1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

איש הזאב – סיפור לשבת

 
זאב (שם בדוי)  חשד תמיד שהוא למעשה איש זאב. אמנם לא היו לו כל הוכחות מוצקות לכך, אבל בכל פעם שבשמיים זרח ירח מלא הוא חש עקצוצים בכל גופו וסנטרו התכסה בזיפים שחורים.
לעיתים הוא גם חש נטייה עזה לילל אל מול הירח ולאכול בשר.
 
זאב התייחס לקללה שאולי הוטלה עליו ברגשות מעורבים. מצד אחד הוא חשש מהיום (כלומר הלילה) בו יהפוך לזאב באופן מלא – מהיכרותו עם הרשויות בעיר בה הוא גר היה לו יסוד סביר להניח שהוא יסיים את הלילה במכלאת הכלבים העירונית.
מצד שני הרעיון להפוך לזאב קרץ לו. הוא חלם על הכוח הפיזי הרב שיעמוד לרשותו ועל האימה שיטיל על שכניו ועמיתיו לעבודה.
 
בחיי היום-יום היה זאב אדם חלש למדי. הוא לא היה בטוח אם הוא היה חלש בגלל שלא היה לו מנוי לחדר כושר והוא בילה את כל ימיו מול המחשב או שלא היה לו מנוי לחדר כושר והוא בילה את כל ימיו מול המחשב בגלל שהיה חלש, אבל הוא ידע בוודאות שכוחו הפיזי חלש יותר מהממוצע באחוזים רבים.
 
בלבו הוא גם הודה בכך שהוא חלש אופי. הוא תמיד השתדל לרצות את כל הסובבים אותו – בני משפחתו, עמיתיו לעבודה, שכניו ואפילו סוכני הביטוח ואנשי המכירות השונים שהתקשרו אליו עשרות פעמים בשבוע.
כתוצאה מכך הוא היה חבר תמידי בועד הבית, עשה תמיד קניות בשביל הוריו ורכש עשרות פוליסות בריאות וחיים.
הוא קיווה שכחלק מהפיכתו לזאב אמיתי הוא יוכל להתגבר לא רק על חולשתו הפיזית אלא גם על החולשה הנפשית.
 
פעם אחת הוא חלם שהפך לזאב ויצא למסע נקמה נגד סוכני הביטוח. הוא התעורר כשזיעה קרה מכסה את גופו, אבל לרווחתו וקצת לאכזבתו מעבר לזיעה לא הייתה פרווה.
 
לזאב הייתה עוד סיבה חשובה אחת להשתוקק להפוך לזאב – הוא היה חסיד נלהב של הסרט "זאב צעיר". מכיוון שכנער הוא לא היה בדיוק פופולארי בבית הספר הוא מאוד הזדהה עם דמותו של מייקל ג'יי פוקס (הוא תהה למה לא קראו לו וולף). אמנם הוא כבר עבר את גיל בית הספר אבל הוא הניח שפופולאריות (גם אצל בנות המין הנשי) לא תזיק לו גם בגילו המבוגר יחסית.
 
אבל בניגוד לכל הציפיות השינוי הגדול בושש להגיע. בשלב מסוים (בסביבות ט"ו בשבט) זאב נאלץ להודות בצער שהזיפים שגדלו על לחייו בלילות ירח מלא לא היו שונים משמעותית מהזיפים בכל לילה אחר וגם התשוקה לבשר התמצתה בעיקר ברצון לאכול שניצל תירס אחת לכמה ימים.
בצר לו הוא החליט לגדל זקן בתקווה שהוא ייראה קצת יותר כמו זאב.
 
לשמחתו נראה שזה עבד – בוקר אחד כשהוא נכנס למשרד אחת המזכירות קראה בבעתה: "הנה זאב!"
הוא חייך בשמחה אבל מהר מאוד נזכר ששמו הבדוי הוא זאב ולכן יש סבירות מסוימת שאנשים באמת יקראו לו "זאב" גם אם הוא אנושי.
בכל זאת דבר אחד לא היה ברור – מדוע נשמעת נימת פחד, אימה ויראה בקולה של המזכירה.
הוא החליט לנקוט בגישה ישירה ושאל אותה: "מה קרה?"
המזכירה גמגמה משהו ואז אמרה לו שהבוס מחפש אותו.
 
הבוס? זאב עבד באותו מקום כבר קרוב לשלוש שנים ומעולם לא נפגש עם הבוס פנים אל פנים.
הוא מאוד התרגש וגם קצת חשש: האם הבוס רוצה לפטר אותו? לנזוף בו על פשלה שלו? לקצץ בשכרו?
הוא ניגש אל משרד הבוס, דפק בנימוס על הדלת ולאחר ששמע את הקריאה "יבוא" נכנס פנימה.
 
הבוס הסתכל עליו במבט תוהה ושאל: "מה העניין? מי אתה?"
"אני זאב" – ענה זאב בכנות.
הבוס צעק בבהלה: "זאב! זאב!" וקפץ דרך החלון החוצה.
 
 
מוסר השכל: אם אתה מתכנן להעסיק זאב, כדי למקם את המשרד בקומת הקרקע
 
שבת שלום!
 
תודה לבן שלי שסיפר לי סיפורים על אנשי זאב בזמן שחיפשתי נושא לסיפור.
 
 
והרשומה המומלצת היא – ראש כבקשתך - בבלוג של uheyurhv
 
(ולמי שרצה סיפור על הסערה הצפויה – עננת הזכירה לי את הסיפור על השלג בירושלים. לעומת זאת אם חשקה נפשיכם בסיפור ליום המשפחה אפשר למצוא אותו כאן)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

68 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת