44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

מה אבא היה אומר? בלינדה בן עטר קוטלר

מה אבא היה אומר ? - בלינדה בן עטר קוטלר - אתר נוריתה

 
ספר הילדים "מה אבא היה אומר?" מאת בלינדה בן-עטר-קוטלר, בהוצאת הספרים "אוריון", הוא סיפור מסע בכיכובם של פינגווין וסוסון ים. מטרת הספר היא לאפשר לילדים, שחוו אובדן הורה, או לחלופין לא הכירו את אחד מהוריהם, לפגוש תחושות ורגשות שעשויים להתקיים בהם דרך הדמויות שבסיפור, ועל ידי כך לסייע באופן פשוט (כמה שניתן) להתמודד עם חוויית החסך והאובדן. כל זאת, תוך מתן מקום לאופטימיות, תקווה וחיזוק על ידי הזדהות עם דמויות הסיפור. "ותמיד כשכואב ומרגיש געגוע תקוע, בימים של עצב וגם בשמחות, העזר בדמיון וגם באלבום התמונות" (מתוך הספר). המחברת השתמשה בדמות הפינגווין היות שבדומה לבני האדם הם לרוב מקיימים קשר זוגי קבוע בטבע, שכולל טיפול משותף בצאצאים,  והאב נוטל את חלקו ע"י חימום ושמירה על הגוזל בזמן שהאם עסוקה בחיפוש אחר מזון. סוסון הים נבחר כחבר מייעץ לפינגווין. הוא השתלב בסיפור בשל העובדה כי בטבע האב הוא שנושא את הריון צאצאיו והוא ש"דוגר/שומר" על הביצים שבכיס מיוחד בגופו.
 
הספר נולד מתוך צורך אישי של המחברת, להתייחס לסוג של יתמות שבה הילד לא הכיר את ההורה, צורך המבוסס על סיפורה האישי שבו התמודדה עם יתמות בנה, שלא הכיר את אביו שנפל בשירות מילואים טרם לידתו.

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של מיכל זינגר, אשר הפיחה חיים בסיפור ומוסיפה לייחודיות שלו. הספר מיועד לגילאי 9-6, וייתכן שגם גילאים צעירים יותר עשויים ללמוד ממנו.


ההמלצה נכתבה על ידי יאיר בן ה- 8:


זהו סיפור על פינגוין שאין לו אבא. בכיתה שלו חוגגים את יום המשפחה וצריכים להביא את ההורים. הפינגוין עצוב כי הוא היחיד שאין לו אבא. הפינגוין הולך לחוף הים, המקום היחידי שאין בן אף חיה ושאפשר לחשוב בו. הפינגוין נכנס למים ופוגש שם סוסון ים. הפינגוין מספר לסוסון את כל הסיפור העצוב על אביו והסוסון ים נותן לו עצה. מה העצה? תגלו כשתקראו את הספר.

אהבתי את הסיפור ואת האיורים היפים. בסיפור אפשר היה להביא הורה אחד ליום המשפחה, אז הפינגוין יכל היה להביא את אימו. הסיפור מתאים במיוחד לילדים שאביהם נפטר, כי הוא מלמד איך להתמודד עם העצב. לדעתי זה יכול לעזור רק קצת, כי האבל תמיד ישאר בפנים. עדיין, אני ממליץ על הספר לכולם!

בשורה התחתונה: כמה טוב שיש משפחה!













 

בלינדה בן-עטר-קוטלר, אם לבן ותושבת קיבוץ באזור הצפון, מספרת על ההשראה לכתיבת הסיפור. היא התאלמנה מבעלה גיל ז"ל, שהיה בשירות מילואים, כשהייתה בחודש שלישי להריונה ונשואה 7 חודשים.   היו שלושה אירועים משמעותיים שגרמו לה להאמין ולדבוק ברעיון כתיבת הספר (למרות הקושי האישי שלה בחשיפה ואישיותה שמחפשת פרטיות). היא הבחינה בקשיים ומצוקות רבות של בנה לאורך השנים בתהליך גידולו, והאמינה כי דרך סיפור שניתן להזדהות עם הדמויות בו, היה סיכוי לסייע לבנה ולילדים עמם גדל בהתמודדות עם מצבו המשפחתי המורכב ולא שיגרתי. כל זאת עם כמה שפחות סבל והצקות מילדים. "מהיום שנולד הייתה תלויה תמונה של בעלי מעל שולחן ההחתלות של בני, ושבדיוק החל לעמוד בכוחות עצמו, כשהיה בן שנה בערך, הסתובב לתמונה ואמר `אבא חיבוק`. כשבני היה בן שנתיים, כשבאתי לאסוף אותו ביום ששי מהפעוטון בקיבוץ, אמרה לי המטפלת שהיה לו יום מאוד קשה. לאחר ברור קצר הסתבר שלבני היה קושי כתוצאה ממנהגה של המטפלת לערוך קבלת שבת אליה הזמינה כל שבוע אבא של אחד הילדים, לברך על היין ולהיות `אבא שבת`. המטפלת סיפרה כי בני זרק את עצמו ובכה ואמר שרוצה את אביו, והיא החליטה להפסיק את נוהג קבלת השבת מאותו יום".

בלינדה בן-עטר-קוטלר אומרת, "שהמסר העיקרי שלה בסיפור הוא, שלמרות ועל אף הכאב, האבדן, הגעגוע של בני לאביו שלא הכיר, שללא ספק היה גאה בו, ומאד רצה ילדים – במיוחד בן, ספר זה הינו סוג של חותם וצוואה אישית שלי לבנינו. איני חווה או מגדירה את משפחתי "משפחה חד הורית"...למרות ועל אף שבתיאוריה ומציאות היום זאת עובדה. המסר שמתלווה לתוכן הסיפור שהיה-יש לבני אבא, נושא מורכב בפני עצמו. היינו זוג טרי בתחילת דרכינו ונשואים רק מעט מעל חצי שנה. ללא ספק לכל אחד שמאבד אחד מהוריו – או לחלופין לא הכיר אם או אב בחיים מתמודד באופן שונה ובקצב אחר, על בסיס מאפיינים אישיותיים ותיווך המבוגרים המשמעותיים בחיים.  מה שחשוב, לדעתי, בעיקר לא להסתיר או להפוך את הנושא ל`טאבו`, ולמי שזקוק אני ממליצה לפנות לקבל עזרה ותמיכה מקצועית, כדי לא להיות לבד עם זה".


מה אבא היה אומר?  בלינדה בן עטר קוטלר
הוצאת אוריון, 2015

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת