22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

מתכונים למי שכמוני לא באמת יודעים לבשל, ביקורת על כל דבר ולפעמים סיפור טוב. הכל אמיתי. חיפוש מתכונים - באלפון המתכונים מימין או התגיות משמאל. מומלץ לקרוא את הסיפור "אירוע מוחי". מישהו עוד יודה לכם.

סלט עוף עם סיפור בחלקים (ועל הדרך יצא לי גם מתכון למרק עוף. תהנו).

הנה סיפור בכמה חלקים. בהתחלה – אין קשר ביניהם. אבל..... סבלנות.
 
חלק א:
לפני כמה חודשים הייתי במסגרת עבודתי במקום מסוים בשעה מאוחרת בלילה. אחד העובדים שם היה תימני אסלי. בשיחה שהתגלגלה הוא קם והביא לי לטעום סחוג אדום תימני תוצרת בית. כמי שהוא ממוצא רומני מכובד, אני אוהב תיבול טוב. אוהב מאד. בין היתר – חריף ראוי לשמו. אבל זה היה משהו מיוחד. רק פתח את הקופסה – התחלתי לדמוע. נתן לי לטעום על קצה קצהה של כפית (אתם מכירים – אחת מכפיות הפלסטיק שיש כמעט בכל מקום עבודה), הכפית כמעט התעקמה מהחריפות. גם הלשון שלי. אבל זה היה טוב. נתן לי קופסא בערך במשקל 100-150 גרם. היה לי ברור שיקח לי הרבה זמן לגמור את זה, מה גם שאצלי בבית, הפרינצסות לא אוהבות חריף. השארתי לי קצת שבקצת והיתר הקפאתי.
 
חלק ב:
נולדתי לבית שניתן היה להגדיר כבית עני. אבל לא היתה בבית אוירת עוני. שמחים עם מה שיש ומסתדרים איתו. לא שהיום התעשרתי. ממש לא. אבל אני לא מתלונן. מתפרנס בכבוד פחות או יותר ואין לי עיניים גדולות (חולם, מפנטז שולח לוטו בקטנה, אבל לא משלה את עצמי). בבית עני, במיוחד כשההורים פליטי שואה – אין לזרוק אוכל. הכל מנצלים עד הסוף. כך התחנכתי. ומה שנצרב באדם בילדותו – נשאר עד יומו האחרון. כמו שמירת כשרות בבית. אני לא דתי. חילוני גמור. אבל זה – בין יתר הדברים שנצרבו בי.
 
חלק ג:
אצלי בבית (ואני יודע שבהרבה בתים אחרים) לא אוהבים את העוף המכובס. זה הבשר שנשאר אחרי שמכינים מרק עוף. סבתא שלי, עליה השלום, היתה מטביעה עוף שלם בסיר (זה היה לכמה משפחות והסיר היה וואחד סיר). לכן יצא לה מרק עוף שלא מהעולם הזה. אי אפשר לשחזר דבר כזה – אלא אם גם אתם תטביעו עוף שלם בסיר. רק שאחר כך היה צורך לאכול את העוף המכובס. אוי...
אז אני מכין את מרק העוף אחרת. כמה גרונות עוף, חתיכה אחת (כ-10 ס"מ) גרון הודו ועצם אחת לא גדולה של בקר עם קצת בשר עליה. עם הירקות (קצת עלי פטרוזליה, שורש פטרוזילה, שמיר, כמה עלי סלרי, גזר, קצת אבקת מרק כתבלין, תבלינים נוספים לפי הטעם) דליקטס. אם הפרינצסות שלי אוהבות את זה, סימן שזה טוב באמת. רציתי פעם להכין משהו יותר קרוב בטעמו למרק של אמא שלי (אלופה במטבח), אבל הבנות אמרו – בשום אופן. תעשה כמו שאתה עושה תמיד. מחמאה אדירה בשבילי.
 
חלק ג – המשך:
אבל אחרי הבישול, נשאר לא מעט בשר. בעיקר על גרון ההודו. גם על גרונות העוף ועל עצם הבקר. אבל אפילו את זה לא מתאים לי לזרוק. אז כל פעם הייתי עושה מזה משהו. פעם משאיר במרק (שלי. לא של הפרינצסות), פעם מערבב בבשר הטחון לקציצות או כדומה. גם חתולת רחוב שאימצה אותנו זכתה לקבל את חלקה (אמרו לי לשמור אותה קרוב לבית – טוב מפני נחשים שבעונה זו התחילו לצאת מחוריהם וכבר יצא לבנות שלי לראות איזה שניים שלושה בישוב).
הפעם הלכתי על סלט עוף לא לפי מתכון.
 
המצרכים:
בשר שבושל למרק עוף – כמה שיש. אני הורדתי אותו מהגרונות והעצם. אני מניח שאצלי היה משהו כמו 300-350 גרם (רק צריך להיזהר שלא ישארו שרידי עצמות).
פלפל אדום (רגיל) לא גדול, קצוץ דק דק דק אבל לא כמו פירה.
בצל אחד בינוני קצוץ כנ"ל.
4 ביצים קשות.
4-6 שיני שום פרוסות.
4 כפות גדושות מאד של מיונז (ומי שאוהב יותר – בכיף).
כפית חרדל.
שמן זית.
מלח.
לדעתי טוב יהיה להוסיף תיבולית שום-פטרוזליה. אני לא הוספתי כי אין כזה כשר לפסח. בפעם הבאה – בוודאות.
 
לענין החריף יש כמה אופציות. למי שיש סחוג תימני אמיתי חריף (לא תעשייתי) – טוב. לא הרבה כי יצטרכו להזמין מכבי אש. אפשר גם פלפל חריף של "סלטי מיקי" שמוכרים בקופסאות פלסטיק בצורת אליפסה (אלה פלפלים שלמים). הוא מעולה אבל מהפלפל הזה צריך יותר. למי שאין – לדעתי פלפל חריף טרי, אדום או ירוק, פרוס לטבעות דקות. אני מציע למי שלא מנוסה בזה, לקחת לנסיון כמה טבעות-פרוסות דקות מפלפל אחד. את הפלפל יש לחתוך מהקצה (השפיץ) בלי גרעינים ובלי החלק הפנימי הלבן שעליו הגרעינים צומחים או שמפרידים בין "הפלחים". אלה החלקים הכי חריפים בפלפל. הברירה האחרונה זה רסק פלפל אדום "חריף אש" (זה שמו) מתוצרת "אוליביה" – מגיע בצנצנות קטנות מאד. הוא גם טוב מאד.
עשבי תיבול נוספים – לפי טעמכם.
 
ההכנה:
קודם כל בסכין החדה החדשה והדנדשה שלי כיסחתי לפלפל האדום (הרגיל) את הצורה. לחתוך לרצועות דקיקות, את הרצועות לחתוך לפתיתים דקיקים. קצצתי חזור וקצץ, חזור וכסח עד שרק מעבד מזון יקצוץ יותר דק. אבל אל תעיזו. זה לא פירה.
להכניס לקופסת פלסטיק גדולה או לכל מה שאתם נוהגים לאחסן את התוצרים שלכם.
 
הבצל קיבל אותו טיפול. מוסיפים לקופסת הפלפל האדום.
 
את הביצים חתכתי לחצאים וכל חצי העברתי שוב ושוב במנדולינה עד שגם הן היו מפוררות כדבעי – גם זה לקופסא.
 
מיונז, מלח וחרדל.
 
קצת לערבב. לא הרבה.
 
עכשיו תור הבשר. במחבת רחבה או סוטאז' רחב, מחממים שמן זית עד רתיחה, מוסיפים את התיבולית, את פרוסות השום ואת החריף שהכנתם ומטגנים קצת (קצת להנמיך להבה שהשמן לא ישרף). מי שרוצה עשבי תיבול נוספים – זה הזמן.
 
מניחים לשמן לקלוט את הטעמים תוך כדי בחישה (שלא ישרף לכם כל העסק), מגבירים שוב את הלהבה ואז מכניסים את הבשר ומטגנים קלות תוך כדי בחישה שלא ישרף הבשר אבל בלי לעשות לו סחרחורת.
 
אחרי כיבוי האש, לוקחים את התערובת שנוצרה ונותנים לה אותו טיפול שקיבלו הפלפל האדום והבצל. כיסוח, קיצוץ, אבל כמו שצריך.
 
מוסיפים לקערה ומערבבים היטב.
 
לקרר ובתאבון לכם.
 
אוי.... זה היה טוב....
 
בטח הפרינצסות שלי לא יאכלו (אספר לכם בהמשך) אבל לי זה טעיםםםםםםםםםםם חבל"ז. על מצה או בלחמניה... ישתבח שמו. אני כבר מתחיל שוב לרייר. אבל אני אחרי ארוחת ערב חג ולא יכול להכניס פרור לפה, אבל מחר.......
 
אני חושב בפעם הבאה להוסיף גם עגבניה או שתיים מכוסחות כמו הבצל.
 
ועל הדרך קיבלתם גם מתכון למרק עוף. תהנו.
 
חג שמח.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת