1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

קניתי... מה עושים עם זה?

מאז שיש לי בלוג בישול – או בעצם מאז שהחלטתי שצריך גם לפרסם אותו – אני מסתובב לא מעט בקבוצות בישול בפייסבוק.
ומאז שאני מסתובב בקבוצות בישול בפייסבוק, שמתי לב לתופעה שנראתה לי קצת מוזרה: אנשים קונים מוצרים מסוימים ושואלים בקבוצת הבישול מה הם יכולים להכין מהם.
 
למשל, אתמול בערב נתקלתי באחת מקבוצות הבישול בהודעה הבאה:
"קניתי קמח טף. למה זה כל כך יקר? (24 שקלים לפחות מחצי קילו!). מה אפשר להכין ממנו?"
 
ההודעה הזאת חריגה גם בנוף הודעות "קניתי... מה עושים עם זה" הרגילות, כי מעבר לכך שהקונה  לא יודע מה לעשות עם מה שקנה הוא גם מתלונן על היוקר שלו.
אני לא חושב שהייתי מוכן לקנות מוצר שנראה לי יקר אם לא הייתה לי סיבה של ממש לקנות אותו.
 
בעצם, אני לא חושב שאי פעם קניתי מוצר מזון כלשהו בלי שידעתי מראש פחות או יותר מה אני מתכוון או יכול להכין ממנו.
מצד אחד אני חושב שזה לא הגיוני לקנות מוצר לא מוכר ואז לחפש לו שימוש. מצד שני אני חושב שזה מעיד עליי שאני שמרן, קונפורמיסט, זהיר, חששן, צפוי וכמובן חנון.
הרי ברור שאנשים שקונים בחנות מוצרים שהם כלל לא מכירים ואין להם מושג מה לעשות איתם הם הרפתקנים נועזים.
בלי אנשים כאלה לא היינו מגלים חצי מהעולם, לא היינו ממציאים המצאות חדשות וסביר להניח שאפילו לא היינו מגלים כיצד להדליק אש. הרבה מאבותינו בוודאי עברו ליד ענפים בוערים בחשש ובזהירות ואמרו לעצמם שאין להם שום צורך להתקרב אליהם. רק בודדים העזו להרים ענף ולומר: "יש לי אש! מה עושים עם זה?"
כן, אני חייב להודות שאם כל בני האדם היו כמוני, היינו ודאי יושבים עדיין גבוה על העצים ונוהמים זה על זה.
 
כעת, כשהצלחתי להעליב את עצמי, אני צריך גם קצת להתעודד... אני חייב למצוא קצת חסרונות באותם הרפתקנים הקונים מוצרי מזון שאין להם מושג מה לעשות איתם, כדי שתהיה לי סיבה לצאת מהמיטה מחר בבוקר.
כידוע לכולם, "הסקרנות הרגה את החתול". ברור שאנשים הרפתקנים ונועזים מסכנים את חייהם יותר מאנשים שמרנים וצפויים כמוני.
תארו לעצמכם אדם שקונה לו בחנות קמח טף בלי שיהיה לו מושג מה לעשות איתו. כמה סכנות עומדות בפניו!
 
ראשית, עוד לפני שהוא יוצא מהחנות הוא מגלה את המחיר הגבוה של המוצר. עצם הגילוי עלול לגרום לו להתקף לב. גם אם לבו בריא, ייתכן שחסרון הכיס שיחווה אותו אדם כתוצאה מהתשלום הלא מתוכנן על הקנייה הלא מתוכננת יביא אותו לחרפת רעב ומוות מתת-תזונה.
 
אם נניח תיאורטית שאותו אדם יתגבר על ההלם הכרוך בקניית המוצר (או שהמוצר הבלתי מוכר שהוא קנה אינו יקר כל כך) עדיין קיימות בפניו סכנות רבות.
הסכנה הראשונה היא שאף אדם לא ינדב לו מתכון לאותו מוצר בלתי מוכר. תארו לכם את עוגמת הנפש בפניה יעמוד ההרפתקן שלנו! הוא עלול להיכנס לדיכאון קשה, לאבד את התיאבון ולמות מתת-תזונה. לחלופין הוא עלול לחפש לו נחמה במזונות משמינים ולמות מהתקף לב בגיל צעיר.
 
גם אם קיבל אותו אדם מתכונים אפשריים למוצר החדשני, הוא עדיין לא יצא מכלל סכנה.
ייתכן מאוד שהמתכון בו יבחר האדם יכיל (בתום לב או במזיד) רעלים מסוכנים כגון שקדים לא מקולפים, יותר משני אגוזי ברזיל או אפילו תפוחי אדמה עם כתמים ירוקים.
ההרפתקן שלנו יכין מאכל לפי המתכון ותוך דקות ספורות ימות בייסורים קשים.
 
וגם אם המתכון לא יכיל רעל, יש אפשרות שהמאכל שיוכן לא יהיה טעים. מקרה זה, בדומה לכך שאף מתכון לא יוצע, יגרום למפח נפש קשה שיוביל לדיכאון ולמוות בטוח.
 
כעת אני מבין מהו סוד החיים הארוכים: היצמדות למוצרי מזון מוכרים בלבד.
 
 
והרשומה המומלצת היא -  פתטי- בבלוג של SilentMike
 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

62 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת