00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

גם אני רוצה ש-ו-ק-ו-ל-ד!!!

01/03/2015

                                                                 

היה לי ברור שלא אוכל להתעלם ובטח לא להתייחס לסרטון המפורסם של "טיסת השוקולד". למי שלא יודע על מה מדובר, כי אולי הוא שהה במקרה בחו"ל, או סתם היה בטיסה אחרת פחות מעניינת, מדובר על סרטון שבו צולמו נוסעים ישראלים בטיסה לוורנה, כשבמהלך אותה טיסה הם מתפרצים בקללות וצעקות, לאחר שהדייל מסרב למכור להם שוקולד.

אני בטוחה שהסרטון הזה לא באמת הפתיע מישהו פה בארץ, כי הרי כולנו רגילים לראות תופעות כאלו במחוזותינו. המנטליות הזו מוכרת לנו והיא נמצאת כמעט בכל מקום ציבורי כאן. הישראלי המכוער הוא קולני, כוחני, מתלהם מהר ונוטה להתפרע כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. הוא תמיד מרגיש שחייבים לו. הוא בטוח שקנה אותך ברגע ששילם עבור שירות או כרטיס. מבחינתו, הופך נותן השירות בבת אחת, לעבד שלו. התופעה הזו ידועה לנו ובכל זאת גרמה לנו להזדעזע כשראינו את הסרטון. היה לזה אפקט חזק כי זה צולם והועלה לרשת וכל העולם ואחותו ראו את הישראלי המכוער במלוא התגלמותו וכיעורו! 

בתור מי שנתקפת בקרייב רגעי ולעיתים בלתי נשלט בהיעדר שוקולד ולא יכולה לדחות סיפוקים, היה מצופה ממני להבין דווקא את הישראלי המכוער במקרה הזה, אבל לא. אני גם חייבת להודות כאן שלמרות ההתמכרות שלי לא הייתי כועסת בכלל על הדייל החביב. גם אם אנחנו מקנאים בדיילים שטסים הרבה, מבקרים בהמון ארצות ומסתובבים בעולם. כי בסופו של דבר המציאות שלהם שונה. סביבת העבודה שלהם לא מהמשופרים במיוחד. הם נאלצים להצטופף ולדחוף במעבר צר עגלה קטנה, עמוסה בסיגריות, בשמים וממתקים ומחוייבים להספיק למכור כמה שיותר מוצרים גם כשהטיסה קצרה. כל זה תוך כדי תנודות של המטוס, כיסי אוויר קשים, הקאות של נוסעים, תינוקות בוכים, נוסעים מנומנמים, נוסעים שנדחפים בתור לשירותים, ובעיקר לא מעט נוסעים דורשניים ומאוד "מנומסים"..
אני דווקא חושבת שצריך להפנות אצבע מאשימה ולהפנות את האגרסיות כלפי זה שהמציא את הממתק החום הזה שמשגע את העולם ואותי במיוחד. הממתק הזה שטעמו מצליח להמיס אותי יותר מכל מילה חמה ואוהבת. הטעם הזה שמצליח לנחם ולהרגיע אותי במצבים לחוצים, אבל גם לגרום לי להתעצבן ולהיות בלתי נסבלת כשהוא לא נמצא דווקא כשאני צריכה אותו. הממתק הזה שגרם לכל הסביבה הקרובה שלי לדעת שלא צריך לשבור ת'ראש איזו מתנה לקנות לי. הם כבר מורגלים לאופציה המועדפת עלי תמיד. הענין הוא שהם גם למדו שאפשר "לקנות אותי" איתו..(ועכשיו אני מסגירה את זה גם כאן..). ולאור העובדה שהשוקולד הוא גם אחד מהגורמים העיקריים שהמשקל שלי אף פעם לא יכול להישאר יציב, אני בטוחה שברגע שאפגוש את האדם הזה שגרם לי לעוול כזה, כל נימוסיי הפולניים יעלמו ויהיה לי קשה לשמור על איפוק. אני רק מקווה שלא יצלמו אותי באותה פגישה..surprise

בתור מי שמכורה לשוקולד ולא מסיימת יום בלעדיו, כי אחרת אני מטפסת על הקירות, לא ברור לי איך לא כתבתי כלום עד היום בנושא הזה. כל הנסיונות שלי להיגמל ממנו לא צלחו, למרות כל התחליפים הטבעיים של תמרים/שזיפים/חרובים. יש ימים בהם צריכת השוקולד שלי היא בכמות כזו, שאם הייתי צריכה לעבור בדיקת דם, עדיף יהיה לקרוא לשוקולטייר ולא לאחות..
בפוסט: קפה של שבת, כתבתי על ההתמכרות שלי, לקפה, אבל משום מה לא הזכרתי גם את ההתמכרות הנוספת שלי לשוקולד. נו..טוב..אולי זה לא מקרי. כנראה שלא בא לי לחשוף יותר מדי חולשות בפוסט אחד.. 

שוקולד הוא הממתק הכי פופולרי ואהוב שיש ואני לא חושבת שקיים אדם בעולם שלא טעם ממנו ושמסוגל לעמוד בפתוי מולו, או להסתפק רק בקוביה אחת. היום השוקולד הפך להיות מצרך מאוד יוקרתי. אנחנו כבר לא מסתפקים בשוקולד פרה הישן והמוכר וגם לא באיזו "בונבוניירה" שהדודה הביאה לחג. מחפשים טעמים איכותיים יותר. יש היום חנויות מיוחדות אך ורק לממכר שוקולד, בוטיקים שמוכרים פרלינים מיוחדים ואיכותיים, ואפילו סדנאות שמלמדות אותנו להכין אותו לבד, אם במקרה נתקענו בלי חבילה רזרבית בבית. אגב, למרות שתמיד פינטזתי ללמוד איך מכינים אותו, אני לא קליינטית טובה של הסדנאות האלו ומעדיפה להתענג על הקנוי והזמין לשליפה בעת הצורך.. 

שוקולד הוא גם המתנה האולטימטיבית כשחוזרים מחו"ל ולא רוצים להשקיע מחשבה מה לקנות. במיוחד הוא פיתרון כשחוזרים מחו"ל לעבודה, "זורקים" חבילת שוקולד במטבח המשרדי לחמישים עובדים ושלום על ישראל..
אני בכלל חושבת שאנשים היום אוהבים לנסוע הרבה יותר לחו"ל, לא כדי להרחיב אופקים ולראות עולם, אלא רק כדי להסתובב עם העגלה בין "הנופים המרהיבים" של הדיוטי פרי. אגב, המלצה שלי למכורים – קחו איתכם חפיסת שוקולד בתיק הנסיעות, כדי לא להיקלע למצבי דחק. השוקולד הרי נמכר בדיוטי פרי במחיר הרבה יותר גבוה וחבל שתשלמו עליו הון תועפות.

זהו. למרות שאני יכולה לכתוב על שוקולד מכאן ועד להודעה חדשה, בכל זאת אני חושבת שעדיף לקצר ולסיים כאן. מה שבטוח אני הולכת "להזריק" לי קוביה אחת לפחות, אחרת אני עוד עלולה לצרוח לכם כאן, אני רוצה ש-ו-ק-ו-ל-ד!!!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת