00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

חמישים גוונים של..`מולטיטאסקינג`

                                                                    

אני יודעת שהכותרת שבחרתי לפוסט הזה, מסגירה את כוונתה, אבל זה רק כי לא יכולתי שלא להתייחס להיסטריה של הסרט "חמישים גוונים"..למרות שהתכוונתי לכתוב על נושא אחר לגמרי. מאוד קשה לי להבין איך ספרות זולה (לדעתי בכל אופן), כמו הטרילוגיה הזו, מגיעה לכזו הצלחה שבעקבות הכרך הראשון שלה, מפיקים גם סרט. גם בתקופה שסקס זו לא מילה גסה, עדיין אני חושבת שצריך לשמור על גבולות מאוד ברורים גם בתחום הקולנוע, כדי לא לחצות את הקו לז`אנר אחר..הספקתם כבר להכיר אותי כאן (חלקכם לפחות), אז בהנחה שאתם לא חושדים בי שאני דוסית או מתנזרת, תוכלו להאמין שאין לי שום דבר נגד שילוב של קטעים אירוטים בספרים/סרטים כשהם משתלבים במהלך העלילה (במינון שפוי כמובן..). אבל מערכת יחסים כל כך מסובכת והרסנית בין בני זוג כמו זו שמיוצגת בסרט, נחשבת לדעתי כחציית גבול. למרות שבודאי יהיו כאלו שלא יסכימו איתי, כי הרי תכנים כאלו נוגעים בפנטזיות שלהם, עדיין לדעתי בהפקת סרט כזה, שמיוחצן ומוקרן כסרט שיגרתי, עלולה להיות לו השפעה שלילית. זו בעיה תרבותית שחברה לוקה בה, שמובילה גברים להתייחס בצורה כוחנית, פוגענית ומשפילה כלפי נשים. לאור העובדה שכל השנה מדברים על איך למגר את האלימות נגדן, וכל יום מתגלות פרשיות חדשות על ניצול מיני של נשים, סרטים מסוג זה לא תורמים לנורמות חברתיות חיוביות. כנראה שלא באמת למישהו איכפת ולא נלקח מספיק בחשבון ההשלכות וההשפעות של צריכת תרבות כזו. אז למרות שבהוליווד ידוע ש-מאני טוקס! ומה שמייצר כסף, קובע, חבל שאנחנו כאן בארץ ממהרים לאמץ את כל מה שהולך שם. מי אמר שמה שטוב לאמריקאים טוב גם לנו. ידוע שיש קשר בין ספרות לקולנוע, אבל לסרטים יש הרבה יותר השפעה מאשר לספרים, במיוחד צפייה בסצינות קשות ואלימות. אומנם הבחירה היא בידינו באיזה סרט אנחנו מעדיפים לצפות, אבל לצערי לא כולם ובטח לא צעירים, עושים את ההבחנה. הביקורת שלי היא על הצנזורה בארץ, שלא חשבה לנכון לפסול את הסרט הזה, כמו שהיא יודעת לעשות עם סרטים אחרים שהיא לא רוצה שיוקרנו בארץ, וכמו שעשתה בזמנו עם הסרט: ה"פסיון של ישו", למשל. לדעתי העיסוק בסקס בסרט הזה, הוא בצורה הכי לא סקסית שיש ולכן למרות כל הבאזז התקשורתי שמסביב, עם תרבות ספרותית וקולנועית כזו, ממש לא איכפת לי להישאר עם חור בהשכלה..

ואני בכלל תיכננתי לכתוב על "אקרובטיקה" מסוג אחר...

`מולטיטסקינג` הפכה להיות מילה שגורה בעולם העבודה בכלל, ובתחום האדמינסטרטיבי, במיוחד. מושג שהופך בבת אחת את ידי העובד היעיל ל"תמנון" ואת המזכירה של היום לוונדרוומן. לא משנה שהבוס בעצמו לעולם לא יצליח לתפקד עם ריבוי משימות בו זמנית (כי הרי זו הסיבה שהוא צריך עוזר לידו)..אבל הוא כן יצפה מהעובדים שלו ולא פחות מהמזכירה שלידו, להיות כזו. שתצליח להתמודד עם כל המשימות שהוא יטיל עליה. היום מעביד בארגון רוצה עובדים רבי תחומים. כאלו שידעו לבצע עבודות רבות ומגוונות. מולטיטאלנטים כאלו..כדי שהם יוכלו לנצל את משאב כח האדם עד תום..

                                                                       

כפי שהבנתם, בתפקידי אני מזכירה. אבל להגדרה הזו יש מנעד שלם של תפקידים. החל ממזכירות שממלאות פונקציה אחת מוגדרת בארגון, ולא מסוגלות או לא רוצות לבצע עוד תפקידים, ועד מזכירות בכירות ומנהלות לשכה. כולם יודעים שמזכירה טובה ויעילה היא נכס לארגון. אם היא מאיישת עמדה מרכזית וחשובה במשרד, היא חולשת בדרך כלל על תחומים רבים של אחריות ומשימות. אותי סוג עבודה מונוטונית משעממת, לכן יש לי צורך תמיד בעבודה מגוונת ומורכבת. משרה כזו מייצרת מטבע הדברים עומס רב בעמדה בה אני נמצאת ומצריכה יכולת לעבוד עם ריבוי משימות. הצורך שלי בשליטה ושמירה על אחריות, גורמים לי להתפצל לכמה שיותר. העבודה המשרדית היא דינמית וסדרי העדיפויות במציאות היומיומית בה, יכולים להשתנות מרגע לרגע, דבר שעלול להלחיץ כל מזכירה שלווה ורגועה. נדרשת היכולת לעבור ממשימה למשימה, מבלי להרגיש מתוסכלת שלא סיימת את הקודמת. בכל התפקידים שמילאתי באירגונים עד היום, הייתי בעמדה של מתן שירותי מזכירות לצוות גדול של עובדים. מה שעשה מבחינתי את העבודה למספקת ומעניינת, אך גם דרשה יכולת להתמודד במצבי לחץ ולהתפצל כדי להספיק ולתת מענה בו זמנית לכל אחד מהעובדים. אז למרות שאני זו שקובעת את סידרי העדיפויות וגם משתדלת לעשות הבחנה ברורה בין עיקר לטפל במטלות המשרד, עדיין עומס המטלות בתפקיד כזה הוא רב והיכולת למולטיטאסקינג מתבקשת ונוצרת מאליה.

אף פעם לא הבנתי איך תמנון לא מסתבך עם הזרועות שלו..אבל אותי למשל היה אפשר לראות לא פעם תוך כדי העבודה שלי, במצב שבו אני מדברת בטלפון כשהשפופרת מונחת מתחת לצוארי, תוך כדי גם מקלידה במחשב, עם רגל ימין פותחת את המגירה התחתונה של התיקיה, ובו זמנית באמצעות רגל שמאל גם מסמנת לאחד העובדות באיזה מגירה מונח הטופס ששמעתי שהיא מחפשת. לא היה חסר שיתקעו לי מטאטא בישבן, ובאותה הזדמנות גם אנקה את המשרד.. אז נכון שיש משימות שדורשות תשומת לב מירבית וזה לא יעיל ואפקטיבי לעשות משהו נוסף במקביל, אבל אני מדברת כמובן על המשימות שאפשר לתקתק אותם מבלי לפגוע באיכותם. 

היכולת להתפצל בין הרבה משימות היא מאוד אינדבידואלית ומאפיינת בדרך כלל נשים. כתבתי כבר פעם בפוסט: `שיגרה זה רע?` על הצורך לג`נגל בין מטלות משק הבית מהרגע שאנחנו הופכות להיות אימהות לילדים, נשות קריירה ואתגרים נוספים שאנחנו לוקחות על עצמנו. הקפיצה בין חדר הילדים, לסלון, חזרה למטבח, ולנתר למכונת הכביסה, מאפשרת לנו כנראה עם השנים לרכוש טכניקת מיומנות כזו, שאנחנו יכולות לבצע את כל המטלות הדרושות, גם כשנדמה שאנחנו לא תמיד מרוכזות.

אבל אם הלהטוטנות הזו של הידיים שלי באה לידי ביטוי בבית וגם בעבודה המשרדית, מסתבר שעם הרגליים אצלי קצת פחות. אולי עם הידיים אני פחות מסתבכת, אבל עם הרגליים ועוד איך. אז למרות שבנהיגה דווקא יש לי קורדינאציה עם החלק התחתון של הגוף, משום מה, כשאני צריכה ללמוד צעדים של ריקוד, אני מאוד מתבלבלת ומרגישה מגושמת. אחרי שלקח לי שנה שלמה ללמוד את הצעדים של ריקוד הלטינוס הידוע, הלכתי לנסות ללמוד גם ריקודים אחרים במסגרת ריקודי עם. אבל אחרי ששמעתי את ההוראות לצעדים הכי בסיסיים כמו: דילוג ימין ודילוג שמאל, כיפוף לימין, כיפוף לשמאל, שיכול ימין, שיכול שמאל, ריבוע ימין וריבוע שמאל, צעדי צ`ה צ`ה וחוזר חלילה, הבנתי שרקדנית אני כבר לא אהיה, ואחרי נסיון נוסף של `צדיק כתמר יפרח` עם צעד תימני וניתור, פרשתי..

                                                                  


*אגב, שמתי לב שיש לי נטייה לכתוב בפוסטים שלי הרבה יותר על החולשות שלי מלהדגיש את המעלות. מקווה שלמרות פרק הריקוד, בכל זאת הפוסט הזה יעשה פעם אחת את העבודה. שלא ייווצר הרושם שאני אחת כזו שלא "מוצאת את הידיים והרגליים"..
 

ואסיים בציטוט:"אל תבכה שזה נגמר, תחייך שזה קרה" (ד"ר סוס). שבת שלוםsurprise

* התמונות מ-Google

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת