ממש השתגעו על השלווה ומילאו לעצמם קעריות גדלות והולכות מהחטיף הזה. לא שמעתי שום תלונה על ארכאיות (כל כך מתאים לילדים האלה שלי למצוא כל הזדמנות כדי לקטר על כך שאמם ותיקה ככל הנראה אף יותר תקופת האבן). חבילת השלווה הדי גדולה שרכשתי נעלמה במהירות שיא ומייד הוספתי שלווה לרשימת הקניות בסופר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

71 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת