00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

אן דן די נו

כשהייתי בבית הספר (כבר הסטוריה אם לא פרה) סיפרה לי חברתי שלמדה בכיתה מקבילה על שיר שנהגו הבנים לשיר לאחד מילדי הכיתה:

אן דן די נו

אבא של דנינו

משחק בדומינו

בביצים של דנינו

ולמה נזכרתי בזה?

לבכורי (שכבר מסרב להקרא האקליפטוס מסיבות עלומות) יש תפקיד בביתנו. אחת לשבוע, לרוב לקראת שבת, הוא מכין עוגה. השבוע נבחרה עוגה שדורשת הפרדת ביצים. היחיד בבית שמצליח להפריד ביצים מבלי שיישברו הוא האישלי. אם כן, אותו הבכור ניגש אליו וביקש – אבא תפריד לי את הביצים. ואז חייכתי וכבמנהרת זמן צץ בזכרוני השיר האלמותי הזה.

אומרים שתמיד מידע מטרים עוזר לזכרונות לעלות, אז נראה לי שהיום היה לי יום חזרה לבית הספר. בבוקר הלכתי להתעמלות והשיעור הראשון היה זומבה במהלכו בחרה המדריכה להפעיל אותנו עם שיר מ`גריז`. עבורי זו הייתה חוויה מתקנת כי אף פעם, גם כשעוד הייתי בריאה, לא רקדתי (למעט סלואו). היום זה היה לי אפשרי כי זה היה בשיעור בו כולן מצופות לחקות את המדריכה וחוץ מזה אני לא מנסה להרשים שם אף אחד וכבר לגמרי מורגלת לא לגמרי להצליח לזוז כמו שצריך. אז מה?! מי שזה לא מוצא חן בעיניו אז שלא יתחתן איתי... השיר העלה בי תחושת נוסטלכיה חזקה ומייד אמרתי למדריכה שהיא החזירה אותי שלושים שנה טחורה. בשיעור הבא – חיטוב, המדריכה רצתה שנוריד את הישבן למטה אבל בגו ישר וכדי להבהיר הסבירה - נו, כמו המשחק הזה שהיה פעם בימי הולדת שצריך להכניס את הנר לבקבוק. צחקתי ואמרתי שעכשיו היא החזירה כבר לתקופה מוקדמת יותר – ליסודי. אם זה הרקע, אי אפשר להתפלא על דנינו ושירו שניצלו גם הם את ההזדמנות להציץ מתהום הנשייה.

כבר המון זמן לא פרסמתי, ועכשיו כשכן – זה מגיע לגמרי טבעי. מאושרת שהתפוז חוזר לעצמו ומאחלת לכולכם שבת נ ה ד ר ת

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת