44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

ישראל מדינה בהפרעה - תקציר

באוגוסט 2014, סוף מבצע צוק איתן, כתבתי מאמר שמנסה לרדת לשורש ההווייה הישראלית. כעת בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות והשימוש המאסיבי בפחד הקיומי שלנו(שהצליח כמובן), אני חושב שהמאמר הזה רלוונטי יותר מתמיד:

עכשיו, כאשר ריח סוף המבצע עולה באוויר זהו זמן ‏מצויין להתבונן בעצמנו ולנסות לעשות ניתוח פסיכולוגי של ‏הישראליות כדי להבין את עצמנו. האם אנחנו ‏כישראלים סובלים מהפרעת מתח? והאם הפרעת המתח הזו גורמת לנו לקבלת ‏החלטות שגויות? זהו אינו מאמר ‏שמאלני ולא ימני, הגיע הזמן לחשוב באופן יצירתי, מחוץ לתבניות של ימין ‏ושמאל, כדי לשבור את מעגל האלימות ולהגיע לחיים נורמלים במדינת ישראל. האם ‏יש לכםן אומץ לחפור לעומק הישראליות?

המצב מדכא, לאו דווקא בגלל המבצע הצבאי והטילים, אלא בעיקר בגלל שלא נראה שאנחנו מסוגלים לצאת ממעגל השדים שנקלענו לתוכו.‏ שיהיה ברור, אני לא נגד הפעולות ההגנתיות שלנו בעזה. החמאס תקף את ישראל ‏ואנחנו מגינים על עצמנו. אבל כדי לנסות ולצאת ממעגל השדים הזה צריך חשיבה אחרת, משהו ‏מיוחד ושונה כי כל דבר אחר רק משאיר אותנו במצב בלתי נסבל.

אני מציע שאנחנו, התושבים היהודים בישראל, סובלים מהפרעת מתח חמורה ותמידית, כרונית במונחי הרפואה.

הפרעות מתח הן תופעות פסיכולוגיות מוכרות והפרעת המתח הקשה ביותר נקראת הפרעת דחק פוסט טראומטית (או בקיצור PTSD). זו הפרעה פסיכולוגית שמתפתחת בעקבות טראומה. יכול להיות שאותו אדם חווה על בשרו את הטראומה, אבל גם  מספיק ‏שנהיה עדים לאיום של מוות של אחרים כדי לפתח את ההפרעה הזו או הפרעות מתח דומות. בשנת 2012  פרסמה חוקרת המוח, פרופסור כרמן סנדי מאמר פורץ דרך. לפי ממצאי מחקרה נראה שטראומת ילדות יוצרת במקרים רבים הפרעת מתח וזו הופכת עם השנים להתנהגות אגרסיבית ואלימה מדי. הטראומה והפרעת המתח מובילות לדוגמה לאלימות במשפחה (לפרטים נוספים על המחקר, לסרטונים על ‏ אגרסיביות היתר, ולנסיון שלי לבדוק האם ישראל אכן סובלת מתסמינים אלו, כנסו למאמר המלא).

ההשלכות עלינו ועל החיים במדינה כה מתוחה מדאיגים. האם מרוב ‏מתח גם אנחנו פיתחנו הפרעת מתח כלשהי? הפרעה שאנו מעבירים  לילדנו , והאם בגלל הפרעת המתח אנחנו אגרסיבים יותר, ‏חשדנים יותר ואכפתיים פחות? האם בגלל המתח הרב פיתחנו הפרעת מתח ‏שמעוותת את השיפוט שלנו וגורמת לנו להיות אגרסיבים ללא יכולת לסמוך על האחר ולהגיע ‏עימו לפיוס?

אם ההסבר הזה נכון, אז מהי הטראומה שלנו?

עם כל הכבוד למבצע האחרון, לפעולות הטרור ולכל מלחמות ישראל, אני לא ‏חושב שאלו הגורמים לטראומה שלנו . הטראומה שלנו היא פעולה הרבה יותר קיצונית ונוראה, אני מדבר כמובן על השואה . לא צריך לעבור בעצמך את האירוע הנורא כדי לחוות את הטראומה. עצם זכרון ההשמדה הטוטלית היא ‏זו שהכניסה וממשיכה להכניס אותנו לטראומה דור אחר דור מאז השואה. כל שאר המלחמות ‏ופעולות הטרור כנגד ישראל רק מעצימות את הטראומה ואת הפרעת המתח שלנו.

השואה היא מקור הטראומה ומקור הפרעת המתח שלנו. היא הכניסה אותנו לאימה קיומית. מבחינתנו אנחנו תמיד הילד הקטן והמפוחד שמרים ידיים ויודע מה צפוי לו.

איך מתמודדים עם פחד ומתח כל כך עמוקים וקשים? מדחיקים ומפתחים גישה אגרסיבית ‏לחיים. הפחד העוצמתי הופך לאמונה חזקה שכולם רוצים להשמיד אותי. לאדם כזה, בעל הפרעת מתח, כל פעולה עויינת כמו מעשה טרור היא ‏כמו הוכחה חד משמעית לכך שבאמת אי אפשר לסמוך על אף אחד וכולם רוצים ‏להשמיד אותו. בדיוק כמו ילדה שעברה התעללות מינית ממושכת וגדלה מאז עם חשדנות רבה כלפי כל ‏אחד, כך גם רבים מתושבי ישראל, משוכנעים בכל ליבם בגישה הקיצונית הזו שכל העולם ‏רוצה להשמיד אותם עקב יהדותם ולכן אסור לסמוך על אף אחד אחר .

מוזר לטעון שאנחנו סובלים מהפרעת מתח כאשר מסביבנו נופלים טילים ונחפרות מנהרות רק ‏בשביל לנסות ולהרוג כמה שיותר יהודים ישראלים. הטענה שלי אינה נגד הלחימה שלנו כדי לחיות באופן שפוי, וגם לא שאין לנו אויבים שרוצים בהשמדתנו, אלא שאסור להסיק מכך שכולם רוצים להשמיד אותנו או שכל הערבים מחבלים. זוהי צורת מחשבה קיצונית מדי שנובעת מהפרעת המתח שלנו.

אחת ההשלכות של הפרעת המתח שלנו היא התנהגות המזכירה כלב קטן שנובח כל העת. הכלב הגדול מפחיד, הוא יודע מה הוא שווה ולכן הוא לא צריך לנבוח כל הזמן. הכלב הקטן, לעומת זאת , יודע שהוא קטן ולכן הוא נובח, מתקיף ‏את הכלב הגדול בקולות רמים בתקווה שהנביחות ירתיעו את הכלב הגדול ויגרמו לו לעזוב ‏אותו בשקט. בניגוד למה שרואים ‏על פני השטח, הכוח האמיתי נמצא דווקא בשקט, במי שיודע מה הוא שווה ומתקיף רק ‏כשצריך. דווקא מי שעושה הרבה רעש הוא החלש וזו דרך ההתגוננות שלו כדי לשרוד. למרות שישראל חזקה ולמרות שצה"ל הוא צבא איכותי כנראה מהטובים בעולם, למרות ‏שיש לנו טכנולוגיות צבאיות מרשימות ואפילו יכולת גרעין מרתיעה. ‏למרות כל אלו אני טוען שכשנשאל את רוב הישראלים נגלה שהם עדיין מרגישים ‏חלשים, עדיין מרגישים שאנחנו נלחמים על הישרדותנו ועל עצם קיומה של מדינת ישראל. ‏אפילו כעת במצבע מול החמאס אני בטוח שמרבית תושבי המדינה מרגישים רגשות חרדה ‏עמוקים כאילו מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית ממשית. למרות שאנחנו הכלבים הגדולים והחזקים בשכונה, ‏אנחנו מרגישים כאילו אנחנו פודל קטן וחלש. כאילו כל משבר קטן יכול למוטט את מדינת ‏ישראל ולהביא להשמדתנו הסופית, כפי שניסו לעשות לנו בזמן השואה. האימה הקיומית הזו ‏מעוורת אותנו מלראות את המציאות כמות שהיא. במקום להיות בטוחים בעצמנו אנחנו ‏מרגישים נרדפים וחלשים כשבמציאות אנחנו חזקים ובעלי בסיס איתן.

תראו למשל את התמונה הבאה שצולמה לפני כמה שנים בבית ספר יסודי בחולון - 

משום מה אנחנו צריכים תירוץ לכך שתהיה לנו מדינה, ומהו התירוץ? כי כולם רוצים להרוג אותנו, החל מפרעה, דרך הנאצים ועד הערבים. תפיסת עצמנו כקורבן החלש, זה שכולם רוצים להשמיד זועקת מן התמונה הזו. מדוע בכלל אנחנו צריכים תירוץ לקיום המדינה? היא כבר קיימת והיא חזקה (ובאותו עניין , גם לא צריך לחפש "קושאן"או הוכחה לכך שישראל היא שלנו). שימו לב להכללה על כך שכולם רוצים להרוג אותנו לאורך ההיסטוריה וכיום אלו הערבים.

בגלל תחושת הפחד הקיומי אנחנו נובחים ונובחים ומנסים להיראות חזקים. מפחדים כל כך מהשמדה עד שהפגנות שמאל נראות מאיימות כמו פיגועי טרור. לא פלא שבמצב כזה מתגלים מקרי אלימות רבים כנגד מפגיני שמאל. אנחנו מפחדים כל כך מהשמדה, עד שראש הממשלה מרשה לעצמו לומר לציבור הבוחרים, בדאגה שהמצביעים הערבים מממשים את זכות הבחירה שלהם בהמוניהם. זו הבעיה כשנותנים לפחד לשלוט, הוא מוביל לקיצוניות ואם לא נטפל בעצמנו, אני חושש שהקיצוניות הזו רק תגבר. כל צד יקצין יותר ויותר במעגל שדים שבונה את עצמו.

אולי מישהו צריך לומר את הדברים בצורה ברורה, לא כולם רוצים ‏בהשמדתנו, אנחנו לא במלחמת השרדות, יש לנו כבר מדינה והמדינה שלנו חזקה מאד ויציבה. ‏לא צריך לנבוח כל הזמן, אפשר לנשום ולהירגע. לא צריך לחשוש כל כך, אנחנו יכולים ‏להרשות לעצמנו לקחת בחשבון במערכת השיקולים שלנו גם את הצד השני. אנחנו יכולים גם לחשוב על נושאים אחרים שחשובים ליציבות המדינה כמו דיור, בריאות וחינוך.

כדי לצאת מהפרעת מתח פוסט טראומטית צריך בדרך כלל טיפול פסיכולוגי ארוך ומעמיק. כרגע אנחנו כל כך תקועים בטראומה ובפחד עד שאנחנו לא מצליחים לראות אל מעבר לו ואפילו לא מצליחים להודות שאנחנו מפחדים פחד מוות.. אנחנו חייבים לפתח מודעות לנושאים הללו, לדבר עליהם ולנסות ולפתור כך את הפרעת ‏המתח שלנו במקביל לשמירה על בטחוננו. בראש ובראשונה צריך לדבר על הטראומה של השואה וכיצד היא תוקעת אותנו ‏וגורמת לנו להפרעת מתח ולאגרסיביות יתר. רק כך נוכל להגיע לשקט המיוחל ומי יודע אולי אפילו לשלום.

למאמר המלא: ישראל – מדינה בהפרעה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת